הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא יג-טו | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא יג-טו | מתקדמים | שיעור 3

האזינו אדרא זוטא יג - טו  ​​​​ 3

ג ראשים דעתיקא

הזוהר מלמד שרגש אינו נגרם בכלל מעשה, אלא בגלל המחשבה, הגם שאינה מודעת תמיד. כמו כן ידיעה היא סוג של הרגשה, וכאן מלמד על שורש המחשבה הנובעת מחכמה ומעליה אמונה אותה לא ניתן לחקור.

לכל איש נותנים את האישה בדיוק ברמה בו הוא נמצא. יש ואדם מחפש דברים חיצוניים, ואז יקבל בת זוג בהתאם.

 

  • ג' ראשים נחקקו זה לפנים מזה היי חכמה סתימאה בפנים הגלגלתא. וזה לפנים מזה היי חחכמה סתימאה בפנים הגלגלתא וזה למעלה מזה היי רישא דלא אתיידע למעלה מגלגלתא ומפרש ראש אחד הוא חכמה סתימאה, שהתכסה ואינה נפתחת. וחכמה זו הסתומה היא ראש לכל ראש של שאר חכמות הוא הראש השורש לרצון לקבל. וזהו ראש הראשון ממטה למעלה. ראש ב' הוא ראש העליון עתיקא קדישא הסתום מכל סתום שהוא גלגלתא דא"א ראש הג' העליון על הכל, הוא ראש דכל ראש, ראש שאינו ראש כלומר כי ראש יורה שהוא התחלה להתפשטות ולהשגה וראש הזה אין ממנו שום השגה כי לא ידע ולא נודע מה שיש ראש הזה כי לא התדבק לא בחכמה ולא תבונה. וע"ז נק' ברח לך לך אל מקומך. והחיות רצוא ושוב היי משום שאין שם השגה.

אחר שבירת הכלים כשהתחיל התקון והבירור לתקן פרצופי אצילות, הנה כל הזך ביותר היי שלא יצוייר בו אחיזה לקליפות הוא נברר תחילה בשבירת הכלים כלי הקדושה התערבו עם הקליפות ויש לתקנם, לברר את הטוב מהרע, שאז הרע אינו קיים. עולם התיקון הוא אצילות בא לתיקון. וז"ס התקון של ג' רישין, כי תחילה התברר רישא דלא אתיידע שהוא פרצוף עתיק והוא בחינת לעילא מן דא כלומר שאין לו שום חיבור עם ספירת החכמה, שכלפי הכתר נק' חיבור עם ספירת החכמה שכלפי הכתר נק' החכמה כורסיא דשביבין משום שממנה מתפשטות חכמה עלאה וחכמה תתאה שבאצילות שבחכמה תתאה יש בה אחיזה לקליפות. ונמצא משום זה שברדל"א אין שום גילוי לחכמה שאין בו שום גילוי לחכמה ובינה, אלא הוא כולו בשליטת החסדים. ואחר שהתקן ראש העליון הזה הזך מכולם נתקנו ב ראשים דא לגו מן דא היי חכמה סתימאה, לפנים מן הגלגלא כי תחלה נתתקנא הגלגלתא שהיא ג"כ בחינת כתר וג"כ כולו בשליטת החסדים כמו רישא דלא אתיידע אלא שהוא הכתר שיש לו חיבור עם החכמה בשעור דא לגו מן דא שהחכמה מסובבת ומתקיימת מאותו הכתר, וע"כ ראש הזה אינו זך כמו רדל"א ואחר שני ראשים אלו שיצאו בבחינת חסדים, יצאה חכמה סתימאה שהיא ראש להתפשטות אור החכמה על הדרכים שיתבראו לפנינו, ולפיכך צריכים לג' ראשים שלכל ראש פעולות מיוחדת וכל עליון מגן על התחתון שלו השורש לכל המחשבה מסודר בג' ראשים, עתיקא קדישה הוא אמונה תמימה שאין מה לדון בה, מוחא שממנו ניתן להפיק חכמה ולהתפשט, בחינה שלישית היא החכמה עצמה.

  • ומשום זה נק' עתיקא קדישא שהוא גלגלתא דא"א בשם אין, משום שבו ברישא דלא אתיידא תלוי אין כלומר כיון שראש הזה גלגלתא קרוב לרדל"א שהוא אפס ההשגה אין השגה גם בו, וע"כ נק' אין שיורה שין בו השגה כלל, ומשום ז כל אלו השערות והנימין שעל הגלגלתא אינם מגלגלתא כיון שאין בו משום אחיזה לדינים, אלא שיוצאים מן מוחא סימאה, שלהיותו ראש להתפשטות החכמה כי ממנו מתפשטת חכמה עלאה, שבסוף מתגלה החכמה במלכות, כבר יש שם מקום לדינים, והשערות הם שורש הדינים, וע"כ יוצאים ממוחא סתימאה שערות ראש ושערות דיקנא שער חלק מעיד על פחות דינים, שער שחור שאינו חלק, דינים.

