הדף היומי בזוהר חדש הסולם – כי תשא| שיעור 2 | מתקדמים| ד-ו
כי תישא ד - ו שעור 2
מחצית השקל
יא בוא וראה כתוב, עטרת ת"ת שיבה בדרך צדקה תמצא. עטרת זו היא תרומת ה' שהיא עטרת ת"ת היי מלכות תורה של בע"פ. מעטרת לתורה שבכתב שהיא ז"א משום שהיא מקום שהתגלה שכתב שהיא ז"א. משום שהיא מקום שנתגלה בהארת החכמה לגלות סתרים ולפרש תקוניה על ידי עטרת שהיא מראה, שכולם מתגלים בה. ואם תאמר איך הם מתגלים בה, היי במקום ההוא שנק דרך צדקה, ומי הוא דרך צדקה, הוא זה שמאיר לה שהוא יסוד, ואז תמצא ודאי האור של תורה שבכתב שהוא ז"א תורה שבעל פה צריכה להיות ניזונת מהיסוד, מהתורה שבכתב שמתגלה בדרך צדקה, בה מאיר יסוד דז"א
יב ועל כן נק תרומת ה' היא תרומה ודאי כי מרימה דגלו על הכל, זה הוא שכתוב בו גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו תרומת השם מרימה אותו, כאשר יש את גילוי הניסתר, התורה שבעל פה במלכות. מתי הוא גדול ומתעטר בערותיו בעיר אלקינו, שהיא מלכות. ואז מאיר האור דעתיק יומין שהוא כתר, בז"א ומתעטר כדי להדבק בעיר הקדושה שהיא מלכות. ז"ש עטרת ת"ת שיבה בדרך צדקה תמצא, ונמשך למקום ההוא שנק צדקה שהוא מלכות ומאיר הלבן שהוא חסד בקו אמצעי, לאדם שהוא דין.
ז"א לפי עצמו הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכה, חוץ כשמתחבר עם המלכות להשפיע בה חכמה, אז מאירה החכמה גם בו. היא עטרת שהיא מלכות שמבטאת את ז"א ת"ת שהוא ז"א זו תורה שבעל פה שהיא המלכות, היי שהמלכות מעטרת אותו בהארת החכמה, כי בהיותו לפי עצמו, הוא בהעלם החכמה. כי אין החכמה מתגלה בשום ספירה מע"ס אלא במלכות, היי יסוד המתחבר עם המלכות להאיר לה חכמה, כי אז בזמן שמשפיע הארת חכמה למלכות מתגלה בהכרח גם בו הארת החכמה. וע"כ תמצא ודאי נהירו דתורה שבכתב. היי שתמצא גם בז"א הארת החכמה. מתי נבחן ז"א לגדול ומתעטר בעטרותיו שהם הארות חכמה, בעיר אלקינו, היי בשעה שמחובר עם עיר אלקינו שהיא המלכות כדי להשפיע בה הארת החכמה, ואז נמצאת החכמה גם בו.
כל זמן שהיא לא תבקש חכמה אז לא יהיה לו הארת חכמה. הוא מצידו מסתפק בחסדים מכוסים. הוא נק גדול כאשר מושך חכמה עבורה.
יג ואז כשמחובר עם המלכות להשפיע בה הארת החכמה, מאירים ממנו ששים גיבורים ושנים עשר שבטים. משום זה ששים עשרון נבדלים בכלי אחד כי כולם הם מצד אחד משמאל, ושנים עשר אינם נכללים עמהם כי הם יונקים מענף האילן שהוא קו אמצעי. ז"ש זה ינתו, זה בחשבון י" ודאי יתנו לכל לענפים שסביב האילן שהם ע ענפים כנגד ע שרי האומות, וע"כ כל האומות מתכפרים בקרבנות ישראל. כשז"א מחובר עם המלכות ונותן לה הארת חכמה, זה עוזר רק לו להיות גדול, אלא גם משפיע לכל התחתונים ממקום זה, וזו התפילה של האדם של ייחוד קודש אבריך הוא ושכינתא
וינקהו דבש מסלע
יד וישראל יונקים מתחילה ממקום זה שנק סלע שהוא מלכות, בעת שהיא בבחינת שמאל, היי שהארת החכמה המכונה דבש, הניק אותם מהמלכות הנק סלע. ונק דבש משום שהמלכות נק תמר שכתוב, זאת קומתך דמתה לתמר, ודבש נמשך מתמר. הדבש הוא דין שיכול להיות מצוין כשיש לו חסדים, ומחובר לאמונה
שמן מחלמיש צור קצת קשה, ששמן הוא בחינת חסד, אברהם אבינו, וצור הוא שמאל, גבורה. אלא כשישראל מטיבים דרכם, הם מהפכים דין לרחמים. ואז יונקים שמן מיצחק שהוא דין.
