הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בשלח יג-טז | השקפה| שיעור...

הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בשלח יג-טז | השקפה| שיעור 5

זהר חדש בשלח יג – טז סיום

מדרש הנעלם

נחש עלי צור

אמר הקב"ה למשה, משה עתה במצרים היה המטה של אהרן מספיק לדחות הקליפות הקשות, השולט על ישראל במצרים, אבל כשיצאו ממצרים, כמה מקטרגים יהיו מוכנים על ישראל לדחותם בים, כמה מים יזדמנו אצלם כמה מים רעים יקטרגו עליהם. אנשים רוצים גאולה, ויש להבין שצריך לעבור שלבים של התגברות על יסורים. גם לאחר יציאה מעבודה זרה, ממצרים, יש להמשיך ולתקן כדי לייצר קדושה.

באו לים, בא רהב שרו של מצרים ושרו של הים, אמר הקב"ה, משה הרם את מטך ונטה את ידך, שואל כיוון שאמר הרם את מטך, מהו ונטה את ידך, ומשיב אלא הרם את מטך כנגד השר של הים להכניעו. משה צריך היה להטות את ידו, לצד המטה בו ישנו דין ורחמים, והכן קריעת הים הייתה רחמים לישראל ודין למצרים שלא ישלוט בהם עבודה זרה. בשלב הבא מעוררים את הרצון הגדול, ומתגברים עליו ע"י חסדים מכוסים, היינו בונים מנעולא שלא לקבל ג"ר דחכמה, הוא אור גמר תיקון, אור בו נכשל אדם הראשון. לו היה משה מדבר אל הסלע היה מגיע בעצמו לארץ ישראל, הוא לא תיקן ונשאר לעם לתקן בהדרגה. כלומר כאן כן היה משה צריך לקבל, היינו ליהנות מהקדושה.

באו לחורב באו המים לקטרג, היי מתוך הדינים דקו שמאל שהמים נקפאים, ואין מים לשתות. אמר לו הקב"ה והכית בצור, כאן צריכים המטרה והכית לאלו באותו צור, כאן היו צריכים לפתוח המים שאינם נפתחים אלא בצור.

אמר הקב"ה למשה, עדיין במי מריבה עתידים המים לקטרג יותר, שהם מים עכורים רעים וזדונים, שיזדווגו בהם בישראל בגלוי לעיניהם, כלומר ששם יתגלה כח הדין שבשמים בגלוי, ויתאחזו בישראל. כאן התיקון הוא גילוי הדבר. הכאה זה עדיין רק נמצא בנסתר, ובדין כשהוא גלוי התיקון גדול יותר, ואז יש לדבר אל הסלע.

מה ראה משה באותה שעה במי מריבה, שלא עשה בנחש כמו שהצטווה, ומשיב אלא ישראל היו דוחקים למשה תנה לנו מים. התייעץ משה, ואמר הקב"ה אמר לי לעמוד בנחש ואני רואה, שאין כח לנחש במים, שאין כחו אלא בעפר, שאין כח לנחש במים מאחר שקולל בחטא אדם הראשון, שאין כחו אלא בעפר שהוא בחינת הרצון לקבל שכתוב, ועפר תאכל כל ימי חייך, משמע שיאכל ויכלה עפר כל ימיו, אבל במים לא, כי להיפך הוא מביא לקפאון המים, וישראל דוחקים לי לתת להם מים, ואע"פ שיהיה נעשה נס, שהנחש לא יפסיק המים, לא יעשה במקום הזה, אלא בגמר התקון, שמשה ראה שעוד לא הגיע זמנו אלא כשנחקק המטה בנחש, נחקק בעפר ולא במים, שכתוב וישליכהו ארצה ויהי לנחש. חשב משה שמאחר ולא הגיע גמר תיקון, יוציא מהסלע רק ו"ק דחכמה שהרי עדיין לא הגיע הזמן. משה חשש שעדיין לא הגיע גמר תיקון בהבדל שבחטא אדם הראשון הנחש אמר, וכאן אומר לו הקב"ה דבר אל הסלע, בלי טעם ודעת.

משה הוא בחינת משיח, ואין בכלל טעם שיכנס לארץ ישראל כל עוד העם לא ראוי, לא הגיע למדרגה. כאן הוא לא האמין בהם. בכל מקרה יש להאמין שאפשר להגיע לגאולה. כפי שאמר לו בוא אל פרעה, ומשה לא האמין שיוכל, עדיין שם הקשיב לקב"ה מעבר לדעתו.

ברוך השם לעולם אמן ואמן.

אין תגובות

להגיב