הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 36 | מתקדמים| קו-קח

זוהר חדש יתרו ​​ קו - קח ​​ שיעור 36

ורגליהן רגל ישרה

בכדי למלא תפקידו צריך האדם לראות שהוא מארגן את צד האדם שבו בפנימיות, להיותו אדם הפועל בקו אמצעי. האות א במילה אדם היא קו אמצעי, ד היא המלכות, הלב, ​​ ם היא הבינה. עליו להחזיק את ההשתוקקות הגדולה המלכות, יחד עם בינה העליונה, שבה בחרה הנשמה ביתר דבקות.

שסח בזמן שהחשמל זה מאיר ניצוצין לד' רוחות דרום צפון מזרח מערב, שה"ס ג קווים ומלכות המקבלתם יוצא קול אחד מלמעלה קו ימין המתעורר במין כנפי החיות כשדופקות זו בזו, אלו הן הכנפים המשמיעות קול, כמש"א ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים, ואז קול זה כלול מד' קולות כי כשהקול יוצא פוגש באלו ד התנוצצויות של החשמל ונחלק לד' קולות. בתחילה הוא בחינת יוד העולה לאור ונעשה אויר, ולאחר מכן ד קולות שהם ד רוחות שבחשמל ואז נשלם בעוד ג קווים.

שסט קול אחד הולך לגליצור ומתעורר בקול ההוא אור החשמל ונעשה ממנו דבור אחד ובדבור אור החשמל ונעשה ממנו דבור אחד. ובדבור ההוא התעורר דיבור אחר סתום בלחש, וכשזה מגיע לגליצור אז מתגלים לו רי"ד סודות עליונים שהתגלו. גליצור הוא הממונה של קרקע קטנה, היא המלכות במצב א' שיש לה חכמה בלי חסדים, מציאות של השלמת כלים, קו שמאל

אחר שביאר איך ג קווים של החשמל מאירים למלכות מבחינת קרקע קטנה, שהיא מצבה א של המלכות, הנה חוזר לבאר בפרטות סדר הארתם של ג קווים דחשמל לקרקע קטנה. ומבאר איך ג הקווים יוצאים בזה אחר זה, שכל אחד מראה כוחו, ואח"כ מתיחדים ע"י קו האמצעי ואח"כ מתקבלים במלכות דקרקע קטנה.

וכבר ידעת תוכנם של ג קווים, שקו ימין נעשה מעלית המלכות דסיום רגלין לבינה. עולה לניקבי עינים ומוציאה את האח"פ מחוץ למדרגה שדיני המלכות ממעטים הג"ר דבינה, בסוד י שנכנסה באור הבינה שבראש מקבלת אור חוכמה כדי לתת לז"א. המלכות שעלתה לבינה גרמה בה מיעוט, והאור ירד לבחינת אויר שה"ס ו"ק חסר ג"ר ויש לה רק נפש רוח דאורות. וקו שמאל נעשה אחר שהארה עליונה חזרה והוציאה י מאויר וחזר להיות אור ג"ר כמקודם שהג"ר דחכמה שוב מאירים בה החזיר את המלכות למקומה. והוא קו השמאל. וקו אמצעי נעשה ע"י זווג הנעשה על מסך דחירק של קו אמצעי, כי מתוך שנעשית מחלוקת בין ימין לשמאל ומכבים זה את זה, אז יוצא זווג דהכאה על מסך דבחי"א שה"ס מסך דחיריק דז"א הממעט הג"ר דחכמה מקו שמאל, ומחברו ​​ עם החסדים דימין, ואז נעשה שלום ביניהם ושניהם מאירים בכל שלומותם. כל אחד נותן הצד שלו ליחד לכלל, יש רק ו"ק דחכמה, לא כל הג"ר מאירים.

ג' קווים, ימין הוא מצב בקטנות שיש רק גלגלתא ועיניים, לא משתמשים ברצון לקבל.

קו שמאל יש השלמת כלים, מגיע אור חוכמה שלא ניתן לקבל אותו .

קו אמצעי, המסך דחיריק משלב בין ימין לשמאל שכל אחד נותן עצמו ליחד, כאשר הימין מוביל ושמאל קיים וכפוף אליו.

