087 – דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קעא-קעב

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "מי זאת"

נכנסת לבית הכסא? זכור שאתה יהודי וטול את ידך!

בשיעור זה אנו חותמים את מאמר "מי זאת", בפירוט אותם ההבחנות הנלמדות משיעור קודם.

מסביר הזוה"ק שהשינה מוגדרת כהסתלקותה של התודעת הגשמית, המפעילה את האדם מצד הגוף שבו, כך שבמצב זה שורה עליו רוח טומאה. לכן כאשר הנשמה איננה מצוייה בגוף בכדי להפעילו, אזי הסיטרא אחרא שורה על גוף זה. לעניין המדובר לעיל ישנם מובנים רבים, כאשר אחד המובנים הוא המובן הנפשי. מצד המובן הנפשי יש לומר, שכאשר האדם מצוי בעולם הזה במצב של שינה רוחנית, אזי צד היהודי וצד האמת שבו מסתלקים ממנו ונבחן הוא כאדם הפועל מצד הגוף לבדו.

כאשר האדם פועל מצד הגוף המנותק מן הנשמה, אזי שורה עליו הסיטרא אחרא, ובמצב זה עליו להביא את ידיו לכדי טהרה. כדי לטהר את ידיו, שהם בחינת כלי המעשה שלו, על האדם לעשותם כשליחי הנשמה, באופן שנוטלם ומקריבם למעלה מן הדעת בתפילה. על האדם להזהר לבל יצרוך רעיונות ודברים אשר יש בהם פסולת, שבכך מטמא ומטנף את דעתו כטינוף בית הכסא בבחינת "הגוף המנותק מן הנשמה".

אולם אם בלית ברירה עליו להכנס לבית הכסא בבחינת היציאה למקום הפרנסה או מקום העבודה וכהנה על זה הדרך, שכן צריך הוא לחיות בעולם הזה שהוא מקום האימון שלו,

עליו ליטול את ידו ולטהר עצמו , בכך שיכנס למודעות כזו הבאה בבחינת: "אני הווי"ה לא שניתי", כלומר שיהיה מודע לכך שהוא יהודי, הצריך לערב את הרצון לקבל שלו בבחינת "ההשפעה",

ולא לצרוך את בחינת "הפרטיות שלו" אך ורק לעצמו.

שם המאמר: "חדי במועדיא ולא יהיב למסכני"

השמחה היא אמצעי לתיקון ולא מטרה!

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "חדי במועדיא ולא יהיב למסכני", במשמעות השמחה המשמשת כאמצעי, הבא על אותם הרצונות הנבחנים כדלים ועניים, שעליהם מונחת חובת התיקון.

מסביר הזוה"ק שלאדם ישנם ב' תהליכים בתיקון הרצון, אותם עליו לפעול ב-ב' מיני אופנים, שהם כדלהלן:

א. רצונות לאמת – רצונות אלו הם רצונות השייכים לכלל, שהוא האמת, אולם רצונות אלו מצויים בעניות ודלות היות שאין האדם שמח בהם, ולכן על האדם לשתף את כשרונותיו, ידיעותיו וכו'

ולחברם לרצונות אלו, כדי שיוכל לשמוח מן האמת.

ב. רצונות ונקודות חוסר שטרם הגיעו לאמת – אחר שאדם שמח במועד מצד ההשקפה והאמונה, על האדם להשתדל ולראות נקודות חוסר נוספות של אותו אני שאיננו יכול להנות מצד עצמו, בכדי שיוכל לשתף אף את רצונות אלו בשמחה הבאה מצד האמת, כל זאת מתוך ההבנה שעל ההנאה והשמחה לצאת מגדרי הזמן והמקום הפרטיים ולהתפשט לאותם הרצונות הדרושים תיקון, הן מהעבר והן מהעתיד.

מסיים הזוה"ק ואומר, שכאשר האדם משתמש בשמחה באופן לא נכון, הקב"ה נותן את האדם תחת שליטת השטן, המביא על האדם צרות על גבי צרות, ולפיכך על האדם לראות להשתמש באופן מושכל בבחינת "השמחה".