הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו א-ג | מתקדמים| שיעור...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו א-ג | מתקדמים| שיעור 1


זוהר חדש יתרו א - ג ​​ שיעור 1

למה נזכר נ פעמים יציאת מצרים

 

א אנכי ה' אלקיך, בפסוק הזה שאל רבי ייסא הקטן מן החברים מרשב"י, וא"ל יש לי לשאול שאלה אחת ממך, ודופקת לי בליבי, ואני ירא לשאול ממך. ואני אומר אם אשאל אני מפחד אולי אענש, ואם לא אשאל נבוך אני בליבי. א"ל ר"ש אמור. משבשא הוא מלשון משובשת בגייסות. רבי ייסא פוחד לשאול, אולי זו שאלה בעצמותו יתברך, שוודאי אין לשאול. לא כל שאלה מותרת, שאלה היא חיסרון ואם גורמת לפירוד אין לשאול. אדם בטבעו בוחן כל דבר דרך סיבה ומסובב, כאשר למעשה אמנם ההשגחה פועלת בתוך הטבע, אך בוודאי גם מעל הטבע. אי אפשר לקבל תורה במסגרת ההגיון הטבעי, אלא בנעשה ונשמע שהוא מעבר לטבע

 

ב א"ל זה הקב"ה מזכיר את ישראל בכל מקום ומקום אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. איזה יתרון מלמדנו בזה האם יש פה חלילה גאווה שמספרת התורה כל פעם, הלא תנאי שלם הוא, זהו שאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. א"כ למה לו להזכיר להם הדבר בכל מקום ומקום.

 

ג א"ל בוא וראה בני, הקב"ה לא התנה עם אברהם אלא שיוציא את ישראל מגלות מצרים ולא שיוציאם מתחת שעבוד אלהים אחרים, כי ודאי כשישראל היו במצרים נטמאו וטנפו את עצמם בכל מיני טומאה עד שהיו שוכנים תחת מ"ט כוחות הטומאה, והקב"ה הוציאם מתחת השעבוד של כל אלו הכוחות. הכן הבטיח הקב"ה לאברהם שיוציא אותם מארץ לא להם, אך לא הייתה הבטחה שיגאל אותם מבחינה נפשית ויוציאם מעבודה זרה. עונה רבי שמעון שהשימוש הוא בשם הויה ולא רק בשם אלקים שהוא מצד הטבע של סיבה ותוצאה. יש כאן הרבה מעל הטבע במידת השפעה מיוחדת. לא זאת בלבד שהוציאם ממ"ט שערי טומאה, והביאם למעמד הר סיני. שאלתו של רבי ייסא היא שאלה של מדען הבוחן בעיניים של הטבע, והתשובה היא אֳמוּנִית.

 

ד ועוד שהביאם במ"ט שערי בינה שכנגדם שערי טומאה. מה שלא התנה עם אברהם אלא להוציאם ממצרים והוא עשה טובו וחסדיו עמהם, להוציאם ממ"ט שערי טומאה ולהכניסם במ"ט שערי קדושה.

 

ה ומשום זה תמצא בתורה חמישים פעמים יציאת מצרים להראות לכל בני העולם, החסד עם שם הויה שעשה הקב"ה עם ישראל, שהוציאם מאלו כוחות הטומאה והביאם לתוך כוחות הטהרה שהם חמישים שערי בינה. אי אפשר לקנות את השער החמישים רק על ידי פעולת התחתון, לשם כך דרוש חסד עליון.

 

ו וזה הוא שאנו סופרים אותם מ"ט שערי בינה, מיום טוב של פסח עד חג השבועות שהוא זמן הקנטות של מדרגת יחידה שקודם הגבורות נכנסות למדרגה, אך ספרים את החסדים שנכנסים למדרגה, למרות שלחסדים אין מספר שאין בהם צמצום. אך כשהחסד בה במסגרת המלכות, שמשלים את אותה גבורה שלא תהיה מחלקת, ואנו סופרים ימים ושבועות והנה העירו החברים שמצווה לספור ימים, ומצווה לספור שבועות כי בכל יום הוציאנו מכח הטומאה והביאנו כנגדו לכח הטהרה. מדבר גם על חג השבועות להראות שקבלת התורה תלוי בזה שמידת החסד, האמונה ישלטו ולא הדין.

 

ואתה תחזה

 

לכאורה מלמד כאן על סימנים חיצוניים בפני האדם המגדירים את אופיו, אך אין הדבר כך מפני שהזוהר מלמד רק על הפנימיות, על הנשמה, ובנוסף יש לבחון את מכלול הסימנים ולא את חלקם בלבד. לימוד זה חשוב ביותר כדי לדעת כיצד לבחון את המציאות שמתראה בחוץ כעולם השקר.

 

ז ואתה תחזה מכל העם, היי שיחזה בשש בחינות שהן בשערות שעל הראש שהן מתתקנות על האזנים במצח ובקוים שעל המצח בעינים ובשערות שעל העינים, בפנים ובצורת הפנים בחוטם שהיא מתתקן בדרך ישר על הפה, בגוף בקומה שלו ובשיעור שלו לכל צד, לד' צדדים ולמעלה ולמטה. זה הוא תקון האדם. קריצין הוא מלשון ועושה תפיסת קורצים שפירושו שערות.

 

ח ולפעמים נק הקב"ה אריה ולפעמים הוא פני שור ולפעמים הוא פני נשר.

 

ט ועתה צריך לפרש, כיוון שהוא יחוד הקב"ה בספירות, למה נק בפני אדם, ובפני אריה ובפני שור, ובפני נשר, היי כמ"ש במרכבת יחזקאל.

 

י ומשיב אלא ודאי בזמן שירצה לעשות פעולתו ולהנהיג את ישראל שנק במזל אדם, הוא מתלבש בצורת אותה החיה הנק אדם, והוא נק אדם. ובזמן שרוצה להנהיג את ישראל לאותם הנק במזל אריה הוא מתלבש בצורת אותה חיה הנק אריה. וכך כעין זה בחיה הנק שור, וכן כעין זה בחיה הנק נשר, ובאופן זה היא שכינתו. לפי תפיסת הנברא השלמות היא בזכר ונקבה, לכן השכינה היא תפיסת הנברא לצד הנקבה של הבורא שהיא מחברת ולא מפרידה, היא נאווה ולא שחורה.

 

יא ומשום זה נק הקב"ה באלו השמות, אריה שור נשר אדם, וכל הצבאות שלהם היי המלאכים, אין מקום, ואין בריה בעולם, שאין שמו של הקב"ה היי השם הוי"ה שולט עליה ונק בשמו. כעין זה הוא בצורת אדם י שורה בראש. ה ה הן בעשר אצבעות, ו הוא בגוף שלו, וכעין זה הוא בנשר, י על ראשו. ה ה על כנפיו ו על גופו, וכך בכל חיה וחיה מארבע החיות וכן בכל מלאך ומלאך. בכל מקרה על האדם לגלות את הבורא בהשגחה שמעבר למקרה ולטבע. שכל מה שברא הקב"ה ברא לכבודו, לגלות שמותיו וכינוייו.

 

אין תגובות

להגיב