הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס יכב-כד | השקפה | שיעור 8

פנחס כב – כד שעור 8

לפני שנתנה התורה היו תלויים במזל

לֹא הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, בִּתְנַאי שלומדים ומקיימים תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
בִּמְּקוֹם לְחַפֵּשׂ קמעות למזל, יֵשׁ לְחַפֵּשׂ עֵסֶק בַּתּוֹרָה.
עָם הָאָרֶץ הוּא מִי שנפשו בארציות.

ואלו שאינם יודעים סוד זה אמרים בנים וחיים  ומזון לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר, והרי רואים שאברהם שראה במזלו שאינו עתיד שיהיה לו בן, הקב"ה הוציאו לחוץ כמ"ש ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו, שאמר לו צא מאצטגנינות שלך דהיינו המסתכלות בכוכבים ומזלות, והעלהו למעלה מכוכבים ואמר לו הבט נא השמימה וספור את הכוכבים. ראה שלפי שליטת הכוכבים אין לו בן, ומצד שני הבטיח לו לזרעך אתן את הארץ. מלמד הקב"ה את אברהם להביט מעבר לטבע. הקב"ה ברא את הכוכבים כשליחים נאמנים לשליטה על העולם שלמטה. אלא התורה היא זו שמחברת ישירות את האדם לקב"ה, כלומר העולם תלוי במזל, אך יש דרך לעלות מעל למזל, כפי שאומר הבעל שם טוב, אין מזל לישראל יש לקרא אָיִן מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל.

כל בריות העולם קודם שניתה תורה לישראל היו תלויים במזל אפילו בנים וחיים  ומזון. אבל לאחר שנתנה תורה לישראל הוציאם מהחיוב של כוכבם ומזלות.

ומשום זה כל העוסק בתורה בטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות וזה הוא, אם לומד התורה כדי לקיים מצוותיה ואם לא ואם אין כוונתו לקיים המצוות הרי הוא כמי שלא עסק בתורה ואינו מבטל ממנו החיוב של ככבים ומזלות. וכ"ש עמי הארץ שהם נמשלים לבהמות, שהעמידו עליהם ארור שוכב עם כל בהמה, ודאי שלא התבטל מהם החיוב מככבים ומזלות.