הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קצג-קצה | השקפה | שיעור 65
בראשית זוהר חדש קצג – קצה שעור 65
יהי מאורות
בעת מיעוט הלבנה מבחינה נפשית, גזר הקב"ה שבהרגשה תהיה שליטת השמש, היינו הגילוי של הרצון לקבל, שנותן את כוח ההשתוקקות, כמו שהבורא נותן את הרצון לקבל. והוא ימשול בך, כלומר תפקידך יהיה שלמרות שההשתוקקות שולטת בך, תהיה כפופה לאמונה.
צד הנקבה שבנפש, הצד המחלק, המדעי, חייב להיות כפוף לאמונה שהיא השורש לחלוקה. לכן חודש ניסן, הנס בו קונים אמונה, הוא חודש שהוא אב לי"ב חדשים, אביב.
עשיו, צד השמאל הוא רק המשקולת המאמנת את האדם לבוא לאמונה למרות ההשתוקקות והרצון לקבל שבו. הביטחון שיש לצדיק, נובע מהיציאה מתפיסת התודעה הגשמית, שאז אין מה שמעכב אותו מקבלת האור, שלא הרצון לקבל מנהיג אותו, אלא האמונה.
אמר רבי יהודה, ביטחון הצדיקים ושמחתם כשיוצאים מהעוה"ז בכישרון מעשים. וכשבאים לעיין בנשמה, אין מעכבים אותה מלהיכנס לגן עדן מאחר והכינה את הכלים הראויים לקבלת החכמה. ואומרים לה, כולך יפה רעייתי. הצדיק אומר זה על הנשמה שבו, כולך יפה רעייתי, מנהיגתי, כי לא הרעתי לך במעשים רעים, כמ"ש, ומום איך בך. מי יכול להגיד על עצמו שנשמתו יפה ומום אין בה. והרי אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, אלא צריך אדם להסתכל בהווה באיזה מצב נמצאת הנשמה, ואם הוא יכול להסתכל באופן כזה, עליו לדעת שהנשמה היא חלק אלוקה ממעל, ואם מסוגל להתגבר על הרצון הגופני, יוכל לראות אותה בלי עיוותים, יראה שמום אין בה. הדרך של הסתכלות האדם קובעת איפה יהיה בגן עדן.
ויאמר אלקים יהי מאֹרֹת מדובר על ב הכוחות שבנפש כח הנשמה וכח התפיסה המדעית, של המצב, של המקרה. כתוב מארת חסר וו כדי להורות שיש להתאמץ ולהתפלל להשיג וו זו, שאם לא כן, אין כניסה לגן עדן.
בני יעקב באו ושאלו את הקב"ה למה הם לא מקבלים את האור בעולם הזה, אמר להם אתם מקנאים בדבר לא נכון. אמר להם מה שאתם רואים את האור שעשיו מקבל, זה כל כך זניח ורחוק, נהירו דקיק מרחוק ניתן להסתכל בו. התענוגות שבעולם הזה אינם שייכים ליעקב, התענוג לבני יעקב גנוז לעולם הבא. האור האמיתי לא ניתן לשליטת הגוף, לכן אל לו ליהודי לחפש את האור בעולם הזה.
מרגיע הקב"ה את בני יעקב שהאור האמיתי גנוז עבורם לעתיד לבוא, ובזמן התיקון נותן לעשו כמעט כלום, בחינת מים אחרונים. ביקש יעקב לראות את האור הגנוז, את מצבו בגמר תיקון, ונפגע מזה והוא צולע על ירכו.