הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו י-יב | השקפה | שיעור 4

זוהר חדש יתרו י – יב  שיעור 4

ד גווני העין

רבון העולמים ברשותך אני אבוא לגלות סודות הנסתרים שלך. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, כדי לשבח הכלה שלך לגלות את הקישוטים של הכלה, הם סודות התורה, היי השכינה באלו התקונים ולשבח ולכל אלו התלוים ממנה שהם רשומים ממנה נשמות הצדיקים מהשכינה שהיא השער שלך ליכנס אליך לראות פניך שהוא ת"ת אין לבוא לפני המלך בלי הכלה, בלי היחד. והיא היופי שלך עליה נאמר כלך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים. כיונים ודאי שהם מרוקמים בגופם בכפניהם וברקמות שלהם ניכרים הם משאר עופות.

עיניך יונים פירושו שעיניך הם כיוונים כי אין בכל העופות שיהיו נאמנים לבעליהם כמו יונה, לכן כנסת ישראל נק יונה שנאמנה לבעלה עיניך יונים היי עיניים בולטות לחוץ המסתכלות בדרך ישר לבעלה.

עין היא עניין של חכמה, כמו שכתוב עיני העדה, הם חכמי העדה. דרך האותיות, השחור שבהם רואים את התורה. כאן השחור הוא חיסרון, וכשהחיסרון הוא לתורה הוא טוב

העין היא האיבר שמקשר בין החוץ לפנים, ונבחן האדם כיצד הוא מפרש את המציאות. מלמד רבי שמעון שיש להסתכל לפני המרכבות שהם אברהם יצחק יעקב דוד, כנגד 4 צבעי העין. על כל מציאות יש להסתכל דרך חסד גבורה ת"ת ומלכות. אלו ג קווים שבאים למען המלכות שעלתה לת"ת כנגד מלכות שעלתה לבינה.  זוהי בחינת רות שהתכללה בנעמי ויולדת את אבותיו של דוד מלך מהשיח. רות בהיפוך אותיות, תור – יונה. תור לשון תורה, שהאות ה גנוזה ברדלא, עד גמר תיקון.

על האדם לזרז עצמו להימנע מהסתכלות שגויה בחיים. תענית כד. כלה שעיניה יפות, אין כל גופה צריכה בדיקה. אל לו לאדם לנסות להסתכל מהי המציאות שזו תודעת הגוף, אלא איך מסתכלים על החיים, ובהתאם לכך מסתדרת המציאות

העיקר בחיים להסתכל בצורה ישרה ולא בדרך עקומה. היצר הרע גורם לאדם לצייר לעצמו מציאות רעה ולא ישרה, לראות הכל דרך הרצון העצמי. על החיים יש להסתכל במבט תורני שרק כך אפשר להתקרב לקב"ה.

אסור לעם קדוש להסתכל ברשעים והתורה שלהם של עם הקדוש צריכה להתכסות מהם ז"ש לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום, וע"כ צריכים לכסות מהם המשפטים שהם התורה. יש לכסות את התורה מהרשעים, אין ללמד תורה לגויים. לחסיד אומות העולם הרוצה להצטרף ולמלא תפקידו בתכלית העולמית, יש ללמד אותו את החלק השייך לו.

הגויים, הרצונות הזרים בנפש, מתגברים עליהם בגלות, בנשים יפות, בבנים יפים בעושר בלבושים נאים. מסיטים את העם לחיצוניות יפה כמו הגויים וכך כובשים את ההבנות של האדם, שאז הוא בבחינת גלות. לכן צריכים ישראל להתכסות מהם בגלות, בלבושיהם בנשיהם בבניהם בעושר שלהם, ולא בחינם אמרו בעלי המשנה, אין הברכה שורה אלא בדבר המכוסה מהעין לכן בגלות אין להסתכל בהבלים החיצוניים של הגויים.