ההולך בדרך ישר, עד שמגיע לצור תמים פועלו, פועל בצורה של תמים של אברהם אבינו.
טו ולאחר כך שמן מחלמיש צור, זה הוא מקום שלמעלה המקום שיצחק שורה בו, שהוא קו שמאל ואע"פ ששמן שהוא חסדים הוא מצד אברהם שהוא חסד, הנה כשישראל מטיבים מעשיהם הם מהפכים הדין לרחמים, ויונקים שמן שהוא חסדים, מיצחק, שהוא מדת הדין, וזהו שאמר להם הקב"ה ויניקהו דבש מסלע, היי שהתחברו כמו תמר שהוא זכר ונקבה וכיוון שהתחברו זו"ן זכר ונקבה, אז ושמן מחלמיש צור, היי שכל המדרגות מושכות שמן, ואפילו המקום שנק צור שהוא מדת הדין.
היי שכתוב הצור תמים פעלו, שחזר צור שהוא דין, לעשות פעלו של תמים, זהו אברהם שכתוב בו התהלך לפני והיה תמים. צור זה יצחק.
טז בוא וראה על זה התפלא משה ואמר, המן הסלע הזה נוציא לכם מים היי כיוון שאינכם הולכים בדרך הישר. ואינכם מבשמים המקום, להפך הדין לרחמים, איך אפשר להוציא מים שהם חסדים מן הסלע שהוא דין. וע"כ עושים ישראל נסוך המים בחג שהמזבח שהוא מלכות יינק מהמים של אברהם שהם חסדים ואז מתברך העולם.
יז ואדם כשהוא מברך על המזון הכוס, צריך לתת מים בכוס, כשמגיע לברכת הארץ כדי לברך הארץ הזו, שנק מזבח ונק כוס של ברכה היי המלכות שכל הברכות תלויות בו המקובלים מזמנים על כוס של ברכה גם כאשר מזמנים שלשה. זוהי כוס של זימון כאשר מגיעים לברכות של הארץ יש לתת קצת מים בכוס, שזה סימן שמערבים חסדים עם הדין.
יח כשישראל מטיבים מעשיהם המזבח הזה שהוא המלכות שולט בצד ימין שהוא חסד והיו רואים כמראה אריה רבוץ עליו על הקרבן ואוכל אותו. כי אריה ה"ס חסד וע"כ על חסד ונק קרית חנה דוד כי הוא ודאי חלקו של דוד, שכל ימיו השתדל להאיר לה אל המלכות הנק מזבח.
יט ע"כ כתוב שדוד אמר, תודיעני אורח חיים, תודיעני פירושו כש"א וידע אלקים שהוא קבלת התפלה, אף תודיעני פירושו שתתן לי, אורח חיים. ומה הוא, היי שובע שמחות, אותו, שכל השביעה נכללת בו היי מיסוד ויחזיר פניו כנגד פניך, היי כנגד הפנים שאני אחוז בהם שהם המלכות. ואז נעימות בימינך בימין שהוא נצח, וכשהיא נכללת בימין חוזר צור שהוא דין לעשות פעלו של תמים שהוא חסד, וע"כ זה יתנו, היי שיתנו ליחד ז"א שנק זה עם זאת שהיא מלכות.