וקול זה היוצא מלמעלה הוא יציאת קו ימין שאות י נכנסת באור הבינה ונעשה אוויר. ומפרש איך הוא נעשה, ואומר התעורר קול בין הכנפיי החיות המקישות זו עם זו, כי הכנף הימנית היא סוד בינה והשמאלית ה"ס מלכות, וכשדופקות זו בזו מעורבות כחות המלכות בבינה. י נכנסת לאור ונעשה אויר היינו ו"ק בחסרון ג"ר שזהו קו ימין. הכנפים, מלכות ובינה דופקות זו בזו ומתכללות בינהן. ​​ 

אחר שהקול הזה שיצא מכנפי החיות פגש בד' התנוצצויות שבחשמל, מהתכללות יצא קול שהוא קו ימין ופגש גם הוא בד' רוחות כמו שישנן בחשמל שה"ס ג קווים ומלכות המקבלתם, אשר קו ימין כבר יצא בו, ועתה צריך לצאת בו קו שמאל, וז"ש קול אחד, היינו הארה אחת, בא לגליצור היינו לקרקע זעירא ששם הממונה גליצור. קרקע זעירא היא המלכות במצב של השלמת כלים, נקראת כבר נערה, יש לה רצונות, יש לה חוכמה, אותה היא לא יכולה לקבל, כיוון שאינה בוגרת עדיין, אין לה עדיין את הצלם, ההיגיון שהיא צריכה לקבל בקו אמצעי.

שקן שמאל דחשמל שבו יצאה י מאויר וחזרו הג"ר דחכמה להאיר בו, הנה הוא מאיר לקול הזה, שהוא ו"ק בלי ג"ר, ומוציא גם בו את המלכות מבינה, ומחזירו להארת ג"ר דחכמה, ונעשה ממנו דיבור כי החכמה מכונה דבור. קול דממה דקה, הם חסדים מכוסים, ודיבור זה כשיש כבר את המלכות ואותו הקול שהיה בחסרון חכמה עם יציאת קו הימין, נעשה עתה ביציאת קו שמאל לבחינת דבור, שה"ס גילוי החכמה המכונה דבור.

עתה מבאר קו אמצעי ואומר שאותו דיבור עורר דיבור אחר, ​​ כי מתוך שדבור זה שהוא קו שמאל אינו יכול להאיר, חכמה בלי חסדים מטעם המחלוקת עם הימין שרוצה רק חסדים והשמאל רוצה רק חכמה, ע"כ יוצא דבור אחר, שה"ס מדת החכמה שלא קו האמצעי הממעט את הג"ר דחכמה, ומשאיר רק ו"ק דחכמה ע"י מסך דחיריק היינו לא כדבור הקודם שהג"ר דחכמה היו מגולות בו, אלא דבור זה של קו האמצעי הוא סתום ובלחש כשאמר כאן לחש אין הכוונה לקול דממה דקה, כי ג"ר דחכמה נסתמו בדבור הזה, וכן הוא בלחש בלי השמעת קול, שה"ס ו"ק דחכמה המאירים בדבור הזה, כי הקול אחר שנשלם ע"י הדבור נבחן לזכר שהארתו ממעלה למטה, כי אור זכר מאיר תמיד ממעלה למטה.

והדבור בלי השמעת קול הוא אור נקבה, שהארתה ממטה למעלה. ולפיכך הדבור א שהוא קו שמאל המאיר בג"ר דחכמה, הוא דבור בהשמעת קול ושהקול פועל והדיבור פועל, ויש בו אור זכר המאיר ממעלה למטה אור שממעלה למטה אסור לקבל. והדבור ב שהוא בתקון קו אמצעי, המתקן אותו להאיר רק ממטה למעלה, הוא דבור בלי השמעת קול, ומתוך שהקול אינו פועל בו, יש בו רק אור נקבה שהוא ממטה למעלה. ממטה למעלה זו פעולת הנקבה, שזה תפקיד המלכות לדחות את האור כדי לבנות כלי ראוי לקבל בהשפעה.

כי עתה התגלה לגליצור הממונה על מצב א של המלכות מתגלים לו 240 סודות עליונים שסוד ירידת האור שהיתה במצב א היתה מחמת חיסרון היחוד עם הימין, ועתה שהתיחד השמאל עם הימין כבר נשלם הכל. כי רי"ד הוא אותיות ירידה.

אדם הבא לקו אמצעי הוא רואה שכל מה שחשב לקבל לפרטיות בשמאל וזה יהיה לו טוב, הוא רואה שזה לא נכון.

