הדף היומי בזוהר הסולם – אדרא זוטא עט-פ | מתקדמים | שיעור 25
האזינו אדרא זוטא עט- עפ 25
ט תקוני דיקנא דז"א
כל פעולה שאדם עושה, צריך לקשור אותה לחיבור מטעם השם. כל תיקון שבא מטעם אחר, מקלקל.
מצד אחד מלמד שהתיקונים מתחילים מחכמה, ששני האוזניים והמצח הם כנגד חכמה בינה ודעת, ורואים גם שמתחיל מחסד, אלא השאלה האם מדובר על זעיר אנפין בפני עצמו, או לזעיר אנפין הקשור לחב"ד.
תפיסת האדם צריכה להיות כזו שאם קורה משהו ובאים לייחס אות המקרה לעליון, אז הדבר טוב למרות הרגשה הפוכה. כאשר רוצים להסיר עיוות או הפרעה מהתקדמות, יש להשקיע בדין כדי להילחם בהפרעות, ולשם כך יש להתקשר לאריך אנפין, לעליון, כפי שצריך היה לתקן בחטא העגל.
כשעושים תיקונים של גילוי החכמה, אז כאשר פועלים ערכים חברתיים בעולם הזה, יש לקשור אותם לעליון, כמו מצוות שבין אדם לחברו. אך במצוות שבין אדם למקום, אין צורך שהרי המצווה עצמה מוכיחה את הקשר לעליון.
הפה מפיק חכמה, כאשר הוא כלול מחסדים. לומר פסוקים זה לא אומר עדיין דברי תורה, גם לא מוסר, אלא לומר בשם רבותינו שאמרו בשם השם. זהו גילוי מטעם העליון.
כשאדם בכעס, ששרוי בדין, אל לו לדבר. זו בחינת תולה ארץ על בלימה, כלומר אל לו לשפוט או לדון. היופי בדיבור הראוי הוא שהצחות בדיבור משלבת חסדים וחכמה.
קעא) ומחזק עוד יותר קושיתו שבספר שתחילת הדיקנא מתחילה מחסד עליון שכתוב לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וגו וכמו שהספירות מתחילות בחסד הנק' גדולה כך הדיקנא מתחיל בחסד, וכאן אנו אומרים שמתחיל בחכמה וכן שהם בדרך ג קווים חח"ן בג"ה דת"י אבל והכל הוא הדיקנא כי כך הדיקנא מתחיל לצאת כמו שאמר רב ייבא סבא וט' תקונים נמשכים ותלוים בדיקנא ומלפני האזנים כמו שאמר באדרא רבא.
שכך הדיקנא מתחיל לצאת ע"ד שהתבארו באדרא רבא אבל קיום שלהם אינו מתקיים כך אלא במקום אחר היי ג' קווים.
קעב) וכשהעולם צריך לרחמים מתגלה המזל הקדוש שהוא הדיקנא דא"א ואז כל אלו התקונים שבדיקנא היקר דז"א כולם נמצאים ברחמים וכשצריך לדין אז נראה הדין ואז עושים נקמות בשונאי ישראל, באותם שמצערים התלויות היי בשטחי הדיקנא הנראים לעין משום שהכל תלוי בהם כי ה"ס קו האמצעי דת"י שכולל כל הדיקנא.
קעג) כל אלו השערות של דיקנא דז"א כולן קשות וחזקות משום שכולן כופות את הדינים בשעה שנגלה המזל הקדוש, וכשרוצה לעשות מלחמה נראה ע"י דיקנא זה כגבור אמיץ בעל נוצח מלחמה ואז מורט מי שמורט ומגבח מי שמחבח.
השערות רומזות על דינים והעברת הדינים הוא העברת השערות כמו שהתבאר, והעברת השער מאחור נק' מריט והעברת השער כלפי פניו נק' מגבח. וז"ש כשנוצח המלחמות מעביר הדינים מבחינת פנים ומבחינת אחור בגבחת ובקרחת שהיא מאחריו והגבחת מלפניו. כאשר לא רוצים שיצא דין ממה שיוצא מהכח אל הפועל בז"א עליו לתלות את התיקונים בתיקונים העליונים של א"א, לכן הכל תלוי במזל.
