הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס יט-כא | מתקדמים | שיעור 7

פנחס יט – כא שעור 7

היבום והגלגול

1. אלא הכתוב מרמז על הרשע ועפר אחר יקר וטח את הבית דהיינו שיקח בגלגול גוף אחר הבא מהעפר ויתקן את הנשמה. וכן האדם על עפר ישוב בגלגול וכן וישוב העפר על הארץ כשהיה. רומז שישוב בגלגול משום שהרשע הוא מנוגע ואין בו אלא אשה רעה שהיא יצר הרע, שלמדנו עליה אשה רעה צרעת לבעלה שהיא גוף של הרשע. התקון שלו יגרשנה ויתרפא דהיינו שיגרש גוף הזה ויתגלגל ויקח גוף אחר ויתרפא כי היא האשה רעה דהיינו הגוף גרמה אל ויגרש את האדם. האדם זה הנשמה, את האדם זה הגוף שהוא בת זוגו של האדם שהיא הנשמה, שנאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו כלומר שבשביל שהאיש גרם שהצפור שהיא הנשמה, נדדה בשבילו מן קנה שהתגרשה ממקומה העליון מחמת חטאיו לפיכך כן איש נודד ממקומו שישוב ויתגלגל. אשה רעה (רצון לפרטיות) – צרעת לבעלה. גוף הרשע אינו מבטא את נשמתו, לכן עליו לגרש הגוף ולחזור בגלגול כדי להרפא. האדם הוא הנשמה, והיא הגוף. כשאדם גורם שע"י מעשיו הרעים שנשמתו לא תהיה במקומה הראוי בעליונים, אז גם הגוף צריך לזוז ממקומו, שאין סביבת גוף זה מתאימה לנשמה, וצריך גוף אחר. לכאורה רואים רשעים שלא מתגלגים בגוף אחר, אלא יתכן ולא נשאר להם סיכוי, ובסופו של דבר ימצאו עצמם בכף הקלע, ויש שהקב"ה מאריך אפו כדי לאפשר להם לחזור בתשובה. מעשה שלא מבטא את האדם, היינו הנשמה, מוציא אותו מהכלל. 

צריך האדם לגלות את הנשמה, דרך הפרטים ללמוד על הכלל. וכל מעשה ומכל מקרה שלא מגלים את הכלל, לא מועילים בגילוי הנשמה.

