הדף היומי בזוהר חדש הסולם – כי תשא | שיעור 3 | השקפה| ז-ט

כי תישא ז – ט שעור 3

בכור שורו הדר לו

בכור שורו זה יוסף, הדר זהו יעקב שכתוב אלה תולדות יעקב יוסף, ומאין לנו שיעקב נק הדר, הוא שכתוב וימלוך תחתיו הדר. אחרי שמלכו אלופי עשיו ונשברו כל הכלים המתארים את המלכים שנשברו בשבירת הכלים. וקרני ראם קרניו, אלו אברהם ויצחק, בהם עמים ינגח יחדיו. שואל מהו יחדיו, ומשיב אלא שכל האבות הם ביחד אין מי שיקום לפניהם, ובעת ההיא ישראל ירומו ראש, ז"א כי תשא את ראש בני ישראל.

האבות הם בחינת שורשים שיש באדם הם שורשי האמונה בנפש כל יהודי: כנגד אברהם ביטול ע.ז כנגד יצחק אי שפיכות דמים, וגילוי עריות כנגד יעקב. בזכות כח האמונה בג' עיקרים אלו, ג האבות, יכולים לנצח כל אומה.

כשיצאו ישראל ממצרים בעזרת האבות יצאו והרימו ראש.

ומה אברהם, עשה לו הקב"ה נקמות בלילה ויחלק עליהם לילה, אף ישראל יצאו ביד רמה שהוא אברהם ועזרתו אחזו. ושמרו היד שלו, היי השבועה שנשבע לאלימלך וע"כ כדי לשמור היד הרמה ההיא היי השבועה, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלישתים שהוא קו שמאל. לא רצה שיבואו דרך מלחמה אלא דרך קו אמצעי בשליטת הימין.

יש לישראל את הכוח להשליט את האמונה על הרצון לקבל, על השכל המדעי. זהו קו אמצעי בעזרתו ניתן לצאת ממצרים מהגאווה. זהו הכוח המאפשר לקבל תורה, כוח בשם הדר, כמו שכתוב על יוסף בכור שורו הדר לו. הדר משמעותו שלאחר שבירת הכלים יצא עולם התיקון, עולם אצילות שהוא המבנה הרוחני של היהודי. כך צריך אדם לשבור ולהישבר מהאני הכוזב שלו ולבנות עולם נפשי חדש דרך בחינת יעקב שבו, לישראל שבו.

עשרת הדברות כנגד ע"ס

אמר אנכי ה' אלקיך בסוד החסד שאברהם אחוז בה, וכנגדו הן רמ"ח מצוות עשה, וז"ס שמצווה ראשונה שצווה הקב"ה לאברהם, מצות עשה הייתה שכתוב לך לך מארצך וגו ומשום זה מספר מצות עשה הן רמ"ח שהן כחשבון אברהם.

לא יהיה לך אלקים אחרים הוא בסוד הגבורה, כי יצחק אחוז במצות לא תעשה ומצוה ראשונה שלו מצות לא תעשה, היתה שכתוב, אל תרד מצרימה ומצות לא תעשה באה מצד הדין, כי מענישים את האדם העובר עליה. מי שלא מקיים מצוות עשה לא מקבל שכר, ומי שעובר על מצוות לא תעשה נענש.

לא תשא את שמי לשווא הוא בסוד ת"ת שנק אמת שאחוז בה יעקב השלם. והוא יונק ב חלקים חסד ודין היי מצות עשה ומצוות ל"ת שכתוב ויעקב איש תם יושב אהלים היי ב אהלים של דין ושל חסד. שבועה באה לעשות שלום כאשר משתמשים בה באופן הנכון. שבועה היא קלקול גדול כשלא באים לקיים, ותיקון גדול כאשר מתקנים בכוחה.

זכור את יום השבת לקדשו, הוא בסוד ברית, שהוא יסוד שיוסף אחוז בו, וע"כ נק שבת כי יוסף נק כל, וגם שבת נק שבת, כי יוסף נק כל וגם שבת נק כל משום שכל יסוד עונג ומעדן יוצא ממנו לקיים כל העולמות.

כאן מלמדת אתנו התורה, סוד עליון, כי אותו צדיק שנמכר לעבד למצרים, וחללוהו כנגדו הוא זכור את יום השבת, ומשום זה אמר הקב"ה לישראל, בבקשה מכם, היו זוכרים אותו צדיק שנמכר על ידכם, והיה לעבד במצרים שבאותו חטא נגזר עליכם, והיה לעבד במצרים שבאותו חטא נגזר עליכם להשתעבד במצרים ולכפר אותו חטא שמכרתם אותו, שמרו את יום השבת, ויתכפר לכם, כי יום השבת הוא כנגדו. אומר להם הקב"ה, מכרתם את הברית, יש לכם אפשרות לתקן ע"י שמירת יום השבת.