אמנם כאן אין שום ​​ דינים בשערות אלא שורשים בלבד וע"כ כולם חלקים כלומר רכים בלי דין והן שוות זה לזו במשקל שווה מני שכאן הכל הוא אור אחד של רחמים, והעורף אינו נראה כי עורף מרמז על דין ואחורים בסו"ה כי פני אלי עורף ולא פנים

  • הכל הוא משום שעתיקא זה הוא באור אחד היי בשליטת הסדים, ע"כ אין שם שום מקום לגילוי דין וכולו הוא בשמחה ואינו משתנה מהארת הרחמים לעולם מכאן שאמונה היא הנותנת שמחה ולא קבלה לרצון לקבל, כלומר אע"פ שאנו מבחינים בו ג קווים ימין שמאל אמצע, אינו משתנה כלל מבחינת קו ימין והוא בבחינת רחמים וחסדים לעולם, והוא נמצא בי"ג מדות הרחמים משום שחכמה סתומה זו שבו מתחלקת ג פעמים לארבע ארבע שהן י"ב והוא עתיקא עצמו כולל אותם ושולט על הכל, וע"כ ביחד עמו הן י"ג מדות

כי חכמה סתימאה י בה ג קווים שבכל קו יש בו ד ספירות חו"ב תו"מ שהן י"ב בחינות, ועם כללות עתיקא קדישא השולט עליהם הן י"ג בחינות שמי"ג בחינות אלו יצאו י"ג תיקונים בדיקנא דא"א הנק' י"ג מדות הרחמים וכן י"ג בחינות בשערות ראש דא"א שמונה בחינות מהם שהם ד בחינות דקו ימין וד בחינות דקו שמאל הם על הגלגלתא לצד פנים וד' בחינות דקו האמצעי הם על הגלגלתא מצד אחורי הראש.

אורחא דפלוגתא דשערי השביל באמצע השער

  • דרך אחד מאיר באמצע התחלקות השערות היוצאים ממוח הסתום שהוא חכמה סתימאה היי בין ד בחינות השערות שבקו ימין דראש, לבין ד בחינות השערות שבקו שמאל דראש, והוא דרך שמאירים בו הצדיקים לעולם הבא שכתוב וארח צדיקים כאור נגה וגו' וע"כ כתו אז תתענג על ה' ומארח הזה מאירים כל שאר הדרכים התלוים בז"א שהם תרי"ג ארחין.

כל התקונים הנאמרים כאן בא"א אינם פועלים אלא בז"א כי ז"א מתתקן על ידיהם הם נמצאים בכח בא"א ובפועל מתגלים בז"א ובין ב הקווים ימין ושמאל שבא"א יש דרך לבן הפנוי משערות כלומר שמצד אחד אין בו אחיזה לשום דינים שבעולם שזה יורה היותו פנוי משערות, ומצד ב הוא כולל ימין ושמאל בבת אחת שהרי הוא מתוקן בין ב הקווים ימין ושמאל, ולפיכך דרך הזה משפיע לדרך שבבין ימין ושמאל דז"א אשר השמאל שבשערות ראשו הם בחינת דינים ועכ"ז יש מציאות קו אמצעי הכולל ימין ושמאל דשערות ראש דז"א שאין בו דינים כלל מחמת התכללות קו האמצעי והוא מטעם היותו מקבל מאורחא דפלוגתא דשערי דא"א אשר בו גם הקו שמאל אין בו דין ומדרך הזה דפלוגתא דשערי דז"א מקבלים הצדיקים לעולם הבא אשר ע"כ הם עולים תמיד במדרגות הקדושות עד שזוכים לגמר התקון, שזסו"ה וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום כשרוצים לעלות ולהשיג מוחא סתימא ניתן רק דרך קו אמצעי, שלכאורה כאן באחורים, אך מקבלים דרך השביל, אורחא שבאמצע, מכאן זוכים הצדיקים לשורש שבא מצד הפנים.

  • עתיקא זה שהוא א"א זקן הזקנים שממנו נמשכים או"א עלאין הנק' זקנים שהוא כתר עליון למעלה היי כתר דא"א שמתעטרים בו כל העטרות היי כל המוחין כי המוחין מכוונים עטרות שהם ז תקוני הראש, וי"ג תקוני דיקנא והכתרים מאירים ממנו שהם וא"א וכל שאר הנרות היי ז תחתונות שיש בהן דינים מתלהטים ממנו ומאירים ועם כל זה הוא עצמו הוא נר עליון נסתר שאינו נודע

עיקר הלימוד כאן הוא ז' תיקונים שעתיק מתקן את ראש שא"א וי"ג תיקונים צורות ההתפשטות בא"א כדי שיוכל להשפיע לז"א