קעד) אלו ט תקונים אמרם משה פעם שניה בשעה שהיה צריך להחזיר אותם כולם לרחמים, כי אע"פ שלא אמר עתה י"ג תקונים הנה בכוונה תלוי הדבר כי לא יכנוס להזכיר באלו התקונים דז"א שאינם רחמים גמורים, אלא היה מתכוון במזל היי בי"ג תקוני דיקנא דא"א והזכירו כמו שכתוב, ועתה יגדל נא כח ה' מי הוא כח ה' זהו אותו שנק' מזל הקדוש הסתום מכל סתום, היי הדיקנא דא"א יראה זו ואור הזה שיש בדיקנא דז"א תלוי ממזל וכיון שאמר משה זה ט תיקונים דז"א והזכיר זה היי המזל שנק' כח ה' והתכוון בו להמשיך מי"ג ת"ד דא"א לט' דז"א אמר אז אלו ט תקונים התלוים בז"א כדי שיאירו כולם ע"י המשכת י"ג דא"א ולא ימצא שום דין, כי י"ג דא"א הם רחמים גמורים וע"כ הכל תלו במזל שהוא הדיקנא דא"א.
ובפעם הראשונה אחר מעשה העגל הזכיר י"ג מדות שהן נמשכות מא"א לז"א כי כשז"א עולה לד' תקוני דיקנא דא"א התחתונים אז יש לו י"ג ת"ד ואלו י"ג תקונים דז"א הזכיר שם אלא כאן שלא הזכיר אלא ט מדות הרגילות היה צריך להזכיר כח ה' לכוון במזל ושם שהזכיר י"ג לא היה צריך להזכיר כח ה' כי מספר י"ג אינו אלא בא"א
קעה) דיקנא זו כשהשערות מתחילות להתעורר נראה כגבור אמיץ כגבור בעל נוצח מלחמות היי לנקום באויבי ישראל בדיקנא זו נמשך שמן משחת קדש מעתיקא קדישא הסתום כש"א כשן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שה"ס הדיקנא דז"א.
פה דז"א
קעו) שערות אלו דדיקנא אינן מכסות על השפתים שכולן אדומות כשושנה שכתוב, שפתותיו שושנים. השפתים דובבות גבורה ודובבות חכמה, בשפתים אלו תלוים טוב ורע חיים ומות, משפתים אלו תלוים בעלי התעוררות כי שפתים אלו דובבות מתעוררים כולם לגזור דין בכל בתי הדין הנק' עירין שכתוב בגזירת עירין תפגמא ובמאמר קדישין. השפתיים בפה הם לרוחב, שזה מורה על חסדים וכאן הזיווג צריך להעשות דווקא מצד החסדים.
קעז) שואל מהו עיר, ומשיב בספר אגדה פירש שהוא כמו שאתה אומר ויהי עירך שפירושו שונא, כי הדינים מתעוררים לאלו שאינם אהובים למעלה שמשום זה אלו המתעוררים לעשות דין הם אויבים שלהם וע"כ נק' עירין, ועם כל זה נעשה הגזירה בב' אופנים ברחמים ובדין וע"כ נק' עיר וקדיש. דין ורחמים היי גזירת עירין פתגמא ובמאמר קדישין כי עיר יורה על דין קדיש על רחמים.
קעח) ובשפתים אלו כשנפתחות נראה הפה הרוח היוצא מהפה מתלבשים בו כמה אלף ורבבות וכשהרוח מתפשט מתלבשים בו נביאים הנאמנים וכולם נק' פה השם, כשהדיבורים יוצאים מהפה ומדובבות בשפתים המה מאירים לכל ח"י אלף עולמות עד שנקשרים כולם יחד בח"י דרכים ושבילים הנודעים.
כבר ידעת שהפנים מתחלקים למל"צ דצלם שב' אוזניים ומצח הם בחינת חב"ד דפנים והם ם דפנים, וב' עינים וחוטם הם חג"ת דפנים והם ל דפנים וב' שפתים ולשון הם נה"י והפה הוא מלכות והם צ דצלם דפנים בפנים יש את כל ע"ס, גם ידעת ההפרש שביניהם כי ב ם דצלם אין החכמה מתגלה יוד לא יוצאת מהאוויר ומגולים רק חסדים שם אלא הם חסדים בלבד וב ל דצלם כבר החכמה מתגלה, אבל לא לצורך עצמו אלא להשפיע אל צ דצלם שבצ' דצלם הוא מקום גילוי החכמה. החכמה שנמצא בישסו"ת וגילוי החכמה בזו"ן
כן נתבאר שבמקום יציאת י מאויר וגילוי החכמה ין שם מקום לשערות כיון שהם נצח והוד, ובחינת המקום של גילוי החכמה, ע"כ אין השערות מכסות עליהן, כי החכמה המתגלה שם הוא בחינת חכמה דקו שמאל שנבחן לגוון אדום, כלומר שהחכמה המתגלה על השפתים הוא גבורה היי מקו שמאל הנק' גבורה. גילוי החכמה הוא מהשפתיים, וכאשר הם בחסדים אז הגילוי הוא טוב, היינו דברי תורה.