מלכות שעלתה לבינה נק' סלע, ומלכות שלא עלתה נקראת צור ויש להכות בה. גלי-צור הממונה על המלכות המשתוקקת לקבל את כל האור בלי חסדים.

שע הקול השני כלומר ההארה השנייה של הקול הולך למלאך ענאל, שהוא הממונה הגדול על י"ח רבוא מחנות המשמשים בקרקע אחרת שהיא בהארות כל הצבעים שהם לבן אדם ירוק, זו נק קרקע של ארגמן שבו ארוגים כל הביקושים, מן וכוללים את כל הצבעים ביחד, ק המאירה בכל מיני אורות היוצאים מחשמל זה ושם בקרקע ההיא שוקעות י"ב אלף רבוא מרגליות עליונות גם אותם י"ב מלכויות שנק רגלים הנותנות גדלות למדרגה, שכאן ניתן לקבל ג"ר דו"ק של צמצום ב.

שעא רגל נקרא זכר ומרגלית נקבה, שהיא בחינת אח"פ שעלו למעלה מפרסא ועתה ניתן להשתמש בהן כשד' התנוצצויות של החשמל עולות ובאות זו בזו, עולות אז כל אלו המרגליות שהיו שקועות בקרקע ההיא ומגיעות לשער מזרח, ומשם תפוחים ששה אלף אלפים שערים ובהם ענאל והממונה הגדול.

הקול הראשון שהולך לגליצור לקרקע זעירא, אע"פ שנחלק לד' שה"ס ג קווים ומלכות, היה תחת שליטת קו השמאל, ולפיכך אינו ראוי להתלבש אלא בכלים דקרקע זעירא כלומר השתוקקות רצון גדול שאסור לפעול אותם כמו בערב יום הכיפורים, לוותר על החיצוניות שה"ס מצב א של המלכות וקול השני ההולך לענאל, לקרקע דארגוונה שה"ס המלכות ממצב ב הוא בשליטת קו אמצעי כי המלכות ממצב ב היא בבחינת קו האמצעי.

כי להיותה בבחינת קו אמצע היא כלולה מכל הצבעים לבן אדום ירוק כמו קו אמצעי, משא"כ קרקע זעירה, לא היה בה אלא צבע אדום בלבד כמו קו השמאל. ולפיכך הממונה על קרקע דארגוונא הוא הרב הממונה, כי ח"י מורה על היסוד שהוא קו אמצעי המשפיע אל המלכות ממצב ב ולא ישירות למלכות מפני שבצמצום ב הגדלות נעשית על היסוד. ואלף ה"ס השפעת החכמה הנק אלף בסו"ה ואאלפך חכמה, ורבוא ה"ס השפעת החסדים המלבישים את החכמה, ההאורות מתרבים עד אין שיעור. וענאל פירושו עדות אל, כי ענה הוא עדות, מלשון לא תענה ברעך עד שקר אל תתן עדות שקר. רק כשיש גילוי לחסדים, כלומר שיש חכמה ומשפיעים אותה, זו עדות החכמה שאדם רוצה להיות משפיע. ונק כך משום שהשפעת עדות. והממונה על המלכות ממצב א הנק קרקע זעירא, נק גליצור, שפירושו הצור גילה, כי מקום גילוי החכמה הוא בעיקר במצב א של המלכות, והמלכות של מצב ב נקראת סלע המקבלת ממנה

וע"כ נק גליצור, ועיקר מעלתה של המלכות במצב ב היא משום שמקבלת את הפרטים סוד י"ב צירופי הויה מז"א, היינו שיש בה הכנה שיתגלו בה י"ב אלף רבוא מרגליות עליונות, מי"ב צירופי הויה דז"א. והם אלף מבחינת החכמה שבהן, ורבוא מבחינת החסדים שבהן.

בא שאול באלפיו ודוד בריבואתיו, כלומר שדוד יכול לבטא גם את החכמה. אצל שאול יש חכמה ואין ביטוי של חסדים, ולכן מלכותו לא יכולה לעמוד.

