הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 43 |השקפה| קכז-קכט
זוהר חדש יתרו קכז – קכט שיעור 43
מטטרון
דעת היא חיבור של קו אמצעי של חכמה ובינה. החכמה היא מעין השראה אלוקית הבאה מלמעלה ויש לחבר אותה לבינה בה יש את כוח הפירוט, והחיבור הוא לראות את השלם ואת הפרטים המחזיקים אותו, לראות את כלל הגינה בערוגותיה.
כדי שאדם יגיע לתכלית עליו להשיב אל הלב את החכמה בצורה מסודרת לפי החוקים העליונים, דרך בחינות אבא ואמא, ישסו"ת וזעיר אנפין. הם כנגד הכרה ותודעה, או מודעות והרגשה. בחכמת הקבלה הם נקראים: דעת הנעלם, דעת המגולה, דעת המתפשט והדעת שבגוף.
דעת נעלם הוא באבא ואמא באצילות. מה שנעלם מהחכמה אין בו ראיה. זהו אור נוצץ וגנוז, אך כך מתחיל הלימוד, באמת שמחוץ לאדם. כאן אפשר לתפוס רק באמונה שהכן כך הדברים. צריך לשמוע את זה מרבותינו שהשיגו את המדרגה, ולהאמין לדבריהם. בעבודת הנפש זהו כוח ההתבטלות, כמו עובָּר שֶׁאֵין לוֹ מָסַכים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אלא מקבל מהאם, מהעליון שלו.
כאן דרוש כח אמוני גדול הנקרא יסוד דאבא, שיכול לבטל את החכמה בכח האמונה.
בדעת המגולה, יכול כבר האדם בכלים שלו, להבין את הדבר, למרות שעדיין לא מרגיש את הדבר, בתודעה שבראש הוא יכול לראות את ההיגיון שמונח בדברים, ולהתחבר להגיון זה, זו כבר ידיעה שלו. דעת המגולה היא במדרגת תבונה, וזו שמחה גדולה לדעת, שמכאן אפשר לקבל את האור.
הדעת המתפשט זו כבר הידיעה, הוא יכול להבהיר ולומר את הדברים. אבל זה עדיין לא התפשט לגוף, ללב. כלומר הוא אומר את הדברים הנכונים, שעדיין לא הושבו אל הלב שלו עצמו, מפני שעדיין לא הכין כראוי את הכלי.
לב חכם מקבל את האור מבחינת המפתחא, אותה מחזיק הכוח הנפשי שנק מט"ט. דרך הלב מסתכלים על סודות עליונים, כפי שבקש שלמה המלך, וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע. זוהי בחינת ליישרי לב שמחה.
הָאֶפְשָׁרוּת לְהַשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ עוֹבֶרֶת בְּהִתְבַּטְּלוּת, אַהֲבַת חֲבֵרִים, וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת.
כאן המפתח הרביעי הנקרא אור התבונה, הנותן תבונה בלב לדעת ולהסתכל ולעמוד על סודות עליונים והאור הזה המשמח את הלב נותן הארת החכמה והתבונה לדעת ולהסתכל.
כל המתקשרים למיניהם, כל אלו שמרגישים בלב אבל לא יכולים להסביר, הם מסוכנים מאד, יש לחשוד בכאלה, מפני שאנשים אלו מרגישים בלב גם דברים הפוכים מהאמת, ומאמינים בדברים. אצלם זה לא הרגשה בלב אלא כמו לב, כ-לב.
יש לכוון את הלב ולהתחבר לכוח הרוחני של מט"ט שהוא הראש לכל המלאכים.
דעת אמיתית שבלב חייבת לעבור את כל השלבים, מהדעת הנעלם, לגלוי, דעת המתפשט עד לדעת הגוף, שזו הבחינה של וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם, וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל-לְבָבֶךָ וגו'