הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס לד-לו | מתקדמים | שיעור 12

פנחס לד – לו שעור 12

רעיא מהימנא

לס"א יותר חשוב לתפוס צדיק אחד מאשר לשלוט על כל העולם. 

כדי לצאת מהגלות, יש להבין היא.

מחלה ניתן להבחן לפי פעימות הלב, דהיינו ממה אדם מתפעם.

בגלות ישנן שתי מערכות עיקריות. ישראל היו גם בגלות אדום וגם בגלות ישמעאל. אלו שהלכו לגלות אדום, כסימן מלמד שלא פעלו מספיק את מידת החסד, ואלו שהלכו לגלות ישמעאל, עבדו בלי גבורות, גבולות ומסגרת. 

לכן כדי לפעול רצון גדול, שבכך  מסיטים את הס"א מרצונות רבים קטנים. שואל הזוהר למה דווקא צדיק אחד מקבל ייסורים ולא אחר, יתרה מזו רואים שישנם צדיקים שטוב להם בגשמיות. 

1. אמר לו אם לא הוא שניהם בזמן אחד יפה, אבל יש צדיק כאן ויש צדיק כאן, לזה יש מחלות ונגעים ולזה יש חסד. למה אם נכבדת המחלה דהיינו עוונות הדור, יקיז דם לשני הצדיקים שהם שתי זרועות כדי לתת רפואה לכל אברי הגוף דהיינו לכל הדור. ואם לא נכבדת המחלה על כל האברים למה מקיז לזרוע ימנית, למה ילקה לזה ולא לזה
2. נשמת אדם הראשון באה לידי ביטוי כנגד כלל האנושות, ואברי גופו מייצגים את הדור. הזרוע מייצגת את הצדיק, ומביא כאן דוגמא על הקזת הדם כייסורים. הדם הוא הנפש, וכשמקיזים דמו סימן הוא שעליו לפעול במסירות נפש. אמר לו ודאי הגוף וב' זרועות הם כנגד האבות, הראש כנגד אדם ראשון הרוע הימנית כנגד אברהם, השמאלית כנגד יצחק הגוף כנגד יעקב, ובפנימיות הגוף הכבד הוא בימין, טחול לשמאל שהם ב קליפות של עשו וישמעאל. הלב הוא יעקב באמצעם, כנפי ריאה וכליות כנגד אברהם ויצחק, הריאה היא מים הרומזים לחסד כי הריאה שואבת כל מיני משקה, הכליות הן אש המבשלות הזרע היורד מהמוח.

בכל דור יש קומת אדם בכללו כנגד הקומה הרוחנית שלמעלה, וחושב את ראשי הדור שנמשכים מאדם הראשון שה"ס ג"ר, ושאר הצדיקים הם נמשכם מהאבות מהם נמשכים מאברהם שהוא חסד ומכונה זרוע ימנית ובפנימיות הגוף הוא סוד הריאה, ומהם  נמשכים יצחק, גבורה, זרוע שמאל ובפנימיות הגוף ה"ס כליות, ומהם נמשכים מיעקב שה"ס הגוף הכולל ב זרועות ובפנימיות הגוף ה"ס הלב. עשו ה"ס הכבד שכולו דם והטחול ישמעאל, שהם ראשי האומות מימין ושמאל.

