הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים טז-יח השקפה שיעור-6
שלח לך יג-טו
יהושע וכלב
האדם נולד לשליחות, וביכולתו לצאת מקללת העולם הגשמי והעיסוק בחיצוניות כאילו זה העיקר, ע"י כך שיבצע את שליחותו בנאמנות. מכאן שהאדם נבחן האם הוא פועל את הרצון הכללי ליחד, או את הרצון הפרטי של כאן ועכשיו. הפעולה שיכולה להציל את האדם היא התבטלות, ביטול הגאווה ואהבת חברים.
וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים היינו שכולם היו צדיקים וראשי ישראל היו, אבל נטלו לעצמם עצה רעה ואמרו אם יכנסו ישראל לארץ, יעברו אותנו מלהיות ראשים. מכאן שלא מספיק להיות צדיק, על האדם להיזהר לא לפגום, לא לקחת עצה שגויה, עצה של גאווה.
משה הסתכל וידע שלא יצליחו המרגלים בדרכם, אז התפלל על יהושע. היה אז כלב בצרה, אמר מה אעשה, הרי יהושע הולך בעזרה עליונה של משה, מה עשה כלב, נשמט מהם מהמרגלים ובא לקברי האבות והתפלל שם תפלתו. כשאדם מרגיש שאין לו עזרה מהמקום המודע, עליו ללכת לשורשים, לאבות ומשם לקבל עזרה. מי שחש בסכנה עליו למצוא את דרך השם ולעזוב את הדרך שלא ראויה.
למעשה ראה כלב שאת יהושע הציל משה שלקחו בצילו, בצל האמונה, בבחינת עבודת ההתבטלות, ואמר לעצמו שיוכל להינצל באהבת חברים.
