112 – דף היומי – הקדמת זהר הסולם רכא-רכב

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא עשיראה"

מהי הצורה הנכונה שיש לתת למציאות?
המצווה העשירית היא להניח תפילין ולהשלים עצמו בצורה העליונה.
השלמות נמצאת בראש, דהיינו שהשקפת האדם מייצרת אמונה שלמה. ברגע שהיגיון האדם מתבסס על אמונה שלמה ונכונה, אזי הוא היגיון שאינו נפסד לעולם. מה שאין כן, כאשר ההיגיון מתבסס על אמונה טפלה, גם ההיגיון הוא פגום, ועתיד להתמוסס. לכן, במצווה זו של הנחת תפילין חייבת להיות מודעות גבוהה של האדם, וצריך להשלים עצמו בצורה העליונה, היות והצורה היא מה שנותן לחומר את התנועה הנכונה. בצורה מקבלים את האור. כפי הצורה שאני נותן בחומר, כך אני יכול לקבל את האור.

אם כן, איזו צורה אני צריך לתת למציאות כדי שתפיסתי תהיה שלמה? הצורה היא שאתה צריך להגיע לאושר מוחלט.
העולם הוא תשקיף של האדם. המפגש של האדם עם העולם צריך להביא אותו לשלמות.

כאשר יצא רשב"י מהמערה, סיפר שזהו מה שלמד – את אלו המצוות המונחות במעשה בראשית. פתח ואמר, "ראשך עלייך ככרמל" – כרמל הוא מציאות של כל-טוב. שם הוי"ה הקדוש חקוק בפרשיות התפילין. התפילין הן כנגד דרכי המחשבה שצריכות להיות לאדם, וההיגיון הזה הוא שעושה את האדם לאדם. אנו צריכים להגיע למה שרשום בתפילין.

"ויברא אלוקים את האדם בצלמו" – המחשבה צריכה להיות מתוקנת בצורה שלמה (ולא רק צד המעשה, כפי שראינו במצווה הקודמת לחון את העני).
האדם אינו מחליט על מה לחשוב. חומר המחשבה מגיע לאדם מלמעלה, ותפקיד האדם הוא להכניסו לתבנית מחשבה נכונה. אם נקבל תבנית זו, כל דבר שנחשוב יביא אותנו לשלמות. וזה נקרא צל"ם. ם' דצלם היא תפיסה אמונית הבאה מלמעלה, שאין לנו שום יד ורגל לגעת בה. ל' דצלם היא הצורה בה אנו תופסים את הדבר, והיא בחינת התודעה שלנו. בה יש לנו עליה וירידה, ואנו יכולים לקבל בה את המוחין, בתנאי שאינה סותרת את האמונה (ם' דצלם). צריכים להסכים שהיות ואנו נמצאים בדרך, גם כל המוחין שנקבל בבחינת הל' דצלם יהיו בלתי שלמים, דהיינו בעולה ויורד. צ' דצלם היא התנועה של הצדיק שבאדם, שצריכה לעבוד בביקוש מתמיד. אלו הם הרצונות הגופניים שצריכים לעורר את האדם לחפש בהתמדה ובעשיה, כדי לקבל תודעה עליונה. היכן שיהיה האדם בתנועה, יוכל לקבל את בחינת הל'. היכן שלא יהיה בתנועה, יצטרך לרדת ממנה.