הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס מג-מה | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס מג-מה | מתקדמים | שיעור 15

פנחס מג – מה שעור 15

ג' אומנים שמים וארץ ומים

השמים מיצגים את התכלית של האדם, המים את החַיּוּת, הארץ היא הרצון. כשבאים לברוא עולם צריך תכלית, חַיּוּת ורצון. בנוסף לאור הראשון, ישנם גם מאורות, כמו בחינות שכל ורגש, שמש וירח. בעולמו של האדם ישנם כוחות נפש רבים. כל כוחות הטבע תורמים חלקם ליצירת גוף האדם, והקב"ה את הנשמה. 

האב לוקח שני תפקידים, גם שמים וגם מים מפני שהוא המחבר כזכר בין עליונים לתחתונים, והאשה כעין הארץ, האודם שבוולד, היינו הרצון. הזכר נותן את הכוח להאיר את התכלית לרפ"ח ניצוצין, והאם את הרצון, בחינת המלכות שהתכללה בבינה. 

  1. בעושיו, היינו הקב"ה ואביו ואמו משום שהאדם נעשה בשותפות של גבר ואשתו והקב"ה ועל סוד זה כתוב נעשה אדם דהיינו בשותפות עם אביו ואמו. כי למדנו ג אמונים עשה הקב"ה להוציא מהם העולם ואלו הם השמים הארץ והמים וכל אחד מהם שימש יום אחד ואח"כ חזרו שוב לשמש כל אחד יום אחד כמוקדם.
  2. יום הראשון השמים הוציא אומנותו שכתוב ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. יום השני המים הוציאו אומנותם לעשות שכתוב ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים וגו שמחצית המים עלו למעלה ומחצית המים נשארו למטה ולולא נחלקו המים לא היה נמצא העולם. יום השלישי הארץ עשתה והוציאה כמו שהצטוותה שכתוב ויאמר אלקים תדשא הארץ דשא עשב וגו וכתוב ותוצא הארץ דשא. אלו ג בחינות עשו עבודתם ובהם ברא הקב"ה את העולם
  3. עד כאן כל אומן מאלו ג אמנים הוציא אומנותו ועשו מה שהצטוו. נשארו ג אחרים במעשה בראשית. ביום הרביעי הצטווה האומן הראשון השמים לעשות אמונתו שכתוב ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים וגו שהמשיכו והוציאו השמים את הפרטים שהם כוכבים והמאורות והיינו שמים ביום החמישי, המים הוציאו שהם האומן השני שכתוב ויאמר אלקים ישרצו המים וגו ביום הששי הארץ עשתה אומנתה שכתוב ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה וגו. היחס אין אומנים אלו לאדם, שהם חיצוניים והאדם הפנימיות
  4. כיוון ג אומנים אלו השלימו מעשיהם אמר להם הקב"ה אומנות אחת יש לי לעשות והוא אדם. התחברו יחד ואני עמכם נעשה אדם, הגוף שלכם ואני אהיה שותף עמכם לתת הנשמה ונעשה אדם. וכמו בתחילה הוי ג אומנים בשותפות מעשה בראשית, כך הוא לאח"כ בבריאת אדם. האב שבו עשה עבודת השמים ועבודת המים שמהם הלובן שבאדם, והאשה שהיא אומנת הג כעין הארץ שממנה האודם שבולד. והקב"ה השתתף עמהם שממנו הנשמה ועל סוד זה כתוב בעושיו שהם הקב"ה ואביו ואמו. 
  5. ואע"פ שאביו ואמו נפטרו מעולם זה, השמחה של האדם הוא בכל השותפים, כי למדנו בשעה שאדם משתף את הקב"ה בשמחתו, בא הקב"ה בלבדו ואינו מודיע לאביו ואמו, ז"ש בצר לי אקרא ה' ואל אלקי אשוע וגו. כאשר אדם משתף את הקב"ה בשמחתו, אז גם כאשר יהיה לו צער, הקב"ה ישתתף ויעזור לו.

וכך רק בבריאת האדם מודגש שיתוף הקב"ה אשר נותן בו את הנשמה, חלק אלוקה ממעל. כאשר האדם בצרה ובאים מלאכים רעים לפגוע בו, הקב"ה עוזר, היינו תפיסת הקב"ה אצל האדם היא המאפשרת לו לראות שלמרות מה שנראה במקום הצר, הקב"ה הוריד אותו כדי לקדם אותו. המפגש עם הסביבה מאפשר לאדם להתגדל. 

שמירת הברית צריכה להיות שלמה ולא רק כשייכת לדבר מסויים, אלא מקבלים את כלל הברית. 

בכל שמחה על האדם לשתף את הקדוש ברוך הוא. הנאמנות בשמירת הברית, באה לידי ביטוי גם בשיתוף הקב"ה בשמחות. על האדם לקחת חלק בשמחת הנשמה ולא בשמחת הגוף.

