118- דף היומי – הקדמת זהר הסולם רלג-רלד

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמרים: "פקודי אורייתא פקודא ארביסר"

חייך נראים כמדרון? עצור את המרדף להתבוננות קלה,
כי יש שבת בעולם!

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא ארביסר", בדבר מצוות השבת, המהווה את נקודת ההתבוננות של האדם, דרכה הוא מסוגל לשוב לקו אמצעי שבחייו.

מצוות השבת היא אחת המצוות החשובות, שבגינה ניתנת לאדם אותה המדרגה של מטרת הבריאה. מטרת הבריאה היא אותו הרעיון עליו סובבת מצוות השבת, כאשר רעיון זה בא לבטא את קיומה של השלמות בעולם ובנפש האדם. שלמות תכליתית בחינת "השבת", מחוייבת להיות מקובלת על-ידי האדם התחתון, זאת על אף שהיא נראית לו באופק הרחוק, ויתרה מכך שאיננה נראית לו כלל – ברת יישום לכאורה. קבלת מציאות זו של השלמות התכליתית, המתבקשת מאת האדם העובד את בוראו, יכולה להניב לכאורה תסכולים או חוסר אמונה כביכול, בהיותו נחשף לפערים הקיימים שבינו לבין התכלית הנרצית.

ש. עובדה זו מעוררת את השאלה, מדוע אם כן ניתנה לאדם התחתון מצוות השבת?
ת. כדי לענות על שאלה זו, מקדים הזוה"ק הקדמה קצרה לצורך הבנת העניין, כפי שיתבאר לקמן.

כאשר משתמש האדם בפרטיותו בבחינת "מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", הוא יוצר קלקול בעולם, שפועל באדם מציאות שלילית בה מתלבשות (רוחות) הבנות רוחניות-מופשטות, שבעטיים אין לאל ידו להתקדם. כאשר אותם הבנות, שבזכותן היה יכול להתקדם, מתלבשות במציאות שלילית, בכך נוצרת מעין רוטינה של הידרדרות או קלקול רוחני-נפשי.

בכדי לעצור את ההידרדרות הרוחנית-נפשית הנזכרת לעיל, העניק הבורא לאדם, את מציאות השבת השלמה, דרכה יוכל לחיות האדם כבאותה השלמות שבגמר תיקון, ובכך להפיק מחווית שלמות זו, את ההבנות הקדושות, הבאות בעקבות ההתבוננות, העוצרת את תהליך הקלקול הרוחני. כך שבאמצעות הבנות אלו יוכל האדם לבנות את עצמו מחדש לקראת הליך תיקון מיושב, אותו פוגש בששת ימי החול שלמחרת יום השבת. נמצא שמצוות השבת ניתנה בכדי לתת לאדם את חווית השלמות, ממנה יוכל האדם לשאוב את הכוחות להמשך העבודה, שאם לא כן, כל הליך תיקונו יתבצע בצורה לא מיושבת ואף מקולקלת, והמשך המרדף אחר חטא הפרטיות, מסיבת הפער והחוסר הקיים בינו לבין השלמות התכליתית, אליה הוא שואף להגיע בכל מאודו.

מלמד הזרה"ק שכוח התיקון בשבת גדול מכוח הרצון לקבל לעצמו שבאדם. השבת היא מתנה, הפסקה זמנית במלאכה, ומאפשרת לאדם לחזור לקו אמצעי בכדי לתקן, להוליד בנים צדיקים, דהיינו הבנות נכונות, הוא שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ.