דף הבית דף הבית מתקדמים זוהר פנחס מתקדמים הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קט'-קיא' | מתקדמים | שיעור...
הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קט'-קיא' | מתקדמים | שיעור 37
פנחס קט – קיא שעור 37
קריאת שמע וציצית ותפילין ורצועות
מלמד כאן מספר מידות בנושא התפילין והרצועות. שעור אורך הציצית היא י"ב שלוש כפול ארבע צדדים, וכן שלוש כפול אותיות הויה. התלית היא בגד הבא לכסות על הגוף שהוא צד הנקבה, לכן יש לכסות י"ב במידות. את רצועות התפילין כורכים שבע פעמים על היד בעולה ויורד, ו"ג כריכות באצבע הם התכלית של הייחוד והקשר, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-יְהוָה.
- אלא ודאי בגד חשוב אינו אלא אם כן יש לו שלש על שלש לכל צד ד צדדים שהם י"ב והם כנגד ד בגדי לבן שהם כנגד ז"א שה"ס ד אותיות הויה ד בגדי זהב שהם כנגד המלכות שה"ס ד אותיות אדנ"י ד בגדי כהן הדיוט שה"ס מטטרון שמצד ברכת כהן הדיוט רומזים אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך. ולפיכך התכלת היא שליש גדיל דהיינו מקולע שמכורך על הציצית י"ג חוליות להיותו כנגד ד בגדי לבן שה"ס ז"א שהוא השורש. שני שלישים ענף שצריך להיות נתלה כמו ענפים באילן. מיושב בזה למה אורך הציצית י"ב אגודלין כי הוא כנגד י"ב מיני בגדים, בגדי לבן שהם ד דז"א ובגדי זהב שהם ד דמלכות ובגדי כהן הדיות שהם ד דמטטרון. גם מיושב למה התכלת שליש גדיל וב' שלישים ענף, כי שליש הגדיל הוא כנגד בגדי לבן שהוא ד דז"א שהוא שורש וב' שלישים ענף הם כנגד ח בגדים דמלכות ודמטטרון שהם ענפיו של ז"א ולמה המדידה היא בגודלין ולא בשאר אצבעות מפרש לפנינו.
- וכל חוליה צריכה להיות מטעם כי כל משולש הוא מצד הקדושה שה"ס ג קוים, ז"ש קדושה לך ישלשו וישראל הוא שלישיה דהיינו כהנים לוים ישראלים. כדי להכניע את השלישים דס"א שנאמר בהם ושלישים על כולו. כי ציצית היא מצד עמוד אמצעי שהוא ת"ת שהוא שלישי לאבות כי האבות הם חג"ת וכל דבר משולש שורשו הוא שם ע"ב תבות המתחיל וה"ו יל"י שכל תיבה משולשת בו מג' אותיות. צדו החוליה כלולה מג' כריכות משולשות והחוליה היא השכינה שה"ס קדושה לך ישלשו והיא משולשת בעמוד האמצעי כי מקבלת מעמוד אמצעי ג קוים שבו וע"כ היא כלולה מג' ענפי האבות דהיינו מנה"י שהם ענפי חג"ת הנק' אבות. והיא ש משבת שיש בה שלשה ראשים שה"ס נה"י בת משבת רומזת על השכינה שהיא בת יחידה וה"ס חוליה התכלת שבציצית.
- אשרי הגוף שכך הוא רשום בשכינה והקב"ה על כנפי מצוה דהיינו בי"ג חוליות שבמצות ציצית ורשום ברצועה של תפלה של יד על אצבע האמצעית בג' כריכות, שהיא כמו החוליה כרוכה בג' כריכות על האצבע שהוא ג"כ כנגד ג קוים כמו בחוליה שבציצית והם י"ד חוליות. ורשום בקשר של תפלין הכולל ב קשרים, קשר תפלה של יד וקשר תפלה של ראש שהם ג"כ משולש ועולים חמשה עשר משולשים. כי שני קשרים בקשר אחד נחשב למשולש וע"כ הם י"ה משולשים. י"ג חוליות שציצית הם י"ג משולשים ועם משולש אחד של רצועה של יד על אצבע האמצעית הם י"ד משולשים ועם המשולש שבקשר התפילין הכולל ב קשרים בתוכו. שהוא כמו קו האמצעי הנחשב למשולש משום שכול בתוכו ב קוים הם ט"ו משולשים.
- י"ג חוליות משולשות יש בהם ל"ט כריכות חשבון טל ועם עצם י"ג חוליות שהם כחשבון אח"ד שהוא י"ג עולים ב"ן וזה הוא רמז על בן י"ה שהוא קו אמצעי, ז"א.