כי בעת שהחכמה נכללת עם חסדים נמשך ממנה הטוב וחיים ובשעה שאינה נכללת עם החסדים שמדברים רק על הרצון לקבל נמשך ממנה הרע והמות.
אם מקבלים החכמה בבחינת ממטה למעלה שזו הצורה המתוקנת אז דנים בתי דין לרחמים ונק' קדיש דיבור מיוחד שהוא קדושה ואם רוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה דנים אותם בתי דין בלי רחמים.
ובקטנות או בשליטת קו השמאל לבד נחשבים נו"ה לבחינה אחת והפה שמשם השפעת החכמה הנק' דבור הוא סגור ואין שם דבור אלא בגדלות כשקו אמצעי מקיים הארת שניהם אז הנצח והוד שהם השפתים נפתחת והדבור מתגלה, היי בגדלות כשנפתחות השפתים שה"ס נצח והוד לב' בחינות אז נראה הפה היי השפעת פה שה"ס הארת החכמה וז"ש אלף ורבבן, המספר המורה אלף מורה על המדרגות הנמשכות מחכמה בסו"ה ואאלף חכמה והמספר רבבות יורה על המדרגות הנמשכות מחסדים ואומר שכל אלו מתלבשים ברוח החכמה היוצא מפה ה' היי כשמתפשט הרוח לנצח והוד דגוף ז"א שמשם מקבלים נבואתם.
ה"ס היסוד המשפיע חכמה שה"ס חי ע"ש אור החכמה שנק' חיה, וה"ס אלפין שהוא מספר חכמה כנ"ל וה"ס עלמין ע"ש העלם החכמה כי עולם הוא מלשון העלם, כי הוא משפיע החכמה למלכות ובמלכות היא מתגלה, עד שמתקשרים ביסוד דמלכות שגם הוא נק' חי בסוד דוד מלך ישראל חי וקים, והכלי קבלה שלה מכונים אורחות ושבילים כי בה בפה, במלכות מקום הגילוי של החכמה שלמעלה נסתרת.
קעט) והכל מחכים לפה הזה בלשון מדברת גדולות כי הלשון היא קו אמצעי המיחד ב הקווים שהם ב שפתים בקשר הצחות בהעוטר כלומר בקשר ויחוד האורות בקו אמצעי שהו עוטר אותם ומצחצח אותם כי הלשון שהוא קו אמצעי מצחצח האורות שבב' קוים שבשפתים ומשלימם ועל זה כתוב חכו ממתקים, אחר שקו אמצעי כלל אותם זה בזה מהו חכו, הוא כש"א יטעם לאכול כי אחר שנעשה התכללות ימין ושמאל נעשו טוב ומלאי טעם וכולו מחמדים, היי ב קווים שמאל וימין נק' אש ומים, כי אש ומים מקנים ויפים ונחמדים בציורם, כלומר שהם נחמדים למראה, כי הגוונים אדום ולבן שהם ימין ושמאל מתחברים יחד, כלומר שכל היופי בא רק מכח התמזגות לבן ואודם יחד אדום לבד בעייתי שהוא דין, לבן לבד הוא חוכמה בלי גילוי, רק התמזגות שלהם בונה היחס הנכון. כי תרגום צח הוא טיהרא, קיטרא פירושו קשר, בעוטרא הוא מלשון עוטר ישראל בתפארה.
שאלות חזרה בזוהר אדרא זוטא עט-פא
1. מעיכן מתחילים תיקונים מחסד או מחכמה?
2. לשם מה צריך את דינים בשערות דיקנא?
3. מה הבדל במה שאמר משה ט' תיקונים בפרשת שלח לאומת י"ג תיקונים בפרשת כי תשא
4. מה תפקיד הפה מדוע שפתיים אדומה כיצד הוא מדבר?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