הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת יתרו | שיעור 48 | השקפה | קמב-קמד

זוהר חדש יתרו  קמב – קמד  שיעור 48

ודמות על ראשי החיה רקיע

השמות: אל, אלקים, הויה מתפרשים למטה ע"י הכינויים שלהם המגלים אותם.

אסור לכנות אדם בכינוי שאינו מגלה את נקודת היהודי שבו, אסור כינוי שמגנה אותו.

כך המשל, בא לגלות את הסוד הפנימי, וכשאין המשל מגלה יש לזרוק אותו.  כאשר אדם מקבל משל, עליו לבדוק כיצד זה קשור אליו. לעתיד לבוא צדיקי האמת לא יצטרכו משל, לא יהיה צורך בכינויים, אלא יראו את האמת כפי שהיא. כאשר אדם מנסה לפרש את המציאות דרך הסתכלות של הרצון לקבל שלו, הוא לא תופס את הדבר. ככול שהלבוש הוא יותר בעל מנת להשפיע, הוא מדויק יותר.

העולם הזה מגלה לנו את סדר העבודה, כפי שהוא בחוקים העליונים, בהכנעה הבדלה המתקה.

צריך אדם זכות פנימית כדי לגלות מה שמעבר לחיצוני. השמות, החיות הפנימיות הם הנסתר, הם הנותנים את החַיּוּת הפנימית.

כדי לראות את הסודות צריך הסתכלות בענווה, לכן בתחילה מקבלים את השמות בחסדים מכוסים.

ג' השמות הסתומים שלמעלה מתלבשים בכינויים שלמטה, השמות לא יורדים למטה חשופים, אלא מלובשים, שהשמות הם בפנימיות הכינויים, והכינויים מכסים על השמות, וע"כ כוחם יפה לרדת ולהאיר מהרקיע ולמטה. אותה יראה שהייתה למעלה, מתפשטת גם למטה.

כמו לבוש המכסה את גוף האדם מצד אחד, ומצד הב' מגדיל ומפאר את האדם, שהקב"ה שהוא הקו האמצעי נק באלו הכנויים כי הם מגלים פעולותיו. ממעשיך הכרנוך.

ודווקא היות וישנה הסתרה, השמות יכולים להתגלות, שבלי הלבושים אין החיות שהם השמות הפנימיים מתגלים. אדם שאומר שהוא חי רק את הנסתר, לא מועיל מפני שאין לזה גילוי, ביטוי.