17- הדף היומי בזוהר הסולם – הקדמת ספר הזוהר – עמודים לא-לב (שיעור השקפה)

שם המאמר: "אמא אוזיפא לברתא מאנהא"

כאשר רוצים לבנות דבר שלם, דהיינו שיעלה בשם המורה על שלמות, צריך שתהיינה גם מדרגת חכמה (מ"י) וגם מדרגת חסדים (מ"ה) , ולא די רק במדרגת חכמה, דהיינו שצריך גם יראה (מ"ה) וגם אהבה (מ"י), אלא שמדרגת האהבה איננה יכולה להתממש בלא מדרגת יראה. הנקבה היא היוצרת את השתוקקות ובה תלויה עיקר ההולדה, דהיינו בבחינת מ"ה (מצד ההמשכה) (אהבה-חכמה), שהרי אין די בהבנת כללי המציאות, דהיינו רק במ"י (יראה וחסדים), אלא צריך גם את הפירוט של הדברים, דהיינו את מדרגת אהבה וחכמה, שבה תלויה השמחה.

מסביר הזוה"ק שעל האדם לעבוד את עבודת ה' שלו בשתי צורות עיקריות הנקראות מוחא וליבא, בבחינת מוחא על האדם לעבוד על גאוותו שזו מדרגת יראה ובבחינת ליבא על האדם לראות שיתפשט האור לגוף, דהיינו רוצה לומר שצריך לפעול למעלה מהדעת של הגוף אשר חפץ באנוכיות, שרק אז יוכל להגיע לבחינת אהבה (גוף), המתבטא בפרייה ורבייה, שנכון שתבוא רק על-ידי שמשתפים את מדרגת התחתון (מ"ה – יראה) עם העליון (מ"י – אהבה). לכן אומר הזוה"ק, שהשלמות באה מאיזון של ימין ושמאל המתבטא בקו אמצעי, דהיינו איזון מוחלט של חכמה (אהבה) וחסדים (יראה), שיחדיו ראויים להיקרא בשם המורה על שלמות.

לכן אדם הרוצה להוליד שם או רעיון מתוך דבר שלם, מתוך תובנה של נשמה, אזי יהיה פועלו שלם ויקרא בשם, אולם אם יעשה זאת מתוך תובנה של גוף, אזי לא יקרא בשם.

הזוה"ק מבהיר רעיון חשוב במאמר זה, שעל אף , שהנשמה באה מנקודה אמונית ראשונה שאי אפשר לפגום בה, והיא אשר נותנת את הקיום לאדם, אין אמונה זו מספיקה, אלא צריך גם מדע, דהיינו את הפירוט שנותן את ההרגש, ויחדיו הם נותנים את השלמות הראויה להקרא בשם.