40- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים עז-עח
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
שם המאמר: "עימי אתה בשותפא"
הארץ החדשה והשמים החדשים המיוצרים על-ידי הנברא הפועל, כביטוי לקשר המשותף שלו עם הבורא
שיעור זה הוא המשך ישיר של מאמר "עימי אתה בשותפא", המתאר בפרטות אותם האופניים הראויים, עליהם יש להתבסס, כאשר הנברא משתף את פרטיותו בקשר שלו עם הבורא.
מסביר הזוה"ק, שהיכולת לייצר שותפות בין הנברא לבורא, מחייבת שלשני הצדדים של השותפות, יהיה מקום משותף לביטוי.
הדרך בה האדם יכול לבטא את מקומו בקשר כשלב מקדים הוא, באופן בו הוא מוותר על אותה פרטיות שבבחינת "מילת בר"א", אשר יצאה אל מחוץ לבורא, בכדי לתת אותה למקום המשותף, בו ניתנת האפשרות לייצר אהבה מאותה תאווה פרטית, עד רום המעלות שבבחינת 'עתיק יומין'.
אותם שבבחינת הצדיקים הם אשר מוכנים לוותר על מקומם, בכדי להגיע לבחינה גבוהה זו, אולם אותם אלה שבבחינת רשעים אינם מוכנים לוותר על פרטיותם בשום מחיר, זאת על אף שמגיעים לנקודות שבירה.
כוח שיתוף זה, המכליל את הנברא בבורא, הוא אותו הכוח המחבר את הסופיות לאין סופיות (בחינת רפואה – פ"ר דינים הממותקים ב- א' שהוא אלופו של עולם), איתו הלך משה, שהוא נקודת האמונה כאשר בא להלחם אל מול פרעה, שהוא בחינת התנין הגדול.
דברים אלו מנציחים את העובדה, שכל רפואתו של הנברא היא במסגרת נתינת הפרטיות שלו לקשר עם הבורא, שלא מתוך ניצול הנברא את הבורא, אלא מתוך תפישת שיתוף מאחדת, המעצימה הן את צד הבורא שבנברא, שהוא בחינת 'הנותן' והן את צד הנברא שבנברא, שהוא בחינת 'המקבל'.
פעולת הוויתור של האדם על בחינת 'העולם הזה' שלו, שהוא הרצון לקבל לעצמו, הוא הנקרא בשם "אור חוזר", העולה עד בחינת 'עתיק יומין', המקנה לאדם בירידתו ממעלה למטה את הרצון לקשר, בבחינת "לבושים של אור חוזר", בהם מתקבל האור הגדול של ח"י עולמות הצפונים, הבאים מבחינת 'עתיק יומין'.
והיות שכל קבלתו של הנברא את האור הגדול מבחינת 'עתיק יומין', הוא עבור קשר האהבה המשותף, נוטל עתיק יומין בחינה רוחנית זו ומעטר אותה בש"צ אלף (370 אלף) עטרות [בית קיבול דאו"ח, אותו נתנה בחינת 'המלכות' ליסוד דז"א], בהם – כלומר "בנקודת הקשר" (בחינת "רקיע" – מסך המייצר לבושים של או"ח), מתקבל כל האור הגדול חסר מן הג"ר, שעתיד להשתלם רק בגמר תיקון, לבחינת "ארבע מאות אלפים" (זווג על בחינת 'גדלות הרצון').
נקודת קשר זו המדוברת היא, נקודת החידוש של האמונה, בבחינת "חידוש הלבנה", שיש לתחתון לייצרה באו"ח העולה ממטה למעלה, בהתחדשות מתמדת, כך שכל נקודת חידוש אמונית תהווה בחינת "שמים חדשים" [ז"א שעולה לע"ב להשפיע את נקודת הקשר המתחדשת תדיר].
מסיים הזוה"ק בהנחת יסוד חשובה, המעמידה את חידושו של הנברא על תנאי הכרחי, של וויתור על מקומו הפרטי וביאתו למידת ההשפעה, כך שיוכל בכל פעם לייצר רקיע נוסף ונקודת קשר נוספת, עד שברבות הרקיעים וברבות נקודות הקשר לבחינת 60 ריבוא יהודים שבתוכו, תתאפשרנה לו השגת אותם הסודות העליונים וכמו-כן השגת השלמות הרצויה לו.