1. ומשום זה גם צפור מצאה בית היינו יבמה כלומר הציפור מצאה בית היינו יבמה, כלומר הצפור שהיא נשמת הנפטר בלא בנים מצאה בית דהיינו שהתגלגלה ובאה בגוף היבמה שנעשתה לה בית. ודרור קן לה היינו הגואל המיבם אותה שמצא קן ביבמה. אשר שתה אפרוחיה, היינו בן ובת שמולידים. אשרי הוא מי שעושה קן דהיינו שמיבם אשת אחיו וגאל את ממכר אחיו. שהיבמה מכורה לו משום שאינה שלו אלא של אחיו וע"כ נק' ממכר אחיו. אדם לא יכול לעבור עבירה כדי להציל עצמו מעברה אחרת, 
2. ומשום זה אמר משה ויעבר ה' וגו כאן הוא סוד העיבור שהמלכות התעברה מנשמת משה, רועה נאמן הציל שישים ריבוא נשמות ישראל כמה פעמים שבא בגלגול בכמה דורות והצילם. שישים ריבוא אומר תיקון שלם של שורש ישראל הנק ז"א. התיקון נמצא במשה המייצג אדם שלם ומשום זה זכות כולם תלה הקב"ה במשה ומשום זה העמידו רבנן אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא בכרס אחד, שהוא משה השקול כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, ואע"פ שהעמידו רבנן כתוב הזה בדברים אחרים אין קושיא כי ע פנים לתורה. 
3. כי כך הוא הדרך שבעלי הסוד אומרים, מרגלית לתלמידיהם ואם התלמידים אינם מבינים הרמז, מחזרים להם אותו הדבר בדרך שחוק, כעין מי שאמר שביצה אחת הפילה ששים כרכים כי ביצה באה שנפלה מעוף שפרח באויר והכתה ששים כרכים אלו, והלצים אמרו שהוא לא אמר, אלא שאדם כתב על הנייר את מלות ששים הרכים ובאה ביצה שיצאה מעוף ומחקה את המלות ששים כרכים שנכתבו, וחס ושלום שבעלי התורה יאמרו דברי שחוק ודברים בטלים בתורה. דרך שחוק כן, אך לא חלילה דבר שקר, אלא רמז לסוד גדול שיש בדבר.
4. אלא העמידו אפרוחים הם בעלי משנה או במצים הם בעלי מקרא, כלומר אפרוחים הוא ז"א שבו אחוזים בעלי משנה. בצים היא המלכות שבה אחוזים בעלי מקרא ושמו שנפל מאותו הניפול שהוא בר נפלי שהוא ז"א הנק' ניפול ובר נפלי, משום שממנו הנפילה בדומה לעוף שביצה נופלת ממנו, שממנו נפילת הביצה שהיא אתרוג, ששיעורו כביצה כלומר שביצה ואתרוג הם מלכות, וע"כ אתרוג שיעורו כביצה. ובשבילה נאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, כי היא שנפלה בגלות וצרכים להקימה. ונפלו עמה בגלות ששים המה מלכות שהם חג"ת נה"י שלה שלכל אחת כוללת עשר, שהן נק' כרכים, משום שכרוכים בה. מלשון כיצד כורכין את שמע, שכורכין פירושו מחברים שלא יהיה הפסק, אף כאן כרכים פירושו ו"ק שלה המחוברות בה והם כנגד ששים מסכתות כי תורה שבעל פה שהיא מלכות מחולקת על ששים מסכתות שבעל שהן כנגד ששים מלכות. ועלמות אין מספר הם בתולות אחריה רעותיה, דהיינו ההיכלות שבבריאה שהם הלכות שאין להם חשבון בהיותם  בבריאה. פירוש שז"ס שעוף אחד שהוא ז"א הפיל ביצה שהפיל המלכות לגלות ונמחקו ששים כרכים כי ע"י הנפילה התבטלו חג"ת נה"י שלה המכונים ששים כרכים. אמנם אין המקרא יוצא מידי פשוטו, אך בוודאי שאין לפרש בגשמיות.
5. ונפול ההוא הוא בן י"ה דהיינו ז"א שהוא בתוך חמשים שערי בינה דהיינו י"ח שמכפילים הי עם ה שהם חמישים ו שהוא ז"א היא נקראת ניפול משום שנפל אחר ההוא שנאמר בו איך נפלת משמים הלל בן שחר. שהוא המלכות הנק' כן על שם ב מצבים שלה, שבמצב א היא שחורה ובמצב ב היא מהוללת, וז"א נפל אחריה כשהיא בגלות כדי להקימה וע"כ נק' ניפול ולא נפל ולא נופל משום שבו נפילה, כלומר שלא הוא הנופל אלא ממנו נופלת המלכות, משמים לארץ ובו י"ו דהיינו שז"א כולל י"ו דהויה שהם חכמה וז"א ויורד בהם להקים את ה ה דהויה שהן בינה ומלכות שנאמר בהן ותלכנה שתיהם, ז"ש שלח תשלח, שלח א הוא מבית ראשון שנחרב שהוא כנגד ה ראשונה ושלח ב הוא מבית שלני שנחרב כנגד ה אחרונה דהויה, וירדו י ו דהויה להקים אותן ב אותיות ה ז"ש אז ישמחו השמים ותגל הארץ, ראשי תיבות הויה, כי י"ו התחברו בשתי אותיות ה
6. שמש הזה מתגלה ביום ומתכסה בליה ומאיר בששים רבוא כוכבים אף רועה הנאמן כך, אחר שנפטר מהעולם חוזר ומתגלגל ומאיר בששים רבוא נשמות ישראל אם הדור ההוא כראוי. וזהו סוד הגלגלול שאמר עליו קהלת דור הולך ודור בא, ולמדנו שאין דור פחות מששים רבוא, והארץ לעול עומדת זו היא כנסת ישראל שהיא המלכות אותה שנאמר בה והארץ הדום רגלי והיה זרעך כעפר הארץ. בכל דור ישנו הצדיק, משה שבדור שבא להציל את הדור.
7. ועוד סוד אחר העמידו חכמים, דור הולך ודור בא, פירושו הדור שהולך הוא הדור שבא, הלך חגר בא חגר, הלך עור בא עור, ועוד העמידו חכמים שעתיד היה משה לקבל התורה בדור המבול, אלא לא קבל אז משום שהיו רשעים, ז"ש בשגם הוא בשר, בשגם הוא אותיות משה וקרא אותו בשגם אלא הוא כדי לכסות הדבר וקהלת עוד החסיר ב משגם כדי לכסות הדבר, שאמר אמרתי שגם זה הבל, אשר שגם הוא משר והחסיר ב כדי להעלים הענין 
8. והעמידו על יתרו שנק' שמו קני משום שנפרד מקין. קם המאור הקדוש שהוא ר"ש ואמר: על זה כתוב בקין קניתי איש את ה' כי ראתה את יתרו ברוח הקודש שעתידים בניו לשבת בלשכת הגזית בסנהדרין משה הוא גלגול של הבל ובא לתקן מה שלא הצליח הבל שהוא בחינת ימין, לגבור על השמאל. 
9. אף כך רבי פדת שהשעה היתה דחוקה לו שלא היה לו אלא קב חרובים מערב שבת לערב שבת כמו רבי חנינא, שואל למה זה אחר שיצא בת קול ואמרה כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני שבא לתקן את עולם החרובים שהוא בחינת קב, גימטרייה אמונה
10. אלא הוא גרם מקודם בגלגול הראשון שחרב קב מאות י שהוא יבק, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. יב"ק הוא ר"ת יחוד ברכה קדושה, אשר אות י היא יחוד שה"ס שם אהיה בינה שממנו באה נביע לאות ב שהיא ברכה שה"ס שם הוי"ה שהוא ז"א שהוא קדש וממנו נתקדש ק שהיא קדושה שלו דהיינו השם אדני שהוא מלכות. ורבי פדת גרם בגלגול א שקב שלו יהיו חרובים שהם קדושה וברכה שהיחוד לא יאיר בהם, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. אף כך איוב היה בן יבמה ומשום זה נענש על מה שקרה לו כבר בגלגול א