הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קפד-קפו | השקפה | שיעור 62

פנחס קפד- קפו שעור 62.

קחו מאתכם תרומה ולא מערב רב

יֵשׁ לְבוֹדֵד אֶת צְדָדִי הַנֶּפֶשׁ אִתָּם עובדים אֶת הַשֵּׁם.
הָעָרֶב רַב שבָּנֶפשׁ הֵם הגאווה והאנוכיות.
יִשְׂרָאֵל יָכוֹל תָּמִיד לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה.
חוֹפֶשׁ אמיתי אֶפְשָׁרִי רַק בְּמִסְגֶּרֶת גְּבוּלוֹת.

הנצמדים לבעל פעור, הם אלו שנופלים ברצון לחופש בלי גבולות, למחשבה שכך הם חופשיים, לבזות כל מסגרת וכל דבר, עבודת ההפקרות, זאת בניגוד להתחייבות והברית של הנשמה בבחירה ביתר דבקות. כאשר אדם זונח את רצון הנשמה, ונכנע לרצונות הגוף, אז נתון הוא לערב רב שבנפשו.

אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה, אדם הוא ישראל ולא הערב רב שבנפש. וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. רק מאיש המוכן לתת מנדבת ליבו ולא מתוך אינטרס אישי.

יש מצב בו ההשגחה מנקה מאדם "יבלות" ורצונות דמיוניים לטובתו, למרות שהוא מרגיש יסורים. הערב רב שבנפש הם רק כלי לשימוש, אותו יש לרתום לעבודת השם.

ישנם נספחים לישראל, כמו יבלת אותם יש להסיר. אדם המאמץ מנהגים של גויים כדי להראות "נאורים" גורמים לעצמם תקלה. אלו שהעבירו הממשלה של הקב"ה ובאו במשפטי המככבים ומזלות, ומשום זה צועקים ואומרים ה' אלקינו בעלונו אדונים זולתך, כלומר הערב רב הפכו להיות בעלים עלינו.