- כל קשר הוא בצורת כף ימין, כל חוליה היא בצורה של אצבע שיש בה ג פרקים כנגד ג כריכות וכך הוא בכל אצבע ג פרקי חוץ מאצבע אגודל שאין בה אלא ב פרקים. שהוא השיעור בין קשר לקשר שבציצית שצריך להיות ריוח כמלא אגודל, היא המדה של החוטם והמדה של עין ימין ושמאל, והיא המדה שבבין עין לעין והמדה של האזן ימין ושמאל והמדה של כל שפה ושפה והמדה של הלשון במדה אחת לכ היריעות. אחר שקו אמצעי יחד ב הקוים ימין ושמאל זה בזה והחכמה שבשמאל נכללה בחסדים שבימין והחסדים שבימין נכללו בחכמה שבשמאל נבחנים בקו אמצעי עצמו ג קוים. ב קוים ימין ושמאל שירש אותם מחמת שגרם להארתם ופעולת יחודם זב"ז שהוא צורת קו האמצעי אמנם במקום שלא יוכל לגלות פעולת יחודם זה בזה כגון בראש שהוא מחמת שהג"ר דחכמה התמעטו ע"י קו אמצעי ואינם ואין פעולת היחוד ב הקוים ניכרת שם כלל מפני שיש שם ג"ר דחכמה שאסור לקבל רק כלפי ו"ק דחכמה שהם בגוף ולא בראש נמצא שבראש אין לקו אמצעי אלא ב קווים שירש אותם מהעליון, בראש יש ג קווים אך מצד הג"ר שאמור להיות בראש יש ב קווים אבל פעולתו עצמו שהיא קו אמצעי חסרה שם ואינו כולל אלא ב קוים וע"כ יש ב בחינות באצבעות. א בחינת אצבע אגודל שאין בה אלא ב פרקים שהוא כנגד קו אמצעי שבראש שאין בו אלא ב קוים במקום שלא ניתן לעשות קו אמצעי נוהגים בימין, בחסדים מכוסים. ב שאר האצבעות שיש בהן ג פרקים שהם כנגד קו אמצעי שבגוף שיש בו ג קווים. וזה אמרו, כל קשר בדיוקנא דכף ימינא דהיינו שיש בו רק חסדים שהם ימין. כל חוליה בדיוקנא דאצבע דאית ביה תלת פרקין דהיינו שמאירה בו גם החכמה, וניכרת פעולת קו אמצעי ויש בו ג קוים שה"ס ג פרקים וג' כריכות. כי באגודל אין בו אלא ב פרקים שמורה שפעולתו עצמו אינו ניכרת במקום הזה. דאיהו שיעור בין קשר לקשר הציצית כמלא גודל, כי כמו שקשר דציצית הוא בדיוקנא דכף ימין, ואין פעולת קו אמצעי ניכרת שם, וע"כ מדידתו באגודל שאין בו אלא ב פרקים. ובזה ביאר השאלה ואומר שמדידת אגודל נוהגת בכל ספירות דראש, משום שאין פעולת קו האמצעי ניכרת בהן, וז"ש איהי מדה דחוטמא וכו דהיינו של כל הספירות שהן עינים ואזן חוטם פה ולשון. שז"ס מדה אחד לכל היריעות, כי מדה אחת ורה על מדת קו ימין שה"ס חסדים, שמדה זו נוהגת בכל הספירות של ראש. ודע שבאדרא רבא פירש רבי שמעון באפן אחר. כי מחלק בין בחינת או"א שבראש ובין ישסו"ת שבראש ואומר שרק בבחינת או"א שבראש יש בקו אמצעי יש בקו האמצעי ג קוים.
- אמה היא שיעור של הגוף לארבע צדדים ומעלה ומטה שהם שש אמות ובכל אמה ואמה ג פרקים, דהיינו בחינת ג קוים ויש ח"י פרקים בשש אמות והם סוד ח"י נענועים שבלולב שאנו מנענעים אותו לשש צדדים, ג נענועים לכל צד ועליהם נאמר זאת קומתך דמתה לתמר, שתמר עולה בע' שנים שה"ס ז"ס תחתונות שבגוף ששם מתגלה החכמה שה"ס הקומה ולא בראש. וע"כ נדמה הקומה שה"ס ג"ר אל התמר וזהו שיעור קומה שהוא רק בגוף שמקוה ישראל שהוא ז"א משפיע אל השכינה. כי מקוה הוא אותיות קומה כלור שקומה זו דגוף משפיע ז"א אל המלכות. ואנו מנענעים הלולב ד פעמים באמירת הלל שהם ד פעמים ח"י ואלו ארבע פעמים עולים ע"ב שהשם ע"ב הו שורש ג הקוים שהסו"ה ויסע ויבא ויט
- וסוד החיות הקומה שלהן הסו"ה וגביהם וגובה להם ויראה להם וגבותם. וגביהם הם ארבע חיות של מרכבה התחתונה שהם ממלכות וגובה להם היינו ד חיות שבמרכבה האמצעית שה"ס ז"א וגבותם הם ארבע חיות המרכבה השלישית, מבינה, וכולם יחד הם י"ב. ד חיות של מרכבה ג הם מלאות עינים סביב לארבעתם דהיינו מסביב ארבע חיות של מכרבה ג העליונה וה"ס הוי"ה הוי"ה הוי"ה כלומר שה"ס ג הויות שבה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד שבהם י"ב אותיות. הויה מלך בסגול ה"ס מרכבה אמצעית, הויה בפתח מרכבה ג העליונה, הויה ימלוך ה"ס מרכבה תחתונה.