הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס יט-כא | השקפה | שיעור 7

פנחס יט – כא שעור 7

היבום והגלגול

אִשָּׁה רָעָה (רָצוֹן לפרטיות) – צָרַעַת לְבַעְלָהּ.
מַעֲשֵׂה שֶׁלּא מֶבָטֶא אֶת הָאָדָם, הָיִינוּ הַנְּשָׁמָה, מוֹצִיא אוֹתוֹ מהכלל.
צָרִיך הָאָדָם לְגַלּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה, דֶּרֶך הַפְּרָטִים ללמוד עַל הַכְּלָל.
אָמְנָם אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִיָּדִי פְּשׁוּטוֹ, אַך בוודאי שֶׁאֵין לְפַרֶשׁ בגשמיות.

מלמד על הרשע שיקח בגלגול גוף אחר הבא מהעפר ויתקן את הנשמה. וכן האדם על עפר ישוב בגלגול וכן וישוב העפר על הארץ כשהיה. רומז שישוב בגלגול משום שהרשע הוא מנוגע ואין בו אלא אשה רעה שהיא יצר הרע, שלמדנו עליה אשה רעה צרעת לבעלה שהיא גוף של הרשע. התקון שלו יגרשנה ויתרפא דהיינו שיגרש גוף הזה ויתגלגל ויקח גוף אחר ויתרפא.

גוף הרשע אינו מבטא את נשמתו, לכן עליו לגרש הגוף ולחזור בגלגול כדי להרפא. האדם הוא הנשמה, והיא הגוף. כשאדם גורם שע"י מעשיו הרעים שנשמתו לא תהיה במקומה הראוי בעליונים, אז גם הגוף צריך לזוז ממקומו, שאין סביבת גוף זה מתאימה לנשמה, וצריך גוף אחר. לכאורה רואים רשעים שלא מתגלגלים בגוף אחר, אלא יתכן ולא נשאר להם סיכוי, ובסופו של דבר ימצאו עצמם בכף הקלע, ויש שהקב"ה מאריך אפו כדי לאפשר להם לחזור בתשובה. כל מעשה ומכל מקרה שלא מגלים את הכלל, לא מועילים בגילוי הנשמה.

גַּם-צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר-שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ. בת זוגו של האדם שהיא הנשמה, שנאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו כלומר שבשביל שהאיש גרם שהצפור שהיא הנשמה, נדדה בשבילו מן קנה שהתגרשה ממקומה העליון מחמת חטאיו לפיכך כן איש נודד ממקומו שישוב ויתגלגל.

ודרור קן לה היינו הגואל המיבם אותה שמצא קן ביבמה. אשר שתה אפרוחיה, היינו בן ובת שמולידים. אשרי הוא מי שעושה קן דהיינו שמיבם אשת אחיו וגאל את ממכר אחיו.

כך הוא הדרך שבעלי הסוד אומרים, מרגלית לתלמידיהם ואם התלמידים אינם מבינים הרמז, מחזרים להם אותו הדבר בדרך שחוק.  וחס ושלום שבעלי התורה יאמרו דברי שחוק ודברים בטלים בתורה. דרך שחוק כן, אך לא חלילה דבר שקר, אלא רמז לסוד גדול שיש בדבר.