הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת חוקת | שיעור 1 השקפה | עמודים א-ג

חוקת א  ג

זאת חוקת התורה

כדי לִזְכּוֹת בְּחֻקַּת הַתּוֹרָה יֵשׁ לְקַבֵּל מַלְכוֹת שָׂמִים לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת.

כאשר תודעת הגוף מתקשה לקיים מצוות שאיננה מבינה, כמו שאלת פרעה מי השם שאשמע בקולו. כאן אין לתת לגוף שום הסבר שכלי, אלא לומר לעצמו זהו חוק, כך כתוב בתורה. ישראל הוא מי שמקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת חוק. אין להשתמש בשכל ששואל מה זה עוזר לי. מי ששואל עצמו מה יצא לי מזה אינו יכול להבין את התורה.

שלף איש נעלו

שואל רבי אלעזר, אם הראשונים עשו הסכמה, לקנות כל דבר ע"י נעל או כל חפץ שמגביהים כסימן לסגירת העסקה, בדין התורה, ובאו האחרונים וביטלו אותו צורת קניין זו, יש לשאול, למה ביטלו אותו? והרי מי שמבטל דבר של התורה, כאילו מחריב עולם שלם. ויש לשאול, למה דווקא נעל ולא דבר אחר?

מלמד הרב"ש שרגלים לשון רגילות, וכדי שלא יאבד אדם את החינוך, עליו לנעול אותו. שכתוב, מה יפוּ פעמייך בנְעָלים בת נדיב. נעלים לשון מנעולא, בת נדיב מלכות, פעמיך – פעימות הלב, קבלת אור חוכמה אותו ניתן לקבל כאשר מקבלים על עצמנו את הנעילה. יש מקום שיש לנעול את ניסיון השכל לחקור ואז יש לקבל את הדבר באמונה. וכך בחטא המרגלים, כשאומר הקב"ה שנגיע לארץ, אסור לך לרגל אם זה נכון, אלא מותר לבדוק רק כיצד לעשות זאת. במופלא ממך אל תחקור. האמונה היא הדבק לוודאי הראשוני, לקב"ה, למקור החיים. ניתן לחקור בשכל, כדי לקיים באמונה את התורה.