103 -דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים רג-רד

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא חמישאה"

אין חשק ללמוד? אין חשק לגרוס? – איו תירוצים, תורה כולם לומדים!
רק כך נוכל לייחד את התודעה במקום ההכרה הגבוהה.

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא חמישאה", בדבר לימוד התורה, המהווה תנאי מוקדם, שבגינו יתאפשר הייחוד האמיתי, אשר בו תתקבל ההנאה.
כפי שניתן תקציר בשיעורים הקודמים אודות ד' המצוות, גם עתה מונה הזוה"ק את ד' המצוות בתוספת המצווה החמישית, לצד תקציר, המבארם אחת לאחת, באופן הבא:
החלק ההשקפתי וההכרתי של ב' המצוות הראשונות:
המצווה הראשונה – היא מצוות היראה הכוללת ג' מינים, כאשר המין הראשון הוא השורש האמיתי ליראה בבחינת "יראת הרוממות" בגין דאיהו רב ושליט, ולעומתו ב' מיני היראות האחרות אינן השורש האמיתי ליראה, היות שהן בבחינת "יראת השכר והעונש".
המצווה השנייה – היא מצוות האהבה, המתקיימת באופן בו היא מתחברת ומתקשרת אל בחינת "היראה העליונה", שרק אז נבחנת האהבה לכזו שאיננה תלויה בדבר
המצווה השלישית היא "קריאת שמע" כנגד מצוות היראה – היא קבלת האמונה השלמה שהבורא הוא שלם ואחדותי. מצד תפישת האדם ותודעתו הוי אומר, הייחוד השלם של קריאת שמע וקבלתו בהשתוקקות גדולה, להורות על התפישה התודעתית של האדם את הבורא, כשלם ואחדותי.
המצווה הרביעית היא "ברוך שם" כנגד מצוות האהבה – בה האדם צריך לקבל בתודעתו ש-ב' התפישות שבו, הן צד הזכר (בורא) והן צד הנקבה (בריאה), הן ב' תפישות שלמות, שלכאורה סותרות זו לזו. אמנם על אף סתירה זו על האדם לייצר השתוקקות גדולה, בכדי להביאם לבחינת "הייחוד" השלם והאמיתי.
המצווה החמישית – היא מצווה, אשר יש לה תפקיד מיוחד בנפש האדם, והוא להביא את האדם למציאות של קדושה, המסוגלת להמשיך על האדם נשמה דקדושה. מצווה זו המדוברת היא מצוות לימוד התורה שבסגולתה, יוכל האדם להגיע למציאות בה יקבל נשמה דקדושה, שפירושה הנאה תדירית מן האמת. מלבד תפקידה המיוחד של מצוות "לימוד התורה", ישנו עוד עיקר המצויין במצווה זו, העוסק בביסוסן של אותן התודעות הנלמדות לעיל. הוי אומר שבכדי שתתבססנה אותן התודעות הנזכרות לעיל בהעלותן למקום ההכרה הגבוהה, יש להקדים לשם כך את לימוד התורה, האחראית לביסוסן של אלה.
סדר לימוד התורה הנזכר לעיל צריך להיעשות ב-ג' שלבים, שהן כדלהלן:
1. הוצאת דיבורי התורה בפיו, אף בצורה של גירסא בעלמא, בבחינת "חיים הם למוצאיהם – אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאהם בפה", שכן לימוד התורה נותן חיים על אף שלא מושגת בו ההבנה הנצרכת. אמנם על האדם לעשות את השתדלותו המרבית בלימוד התורה, באופן שישאף לצאת ממקומו זה למקום היותר נעלה, כפי שיתבאר בסעיף הבא.
2. על האדם להשתדל להשיג בתורה ולהבין בה, "להשיג בה", באופן שיוכל להרגיש את הכתוב ו- "להבין בה", באופן שיוכל להבין את ההקשרים של הסיבה והתוצאה שבתורה.
3. על האדם לטרוח בלימוד ועסק התורה, בעל-מנת שיוכל להשיג את הנשמה דקדושה. פירוש הדברים הוא, שעל האדם להרבות בלימוד התורה, באופן שיכול לראות את התייחסותה של התורה לדברים אחרים, כך שיוכל לייצר ריבוי מן הכללים שתפס בתורה, שזוהי הבחינה של "השגת הנשמה דקדושה", הנצרכת לתיקון נפשו ורוחו של האדם.