הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים כב-כד השקפה שיעור-8

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים כב-כד השקפה שיעור-8

שלח לך כב-כד

המרגלים

בנושא לרגל את הארץ מלמד כאן שמדובר לרגל את גן עדן שהוא ירושה ונחלה, ולשם יש לכוון את לימוד התורה. הבעיה עם המרגלים ששלח משה, שעלו בלב עצל, בלי להאמין שיש שכר במטרה ולכן מאבדים כל אמונה ועניין לתת יגיעה. אדם בא לעולם למטרה הרבה יותר נשגבה והבינוניות והרדידות שיש לעולם הגשמי להציע. רק התורה מאירה לאדם את הדרך בעולם חשוך זה.

וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם שעשו פירוד בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ וחושבים אותם ח"ו לשנים. מהו במוט, הוא כש"א אל יתן למוט רגלך. וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים שמו אלו הדברים לגמרי לס"א לצד המינים ולצד הפירוד. כי רמונים הוא מלשון מינים ותאנים הוא מלדון וה' אינה לידו, דהיינו מקרה שאינם מאמינים בהשגחה ואומרים על הכל מקרה הוא ומפרידים השי"ת מן העולם. אלו מכירים בחכמת התורה אך לא בתורה שבע"פ.

אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ עז הוא העם שזכה לעולם ההוא שלא החשיב כל העולם כלל לעסוק בו כדי שיהיה לו עשירות גדולה. אי אפשר להגיע למטרה בלי להיות מקצוען ולהשקיע מאמץ. אדם האומר לעצמו אני אדם פשוט מה לי ולדברים נשגבים טועה. מביאים העצלנים תירוץ ואומרים, מי הוא שיוכל לעשות כן שיזכה בה, אומנם היו גדולי עולם שוויתרו לגמרי על הבלי העולם הזה והצליחו, כמו הרשב"י בעל הסולם ועוד, ומי יכול לזכות שהרי אנחנו כה קטנים.