הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שופטים ד-ו | מתקדמים | שיעור 2

כי תצא ​​ ד - ו  ​​​​ שעור 2

מוציא שם רע

כשבא פרעה לגעת אפילו בסנדל של שרה, היכה אותה המלאך עם הסנדל.

י ​​ ואם בתכשיטים שלה היה כך, כל שכן מי שנגע בגופה ואפילו באצבעה, לשם צד היחוד, שאז הזר הקרב יומת, כי הקב"ה לא נתן לו רשות לקרב אליה, ז"ש אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן.

יא ומשום זה לא כל הוצאת שם רע שווה. המרגלים שהוציאו שם רע על ישראל מתו. מי שמוציא שם רע על השכינה, כל שכן שהם מוכים בנשמותיהם, כי אלו שהוציאו שם רע על הארץ לקו בגופיהם ומיתת עצמם מתו, אבל מי שמוציא שם רע על השכינה, הנשמה שלו מוכה. וזה הוא למי שיודע סוד הזה של מוציא שם רע על השכינה, ועיניו פתוחות, אבל מי שעיניו סתומות אין לו עונש כל כך.

יב ומה שחכמי המשנה שמו לפניהם, שאשה אנוסה מותרת לבעלה, ודאי שאיסור והיתר שבמשנה אינו מדבר אלא בדברי האדם, ואשה שהיא מאילן עצה"ד טוב ורע. אבל אשה שהיא מעץ החיים, אין דין שלה כמו אלו שמעצה"ד טו"ר כי אותו שהוא מעץ החיים, הוא צדיק וטוב לו. ועליו נאמר לא יאונה לצדיק כל אוון ולא לבת זוגו הצדקת. ולמדנו זה משרה בבית פרעה שלא היתה לו רשות לקרב אליה.

יג ומי שהוא צדיק ורע לו, היי זה שהוא מעצ"ד ט"ר כיוון שרע נמצא עמו, אין צדיק אשר לא יחטא ברע הזה מאחר שנמצא עמו. ורשע וטוב לו, הוא שהתגבר היצר הרע על יצר הטוב שלו, וע"ז אמרו וטוב לו, שהטוב הוא תחת רשותו של הרשע. ומשום שהרע שולט על הטוב הוא רשע, כי מי שמתגבר לוקח השם. אם מתגבר הטוב על הרע נק צדיק ורע לו שהרע היא תחת רשותו, ואם מתגבר על הטוב נק רשע, וטוב לו שהטוב תחת רשותו. רשע ורע לו הוא אל אחר שהוא סמאל ורע לו הה סם המות שלו שהוא עבודת כו"ם שכתוב עליו תמותת רשע רעה, ומשום זה אשה אנוסה אינה אלא אם כן יש בנשמה ההיא עירוב של טוב ורע.

יד והתורה שנתנה, נשברו הלוחות שלה שהם משולים לבתולים שכמו שהבתולים עדות ישרה של הבתולה, כך הלוחות שנתנו לעיני כל ישראל היו עדות על כל התורה. והקב"ה חזר ונתנה לישראל לשמרה, והתורה שבע"פ נק הלכה למשה מסיני, וע"כ נק משה חתן של התורה. והחתן של התורה שיבר הבתולים שלהם שהם לוחות הראשונות, ומי שמוציא שם רע עליה, ויאמר שהתורה אינה כראשונה, שהרי הלוחות שלה נשברו, הקב"ה יאמר לו שהוא אבי הנערה, היי של הבת שמרומזת במלה בראשית כי בראשית הוא אותיות בת ראשי לרמוז שהתורה היא בת המלך. ואז אמר הקב"ה ופשרו את השמלה ונפתחת יריעה מספר התורה ויראה שנאמר בה, פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת. כפי שבתולה היא בחינת דבר חדש, כך יש ללמוד תורה, שיהיו בעינך חדשים בכל יום.

טו מיד קם אליהו וכל ראשי הישיבה וברכו אותו, ואמר אליהו לרעיא מהימנא, סיני סיני, כך היה ראוי לנו לשמוע דבריך ולשתוק, אבל ברשותו של הקב"ה ושכינתו אני רוצה לדבר אליך לכבודך. אמר לו אמור.

טז פתח ואמר אליהו, רעיא מהינמא, כלה זו שלך, היי המלכות, נתן אותה הקב"ה לאברהם לגדל אותה בשבילך, ומשום שהוא שמר אותה היא נק בתו, זהו שאמרו בת היתה לו לאברהם ובכל שמה, ובה קיים כל התורה כולה, ואפילו עירובי תבשילים זה"ש וישמור משמרתי וגו' והוא היה אליה אומר כמו ויהי אומן את הדסה שפעל אותה רק בחסדים. והקב"ה ברכו בשבילה, ז"ש וה' ברך את אברהם בכל, וגידל אותה בכל מדות טובות וגמל לה חסד, והעלה אותה בגדולה במדת החסד של אברהם, והיה ביתו בשבילה פתוח לרווחה לגמול חסד עם כל באי עולם.

יז ומשום שהוא גמל חסד עמה, כשבניו של אברהם היו בערבון בכמה עונות שלהם במצרים, אמר לך הקב"ה רעיא מהימנא לך והיה גומל חסד למי שגמל חסד עמך, כי הכלה שלך שהיא המלכות, ונתתי אותה לו שיגדל אותה במדות טובות והוא גדל אותה, שהמשיך לה י"ג מדות הרחמים הרמוזים בג' מילים וה"ו אנ"י וה"ו שהם ראשי תיבות ואו שכלול בהם ע"ב שמות, כי בתחילת שם ע"ב הוא השם וה"ו השני. וע"ב הוא כחשבון חסד שבהם היה מתגבר אברהם על ע"ב אומות שהם ע אומות ועשו וישמעאל, ובכלה שלך היי במלכות היתה לו סגולה בע"ב שמות, היי לאחר שהמלכות קבלה אותם והיה מנצח לכל אומה ולשון.

יח ומשום זה כתוב מוליך לימין משה זרוע תפארתו שהיא המלכות ובוקע מים, שקרעת הים בשביל בניו בי"ב קרעים כחשבון וו ובזכות א שבמילוי וו הרומזות על הארת הבינה, עשית את הים ליבשה. ובה טבעו המצרים שאינם מאמינים ב ואו שהיא ז"א שהיא גימטרייה אחד. ולעתיד לבוא יתקיים בישראל זרע אברהם כימי צאתך ארץ מצרים אראנו נפלאות ובך יתקיים מוליך לימין משה זרוע תפארתו ובוקע מים של תורה מפניהם לעשות לך שם עולם. ושם תרוויח הכלה שלך.

אליהו הוא מבשר הגאולה.