ומתי הן מתגלות, לזה אומר ​​ בזמן שד' התנוצציויות של החשמל שהם ג קווים ומלכות המקבלתם, עולות ונכללות זו בזו, ואז נכללת כל אחת מד' ההתנוצציויות בג' קווים וד' פעמים ג הם י"ב והם מאירים לקרקע הארגמן, שהן י"ב אלף רבוא דאינון שקיען בקרקע, שהיו מוכנים לצאת ממנה, היינו קו אמצעי שהוא ז"א שנק מזרח, היינו שבאים תחת שליטתו לקבל מי"ב צירופי הויה שבו.

ונודע שקו אמצעי מסתיר הג"ר דחכמה ואינו מתקן אלא הו"ק דחכמה, היינו החכמה בסו"ה ואאלפך חכמה היינו ו"ק חג"ת נה"י כי רק חג"ת נה"י דחכמה פתוחים להאיר שם, אבל לא הג"ר דחכמה שהם סתומים ומכוסים.

שעב וכשהקול מתעורר מלמעלה היינו מבין כנפי הכרובים, מכה בו האור של החשמל הזה, ונעשה ממנו דיבור, ובדבור ההוא מתעורר דבור אחר סתום.

שכאן מבאר בפרטות את ההארה השניה של הקול שיצא מכנפי החיות, בסדר ג קווים בזה אחר זה היינו היוצא מבין כנפי החיות שהוא היציאה של קו ימין, בטש נהירו דהאי חשמל ביה ואתעביד ממנו דבור, היינו יציאת קו השמאל ע"י הארת החשמל יצאה י מאויר, ואור החכמה חזר למדרגה. כי החכמה נק דבור ואח"כ יצא קו האמצעי, שמשום המחלוקת שהיתה בדבור הגלוי שהוא קו השמאל, גלי צור התעורר קו אמצעי ומיעט הג"ר דחכמה, ותקן את הו"ק דחכמה שבשמאל עם החסדים שבימין, ונעשה הדבור סתום מג"ר דחכמה.

שעג וכשאור זה מגיע לענאל הממונה מתגלים אז שה"ס סודות עליונים ממצב א גילו את עומק הרצון שהם שקועים בטבעת שהיא חותם האמת, אז באימה בחיל ברתת וברעש עולם שירות ותשבחות לאדון כל. ממעמקים קראתיך השם, מהמקום הנפשי העמוק לוקחים את המרגליות האלו ומשתמש בהן לעשות נחת רוח לבורא. בלי מצב א לא ניתן לראות את הרצונות הגדולים.

האור הרשום בשם המפורש במ"ב אותיות חקוקות, יוצא מאותו גדול השרים על כל שאר המחנות, שנק סנדלפון, והאור ההוא מכסה על אותן ב קרקעות מהקרקע הקטנה עד קרקע הארגמן.

כל מדרגה נחלקת לשס"ה ולרמ"ח למעלה מטבור/חזה ולמטה מטבור. שה"ס י"ה ו"ה בסוד שמי עם י"ה הוא שס"ה עליהם כתוב, זה שמי לעולם להיותם ג"ר, וזכרי עם ו"ה הוא רמ"ח היינו ו"ק שעליהם כתוב, זה זכרי לדר דר. לכן נקבה מחוייבת במצוות לא תעשה

שה"ס הג"ר המרומזים בשס"ה והיינו בבחינת ו"ק דחכמה, ולא בג"ר דחכמה, היינו ששקועים בקו האמצעי הנק חותם אמת, שהוא מתקן רק הו"ק דחכמה, ולא הג"ר. אבל כל זמן שמאירה החכמה נמשכים עמה דינים מפני שחכמה מאירה לרצון לקבל ואז יש דינים מפני שזה מעורר רצונות שצריך לתקן, היינו מחמת הדינים המתגלים עם החכמה נופל על המקבלים אימה וחיל ורתת עד גמר תיקון.

יש לכסות מפני הטומאה. כשמקבלים בקו אמצעי, יש לקבל בצניעות, שזה מותר אך אסור לעשות זאת ברחוב. אדם האוכל בשוק, מסתכן בנפשו. קבלה ראויה בצניעות יכולה להביא שהדינים ישקטו.

ואז כדי להשקיט הדינים צריכים לכסות על הארת החכמה המתגלית, שזה נעשה ע"י סנדלפון שהוא אור המכסה ומעלים על אור החכמה, שהאור הזה מכסה על אור החכמה שנתגלה בב' המלכויות המכונות קרקע קטנה וקרקע הארגמן, ואז נשקטים הדינים.