ג שותפים הקב"ה ואביו ואמו

אמר הקב"ה אני ושכינתי הננו שותפים של הנשמה ואביו ואמו הם שותפים של הגוף. שאביו מזריע הלובן שבוולד שהם הלובן שבעינים ושל העצמות והגידים והמוח, והאשה נותנת השחור שבעין השערות הבשר והעור. השמים והארץ וכל צבאם השתתפו גם כן ביצירת האדם, המלאכים השתתפו בו כ מהם באים יצר הטוב ויצר הרע שהאדם יהיה מצויר משניהם. השמש והלבנה השתתפו בו להאיר לו ביום ובלילה, חיות ובהמות ועופות ודגים השתתפו בו להתפרנס מהם כל אילנות וזרע האר השתתפו בו היינו לפרנס אותו. כל העולם לא נברא, אלא לשמש האדם, שישכלל עצמו לקבל ההטבה

  1. מה עושה הקב"ה, הוא עוקר את אביו ואמו מגן עדן ומביאם עמו שיהיו עמו בשמחת בניהם וכן בזמן הגאולה שאין שמחה כשמחת הגאולה שכתוב בה ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך, אז ירננו עצי היער מלפני ה' כי בא לשפוט הארץ. שמביא אז הקב"ה את האבות והאימהות של ישראל להיות בשמחתם.

כל הנבראים שותפים בבריאת האדם

הנני נותן לו את בריתי שלום

  1. חזר אותו הצל כבתחילה והלך בתוך הבית כמו דמות אדם, נפל רבי אבא על פניו. אמר רבי יוסי, נזכרתי שבמקום הזה ראיתי את רבי פנחס בן יאיר, יום אחד היה עומד במקום הזה והיה אומר כך. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שפנחס עם אות י קטנה למה. בא לומר דבר תורה מפני רבי פנחס בן יאיר על האות י הקטנה שלא אפשרה לו להיות כהן גדול
  2. ומשיב, משום שב' אלפין ביתין רשומים, שיש אלף בית של אותיות גדולות ויש אלף בית של אותיות קטנות, ומפרש אותיות גדולות  הן בעולם הבא שהן בחינת בינה שנק' עולם הבא ואותיות קטנות הן בעולם הזהה שהן בחינת מלכות הנק' עולם הזה וע"כ י קטנה היא אות ברית קדש דהיינו מלכות. כיון שפנחס על הברית הזהה התווספה בו י קטנה שה"ס ברית הזה דהיינו מלכות.
  3. באותה שעה אמר הקב"ה מה אעשה עם משה, כי ברית זה הוא ממשה והכלה שהיא המלכות שלו היא. לא יפה היא לתת אותה את המלכות לאחר בלי דעתו ורצונו של משה. לא יפה הוא. התחיל הקב"ה ואמר אל משה. משה, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אמר לו משה, רבונו של עולם מה הוא, אמר לו הקב"ה, אתה הוא שמסרת נפשך על ישראל כמה פעמים  שלא יכלו מהעולם והוא פנחס השיב את חמתי מעל בני ישראל. אמר משה מה אתה רוצה ממני, הרי הכל שלך, ואם אתה רוצה להשרות עליו המלכות מי יאמר לך מה תעשה. 
  4. אמר לו הקב"ה למשה, הרי הכל שלך הוא, אמור לו לפנחס שכינתי תשרה בתוכו. אמר משה הנה בלב שלם תהיה המלכות אצלו. אמר לו הקב"ה אמור אתה בפיך ותרים קולך שאתה מוסר לו השכינה ברצון בלב שלם. ז"ש לכן אמור, אתה תאמר ברצון הנני נותן לו את בריתי שלום. משה היה אומר הנני נותן לו וגו כי אלו היה סובב על הקב"ה היה לו לומר, לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום, אבל לא כתוב אלא לכן אמור משה וניתנה לו שמשה אומר לו ולא הקב"ה, אינו כן אלא כנר הזה שמדליקים ממנו שזה נותן ומהנה וזה לא נגרע ממנו. נתן לפנחס דבר רוחני, והרי אין העדר ברוחני, לכן לא נגרעה האות י ממשה
  5. בא אותו הצל וישב ונשק לו. שמעו קול אחד שהיה אומר פנו מקום פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר שהוא אצלכם. שלמדנו שבכל מקום שהצדיק חידש בו דברי תורה כשהוא בעולם ההוא, פוקד לאותו מקום ובא אליו וכל שכן כששורים בו צדיקים אחרים לחדש באותו מקום ולומר דברי תורה. כעין זה הנה בא רבי פנחס בן יאיר לפקוד מקומו ומצא אלו צדיקים מחדשים דברי תורה והתחדש דבר ההוא כמקודם לפני רבי פנחס בן יאיר כלומר אותו דבר תורה שאמר רבי פנחס בן יאיר כאן חזר והתחדש לפניו כשאמרת הדבר משמו. איך מצליחה לנשמה להגיע לאותו מקום, התשובה, יש לו השוואת צורה עם המקום בו מדברים דברי תורה
  6. אמר רבי אבא יפה הוא הדבר של רבי פנחס בן יאיר, שהרי לא כתוב, לכן הנני נותן, אלא לכן אמור הנני נותן לו, משמע שצווה למשה שיאמר לו. וכי דבר זה היה גנוז תחת ידך מחסיד הזהה ולא אמרת עד כאן, אשרי חלקנו שזכינו להיות כאן בעזרת הצל הקדוש.

שאלות חזרה בזוהר פנחס מג-מה
1. מיהם ג' האומנים בבריאת העולם ומה תפקיד של כל אחד מהם?
2. מה מיוחד בבריאת האדם מכל שאר הבריאות בעולם, וכיצד זה מתבטא בלידת האדם בעולם הזה?
3. מה מתפסף לנו בידיעה שמביא רעיה מהימנא, שכל הבריאה שותפה בבריאת האדם?
4. מה חידש רבי יוסי ממה ששמע מפנחס בן יאיר, על העניין שכתוב "פינחס" עם י' קטנה?