1. ומשום שאברהם הוא מים דהיינו חסד, לכן אם זרעו פוגם בחסד, משים זרעו בגלות אדום שהוא פסולת הגבורה משמאל ושם מקבלים ענשם, להיות ההפך ממדתם ומשום זה נמצא הכבד וכן המרה שבכבד לימינו של אברהם לימין הגוף, החרב שלו דהיינו המלכות דקליפת עשיו היא מרה שנאמר בה ואחריתה מרה כלענה. ואם העוונות מתרבים בבניו של אברהם דהיינו באותם הנמשכים מצד החסד, שההם ניתנים בגלות אדום ונכבדת עליהם המחלה מצד הכבד, צריכים להלקות ולהקיז דם מזרוע ימין דהיינו מצדיקים הנמשכים מצד החסד, ולא מאותם הנמשכים מצד הגבורה כי הפגם הוא באותם הנמשכים מצד הגבורה כי הפגם הוא באותם הנמשכים מחסד, ומי שלוקחים ממנו כספו הוא כאלו שפכו דמו כי נשאר עני החשוב כמת. הייסורים שאדם מרגיש שלוקחים כספו בעוון הדור, מרגיש כמת. 
2. ואם העוונות מתרבים מצד בני יצחק דהיינו אותם הנמשכים ממנו, פוגמים במדת הגבורה שה"ס יצחק כלומר שאינם פועלים בתוך מסגרות וגבולות, ומעדיפים לרחם על אכזרים וגם על עצמם, שאז הם ניתנים בגלות בין ישמעאל שהם קליפת הימין שהוא בהיפך ממדתם של בני יצחק כדי להגדיל עונשם. המחלה מצד הטחול שהוא לשמאל הגוף השולט על בני יצחק שפגמו במדת השמאל, וע"כ צריכים להקיז דם מזרוע שמאל דהיינו מצדיקים הנמשכים מגבורה ולא יותר. מפני שלא נפגמו כאן הנמשכים מאברהם שהוא זרוע ימנית אלא הנמשכים מיצחק שהוא זרוע שמאלית. הזרוע היא כנגד הצדיק, ומקיזים דמו משמאל או ימין לפי הפגם של הדור. אם פגמו בשמאל, שמים אותם בגלות קליפת ימין של ישמעאל, ואם פגמו בימין שמים אותם בגלות אצל אדום.
3. ואם העוונות מתרבים בבני יעקב דהיינו שאותם הנמשכים ממנו פוגמים  במדתו ביחד, בכלל שהוא כולל ב צדדים חסד וגבורה שהם מפוזרים בגלות בבני עשיו וישמעאל דהיינו בקליפות הימין והשמאל וצריכים להקיז דם משני הזרועות, ואם כל השלשה דהיינו הנמשכים מיעקב מיצחק מאברהם פגמו כולם בשרשיהם, הרי צריכים להקיז דם בראש ואל שלש בחינות הצדיקים הנמשכים מהאבות, נעשו מרכבה לאדם הראשון ולאבות ובהם מתחזקים לסבול יסורים ולהגן על הדור לארבע רוחות העולם צדיקים סובלים בגלל עוונות הדור ובכך הדור נרפא. יעקב הוא בחינת הלב, וכפוגמים בכל הצדדים מקיזים מהראש.
4. אוי לו לדור הגורם שיוכו האבות ואדם הראשון ואלו הצדיקים שביניהם, כי אין הפרש בין אלו הצדיקים שביניהן לבין האבות ואדם הראשון, כי אלו הצדיקים הם הנשמות שלהם כלומר הנמשכות מהם והדוחק והצער והיגון שלהם מגיע לאבות ולאדם הראשון, כי הים אם אלו הנחלים היוצאים ממנו, חוזרים אליו עכורים ומלוכלכים הרי לוקח הים את העכירות והלכלוך שלהם, ומחמת כח הים שהוא חזק אינו סובל לכלוך שלהם וזורק אותו לחוץ והנחלים נשרים צלולים וטהורים מאותו הלכלוך. 
5. וכעין אם המטהרת לכלוך בניה הקטנים כך האבות מטהרים העונות והלכלוך של בניהם ישראל בעת שנמצאים בהם צדיקים במעשיהם החזקים לסבול יסורים בשביל הדור, בזמן ההוא אין הפרש ביניהם לבין האבות שהם מטהרים  עוונות הדור כמו האבות. באו כולם וברכו את רע"מ ואמרו: סיני סיני, שהקב"ה ושכינתו מדבר בפיו, מי יכול לעמוד לפניו בכל דבר, אשרי חלקנו שזכינו לחדש חבור הראשון הזה בה להאיר השכינה בגלות.
6. אמר להם: רבנן שבכל הדורות שהייתם ותיהו בזמנם כל שכן המאור הקדוש שהוא ר"ש שחכמתו תאיר בכל הדורות שיהיו אחריו, אל תתנו דמי לקב"ה בתורה, עד יערה עלינו רוח הקודש, כי אין רשות להשתמש במטטרון שר הפנים אלא לך, כי האותיות שלו רומזות בשמך כי ראשי תיבות מטטרון שר הפנים הם משה.

הדופק של החולה בגלות אדום

1. ועתה צריכים רופא לדעת בכמה מדרגות עלה הדופק של אותו החולה, ישראל בגלות אדום, שנאמר עליו שחולת אהבה אני כי כמה רופאים התאספו עליו לדעת באלו הדפיקות את הקץ של המחלה שלו ולא היה אחד מה שיכיר בהן כי הדפיקות של אותו החולה אין כל רופא קי להכיר בהן כי יש דפיקות של קשר"ק קש"ק קר"ק שאמר הנביא עליהם כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה.