הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא סא-סג | מתקדמים | שיעור 19

האזינו אדרא זוטא סא- סג  ​​​​ 19

העיניים שבז"א

ארבע צבעים בעיניים מסמלים ארבעה סוגי מבט על החיים. הצבע השחור שבעין קולט את האור מבחוץ. על האדום כתוב עיני השם משוטטות בארץ, זהו הדין, הגבול בראיה שמבחין בין דבר לדבר ומבחין בחדות הראיה. ראיית הלבן מיוחס להשוואת דברים. ישנם דברים ואורכי גל שהעין לא רואה. מבחינה נפשית ישנם דברים המוסתרים מהאדם לטובתו, אלא מאפשרים לו לראות כי מה שמסוגל להכיל. כך אדם צריך להסכים לא לקבל אור/שפע מעבר ליכולתו לנתב את השפע להשפעה.

קלח) ארבעה צבעים נראים באלו העינים דז"א שהם לבן אדום ירוק שחור כנגד חו"ב תו"מ מאלו מאירים ד בתים של התפלין המאירים בחללי המוח כלומר הפרשות הן המוחין והבתים בחינת חללי המוחין, והבתים הם בחינת ו"ק והפרשות הן ג"ר והאורות עינים הן ו"ק ע"כ משפיעים לבנית. ז' הם שנק עיני ה' שהם ז"ס חג"ת נה"י שבעין שלבן הוא חסד ואדום הוא גבורה, וירוק ת"ת הכולל נה"י שחור מלכות. והראיה יוצאת מצבע השחור שבעין שהוא המלכות שכתוב על אבן אחת שבעה עינים והם גוונים הלוהטים מבחינתם כלומר ששבע בחינות חג"ת נהי"מ היוצאות מהשחור שבעין עליהן נאמר על אבן אחת שהוא מלכות שבעה עינים, ז בחינות המלכות. בכסות, בסגירת העיניים לא ניתן להביע את החכמה, שאז ממעטים ג"ר דשמאל ע"י מסך דחיריק. בפקיחת העיניים הריסים עולים למעלה, כלומר פועלים ממטה למעלה ומקבלים קו אמצעי.

קלט) מגוון אדום שבעינים יוצאות שבע עינים אחרות שהם בעלי השגחה לדין, כי גוון אדום הוא קו שמאל שהוא דין, ונק' עיני ה' משוטטות בכל הארץ, משוטטות כתוב בלשון נקבה ולא משוטטים בלשון זכר שהוא מפני שהן כולם דין. מגוון ירוק שבעין יוצאות שבע עינים אחרות, העומדים לגלות המעשים של האדם, בין טוב ובין רע שכוב, כי עיניו משוטטים בלשון זכר ולא משוטטות בלשון נקבה, משום שהם לב' צדדים לטוב ולרע, כי גוון ירוק הוא קו אמצעי הוכלל ימין ושמאל שהם חסד ודין, וע"כ הוא בלשון זכר כי חסד מאיר באור לבן. מגוון לבן מידת החסד שבעין יוצאים כל אלו הרחמים וכל הטוב הנמצא בעולם הטיב לישראל שאז מתרחצים כל אלו שלשה גוונים אדום ירוק ושחור, בגוון לבן שהוא רחמים כדי לרחם עליהם. העיניים הם בחינת השגחה, לראות את העוונות, והשגחה בלשון זכר, לראות את מעשי האדם בין טוב ובין רע, ולבן הוא מידת החסד ממנו יוצא הרחמים.

קמ) ד גוונים אלו מתערבים זה בזה ומתדבקים זה בזה, כל אחד משאיל לחברו מהגוון שלו, חוץ מגוון לבן שהכל כלולים בו, כשצריכים אליו, הוא מכסה על הכל, כל הצבעים שלמטה הגשמיים כל בני העולם אינם יכולים להחזיר את השחור והאדום והירוק למראה לבן וכאן בהשגחה אחת כל ג הגוונים שחור אדום ירוק מתאחדים ​​ ומתרחצים בגוון לבן שחוזרים להיות לבן שהוא חסד.

ד הגוונים שבעין ה"ס ג קווים המכונים לבן אדום ירוק ומלכות המקבלת ג קווים שהיא מראה שחור, ג קווים צריכים זה לזה, שאין שלמות לאחד בלי חבור עם חברו כי קו ימין בלי התכללות משמאל הוא ו"ק חסר ג"ר וקו שמאל בלי ימין הוא חשך ואינו יכול להאיר כלל. שניהם ימין ושמאל אינם יכולים להתכלל זה בזה בלי התכללות מקו אמצעי הממעט ג"ר דשמאל ומיחדו עם המין וקו אמצעי אין לו אלא האור של ימין ושמאל מה שמקבל ע"י שמיחד אותם, בסוד תלת מחד נפקי חד בתלת קיימא, הרי שכל קו שואל אור מחברו להתכלל בו הלבן מהאדום, האדום מהלבן ושניהם מהירוק. ​​ 

אין שלמות לאחד זולת ע"י התכללותו עם חברו ונבחן ששואל אור ממנו כדי לקיים שליטתו אמנם מראה לבן שהוא קו ימין, הוא עיקר האור שהוא יכול להאיר בלי קווים אחרים כמו האמונה שיכולה להאיר בלי המדע, רק ו"ק, זו לא שלמות, ולכן יש להגדיל את האמונה. לעומת מדע בלי אמונה, חשוך לגמרי עכ"פ בבחינת ו"ק משא"כ קווים האחורים בלי קו ימין שהוא חסד הם חשכים לגמרי, שכולם צריכים אליו והוא אינו צריך אליהם כי יכול עכ"פ להאיר בבחינת ו"ק בלי התכללות עם אחרים.

קמא) הגבות אינן שקטות חוץ כשגווני הלבן רוצים להשגיח משום שהגבות נותנות מקום לכל הגוונים להשגיח, ואם הן אינן נותנות מקום אין שום גוון יכול להשגיח ולהסתכל. הגבות אינן עומדות במקום אחד ואינן שקטות שעה אחת שלמה, אלא פוקחות וסוגרות סוגרות ופותחות משום העין המפקחת העומדת עליהן, וע"כ כתוב והחיות רצוא ושוב.

עם יציאת קו שמאל יוצאות הגבות היי הכסותים ומכסות את העינים מטעם שאין השמאל יכול להאיר בלי חסדים שמימין גם התבאר שעם יציאת קו האמצעי הוא ממעט הג"ר דשמאל שעם זה בוקע הכסות ומחציתה העליונה למעלה קו שמאל פועל ממטה למעלה תוך ויתור על ג"ר ואז נפקחות העינים, כי אם הגבות עפעפיים וריסים אינן נפקחות ע"י קו אמצעי הרי הגבות מכסות העינים ואינן יכולות להשגיח. אין החכמה מאירה אלא בשעת נסיעת ג קווים כלומר בשעת יציאתם לשלוט בזה אחר זה, תחלה קו הימין ואח"כ קו אמצעי, וכן חוזר חלילה. אבל אם הם נחים נפסקת החכמה ואינם משפיעים רק חסדים שבחסדים ההשפעה תמידית, בחינת אין מספר ולא צריך סגירה ופקיחה, כי הארת החכמה מכונה ראיית העיניים אשר אינה מאירה רק בשעת נסיעת ג קווים, ולפיכך כשמתחילה יציאת קו השמאל נמשכת הכסות ומכסה העינים שיוצא אור מאד גדול שמסנוור והעין נסגרת מעצמה, וכשיוצא קו האמצעי הוא בוקע הכסות ומרים מחציתה למעלה מעלה את הג"ר דשמאל ומוכן לקבל רק ו"ק, ואח"כ חוזר חלילה, כשמגיע זמן יצאת קו השמאל מתכסות העינים ונסגרות ואח"כ כשמגיע זמן יציאת קו אמצעי חוזרת ונפקחות, וכן כל משך הזמן של הארת החכמה נוסעים ג הקווים בזה אחר זה וחוזרים חלילה.

ואם הם נחים נפסקת החכמה שנק' ראיית העינים, ומתחיל אור החסדים כלומר כל זמן שעינאא פקיחא עומדת עליהם להשפיע בהם סוד הראיה הן נפקחות בכח נסיעת ג הקווים שאינה נפסקת בעת הארת החכמה. כי כל משך זמן הארת החכמה אין נסיעת ג קווים נפסקת חוץ מכשרוצה להשפיע גוון לבן שהוא חסדים, אז נפסקה הנסיעה, פירושו שאינן נשקטות לעמוד בקו שמאל לבדו או בימין ​​ לבדו, כי ג קווים מכונים ג שעות.

קמב) כתוב, עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן, וכתוב תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה, כי ירושלים צריכה כן, כלומר ירושלים שהיא המלכות צריכה שתהיינה עיני ה' שה"ס חכמה בה, כי מקום ​​ גילוי החכמה היא במלכות שנק' חכמה תתאה. שכתוב צדק ילין בה ה"ס הדינים המנשכים מהארת החכמה דשמאל המאירה במלכות, ומשום זה כתוב ירושלים ולא ציון, כי ציון ה"ס פנימיות של המלכות שה"ס הארת החסדים שכתוב ציון במשפט תפדה וגו' שהכל הוא רחמים, כי צדק הוא דין דשמאל ונוהג בירושלים ומפשט הוא רחמים דז"א ונוהג בציון. מציון תצא תורה ברחמים, ודבר השם שדבר הוא קשה, מירושלים

קמג) עיניך תראנה ירושלים, כתוב עיניך לשון יחיד שמורה על עין של עתיקא קדישה הסתום מכל שב' עינים שלו חוזרת לאחת משום ​​ שהן חוזר גו חוזר, וזה יהיה לעתיד לבא אבל עתה כתוב עיני ה' אלקיך בה היי ב עינים שהן לטוב ולרע כמו שראוי להיות. משום זה אינן מתקיימות כך בקיום תמיד אלא לעתיד תחזורנה להיות עין אחת כי שם עינך תראנה ירושלים היי עין אחת שהיא כולה לטוב כולה ברחמים היי עינא דעתיקא שכתוב וברחמים גדולים אקבצך. כל ההשגחה היא ברחמים. בזמן תיקון יש באפשרותנו לראות שכר ועונש.