הדף היומי בזוהר הסולם | פרשת פנחס שכח-של | מתקדמים | שיעור 110

פנחס שכח-של שעור 110

ביאורי המלכות

תתנ) מצווה שביעית שהיא מצוות ציצית הכלולה תכלת ולבן שהם דין ורחמים, באש של הנר, אש לבן אינו אוכל מה שמתחתיו כי הוא נאחז רק באש תכלא שמתחתיו, אבל אשא תכלא שבנר היא דבוקה בפתילה ובשמן והיא אוכלת ומכלה מה שמתחתיו.

כי אש לבנה היא חסד ואש תכלת דין, ועל אש התכלת שהיא דין נאמר ותאכל את העולה, כי הלבן הוא מימין והתכלת משמאל עמוד אמצעי הוא היחוד בין שניהם בין ימין ושמאל והוא ירוק. משום זה העמידו חכמים מסכת ברכות מאימתי קוראים את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת ללבן, דהיינו משיבחין בין חסד לדין כי הוא צריך ליחדם בקו אמצעי שה"ס ק"ש ומשום זה התקינו פרשת ציצית לקראה ביחוד קריאת שמע משום שמצוותה בלבן ותכלת שצריכים ליחדם בק"ש שהיא המקום של היחד, ובק"ש יש לייחד ימין ושמאל. הציצית מסמלת את הקו אמצעי, ומותרת אפילו בשעטנ"ז כדי לייחד שני הקווים. כל המצוות קשורות למלכות שבחרה ביתר דבקות, היא דין שכל המצוות מכינות אותה לזיווג עם העליון. כל המצוות באות לתקן את האני של האדם. 

תתנא) מצווה שמינית שהיא מזוזה, השכינה נק' מזוזה מצד עמוד האמצעי דהיינו ז"א שהוא אותיות הויה ומצד הצדיק דהיינו יסוד שהוא סוד ברית שנק' שדי. שדי הוא חותם המלך שהוא הויה וע"כ במזוזה יש הויה בפנים המזוזה כנגד עמוד האמצעי ושדי בחוץ למזוזה כנגד היסוד המזוזה היא הקשר בין החוץ לפנים, ולכן יש בה את שתי הבחינות, הויה הצד הפנימי ושם שד"י מבחוץ 

תתנב) מצווה תשיעית היא השכינה הנק' אות ברית מצד צדיק יסוד עולם שהוא יסוד שכתוב זאת אות הברית. זאת היא השכינה והיא אות הברית, וכתוב ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים אות הארץ ביום השביעי וגו. ביני היינו בין עמוד אמצעי שהוא ז"א ובין בני ישראל היינו נצח והוד המכונים בני ישראל. אות זהה צדיק דהיינו יסוד היא זו השכינה כי ששת ימים עשה ה' את השמים היינו מכתר עד עמוד אמצעי שהוא ת"ת הוא שש ספירות כח"ב חג"ת שאין שש בכל מקום אלא מצד אות ו שהיא ת"ת. אף כאן ששת ימים פירושו ת"ת עם חמש ספירות שלפניו שהוא כולל אותם, אבל מת"ת ולמטה כבר אינו בחינת ז"א אלא בחינת המלכות. ואין שביעי אלא מצד אות י שהיא המלכות שהיא עטרה על ראש ז"א בסוד אשת חיל עטרת בעלה, ואז היא בחינת חכמה עלאה ונק' אות הוא לשון זכר, וכשהמלכות היא חכמה תתאה נק' אות היא לשון נקבה. ולפיכך אות הוא מנוקד עם חיריק שהיא לשון נקבה וכתוב עם ו שהוא לשון זכר. וזהו תיקון המלכות

תתנג) והתקינו למול לשמונה שהם שמונה ספירות מחכמה עד יסוד לקבל בהם י הקטנה שהיא המלכות להעלותה עד כתר שתהיה עטרה על ראשם של שמונה ספירות והתקינו לשום הערלה בכלי עם עפר לקיים ונחש עפר לחמו. לאחר הסרת העורלה, שהיא בחינת הרצון לקבל שבא מהעפר שלא ניתן לתקנה, לכן יש לשים את העורלה בעפר, שהוא לחמו של הנחש

תתנד) מצווה עשירית שבמלכות היא, ושמרו בני ישראל את השבת, השכינה נק' שבת מצד ג מדרגות עליונות שהן ש הרומזת על ג ספירות כתר חכמה בינה. והמלכות היא בת רביעית להם ששת ימים שהם שש ספירות מחסד עד היסוד דהיינו חג"ת נה"י תעשה בהם מלאכה משום שבנין העולם מתחיל מחסד ז"ש עולם חסד יבנה אבל מבינה ולמעלה דהיינו בג"ר היא מנוחה וענג ושביתה מכל מלאכה. בכדי שיוכל אדם לעשות עבודה רוחנית, קודם עליו לוותר על עצמו כפי מידת החסד, שעולם חסד יבנה. בשבת צריך אדם לראות עצמו כשלם ולא לעשות מלאכה. התבודדות היא כניסה למקום פנימי נפשי, בו ניתן להגיע לקשר עם הבורא, וכאן ישנה שמחה. צער בד"כ הוא צער הגוף שאינו מקבל צרכיו. על האדם לעבוד כראוי כדי לקבל שמחה מצד הנשמה, ובלי להחשיב יותר מידי הנאות חיצוניות. 

תתנה) מצווה י"א שבמלכות נק תפלת שחרית מנחה וערבית מצד ג אבות שהם חג"ת והיא תפלת כל פה דהיינו המלכות הדבוקה ביסוד, כי תפלת היא מלכות כל פה הוא יסוד כי אין כל אלא צדיק שהוא יסוד שכתוב כל בשמים ובארץ ותרגם יונתן בן עוזיאל דאחיד בשמיא וארעה דהיינו יסוד והנחז בשמים וארץ שהם ז"א ומלכות. פה היא כשבון מילה ומה ברית בו מתיחדים זכר ונקבה שלמטה אף ביסוד מתיחד חתן וכלה שלמעל שהם ז"א ומלכות היסוד הוא ח"י עולמים כי כולל ח"י ברכות שבתפלת העמידה ז"ש ברכות לראש צדיק. התפילה קשורה למלכות, ומצד תיקוניה, עליה להיות קשורה לצדיק, ליסוד. 

תתנו) ומשום זה כל הכורע כורע בברוך שה"ס יסוד וכל הזוקף זוק בשם, זו היא השכינה שם הויה שבו צריכים לזקוף השכינה אותה שנאמר בה, נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל מעצמה אלא על ידי מדרגה אחרת שהיא הויה דהיינו ז"א ומשום זה ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, אותו שנאמר בו הויה זוקף כפופים וע"כ כל הזוקף זוקף בשם. הזקיפה בתפילת העמידה מסמלת את הרמת החשיבות של הכלל, של היחד וזוקף אותו ששם הויה תביא לתקומת ישראל, שרק בעזרת השם ניתן להגיע לתקומה. כורעים וזוקפים פעמים כנגד ב נפילות בבחינת מוח ולב, זוהי נפילת בתולת ישראל שתוכל לקום רק בעזרת הרחמים, בשם הויה. הבריאה לא יכולה להקים את עצמה, אלא עליה לבנות קשר עם הקב"ה.