זוהר הסולם – תיקוני הזהר |הקדמה| שיעור 3| עמודים ב-ג

המשכילים יזהירו כזהר הרקיע אות ה שעור מס 3

קוצרי השדה הם החכמים הבאים לגלות את סודות התורה והם נקראים המשכילים יזהירו כזהר הרקיע.

ה) כזהר הרקיע דאיהו וכו': יזהירו כזהר הרקיע. שהוא כולל כל הצבעים. זהר סתור וגנוז והסודות נגלים רק דרך הלבושים. זהר בהיר בשחקים. זהר הזורק ניצוצות ומבהיק כברק לעינים. זהר המזהיר בצבע לבן כלבנה חסד. זהר המזהיר בצבע אדום כמאדים גבורה. זהר המבהיק בהארה כלולה שהיא ירוקה כחמה ת"ת. זהר ירוק כככב. זהר הכולל לבן ואדום יסוד. זהר המזהיר לכל צד. כמי שמכה בפטיש וזורק שביבי אור לכל צד.
ביאור הדברים: הזהר בא להורות לנו כאן בהקדמה מקורם של כל הגילויים אשר בהם בא לבאר את תוה״ק. עד היכן מגיעים, ובזה יתבאר ג״כ שם קריאת הספר בשם ספר הזהר ולא בשם ספר האור. וכ״ז נדע ע״י פירוש הכתוב והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו'. אשר זהר הרקיע פירושו הארת ג״ר המתגלה ע״י השתוף דמדת הרחמים במדת הדין, האור עצמו הוא ג"ר שלא ניתן לקבל, הוא גורם לחטא, אלא כאשר משתפים אותו במידת הרחמים לאחר מיעוטים וה״ס מה שאמרו חז״ל בתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין הוא הרצון לקבל עליו יש צמצום לכן נקרא דין שהכוונה היא על מלכות דכתר דא״ק שמזווגה יצאו פרצופי א״ק, ששם אותה בסיום רגלין ואי אפשר להשתמש בה שהיא בחינת מה״ד ראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין מהתכללות זו ניתן לקבל זוהר במקום אור שאינו יכול להתקבל, אלא זוהר כו"ק. רחמים היא מידת הת"ת רצון המעורב עם החסד, קו אמצעי בינה דגוף מצד הכלים. הקדים את מידת הרחמים אומר שהקדים את מידת הת"ת למידת המלכות שנמצאת בחזה, המלכות שמקבלת קודם את היראה (ב״ר ספי״ב) פי׳ ראה שאין קיום להעולמות, העלה מדת הדין שהיא מלכות למדת הרחמים שהיא גוף דבינה אשר ע״י התחברותן של ב׳ מלכות ות"ת הנקודות יחד נעשה תקון הפרסא בכל המדרגות בסוד הכתוב יהי רקיע בתוך המים רקיע שפורס את המדרגה ולא מאפשר לקבל על הרצון לקבל אלא רק על הרצון להשפיע קודם יש לתקן את הזמן ורק לאחר מכן את תיקון המקום תיקון המזמן ע"י המחשבה ואת תיקון המקום שהוא רוצון לקבל ע" הדמיון, ע"י אח"פ דעליה, מעלים את הדמיון למקום השכל. לכאורה המחשבה מפריעה לדמיון, אך אין דרך של פעולת אמת של הדמיון במקומו, כל עוד המקום לא מתוקן כי הפרסא נקראת רקיע המבדיל בין מים עליונים למים תחתונים מים זה הארה מצד ו"ק ומצד ג"ר נק אור וז״ס הפרסא שבגו מעוהי דבר נש המבדילה בין אברי החיות שהם הריאה והלב, ובין המעים שהם אברי המזון והיא פרסא באלכסונא מהחזה עד נגד הטבור. 

אברי הנשימה הם כנגד אברי ההשפעה, ואברי אכילה כנגד הרצון לקבל ופרסא זו נעשתה בפרצוף שני דנקודות דס״ג דא״ק, הנקרא נקודות דס״ג או עולם הנקודים. בנקודות דס"ג נעשה שורש לצמצום ב ולפיכך מגלגלתא ע״ב ס״ג שהם הפרצופים שיצאו למעלה מטבור אין לנו מושג כלל להיותם מבחינת הזווג של המלכות במקומה טרם עלייתה לבינה, והזהר אינו מדבר מהם אלא רק מעולמות בי"א לכן אין השגה בעולם א"ק ברמזים דקים, ותחלת הדבור של חכמי הזהר ורשב״י הוא מעולם הנקודים ולמטה, אשר כבר נתתקן בהם הפרסא הנקראת רקיע. ונמצא עי״ז שהמלכות עלתה במקום בינה שהיא הרויחה ב׳ ספירות הראויות לקבל אור העליון, שהן ספירת בינה וספירת תפארת. כי בהיות מלכות במקום בינה נמצאות בינה ותפארת מתחתיה והן כלולות בה. ולכן אחר שבני אדם מעלים מ״ן ע״י מצות ומעשים טובים, המה ממשיכים הארה חדשה מלמעלה המורידה את המלכות ומקום הזווג בחזרה למקומה, דהיינו למטה מתפארת ויוצאת המדרגה בשלימותה בה׳ האורות נפש רוח נשמה חיה יחידה. שהם מקובלים בהספירות בינה ותפארת שנכללו מקודם לכן במלכות ואז גם נשמות הצדיקים מקבלות מוחין עליונים להיותן נכללות במלכות העליונה. הרי שכל האורות והשפע העליונה מתגלים רק מכח מלכות שעלתה לבינה ונעשה שם סיום חדש שנקרא רקיע ואם לא תקון הרקיע לא היה שום קיום לעולמות, ולכן נקראים כל האורות הללו בשם זהר הרקיע היינו האור המתגלה בסוד הזווג על מסך משותף מרחמים ודין. וזהו פירוש הכתוב והמשכילים: שהם נשמות הצדיקים, המסתכלים בסודות החכמה שנקראת עינים יזהירו: יקבלו המוחין שלהם מזהר הרקיע אבל ממעל לרקיע עין לא ראתה. ולכן מביא הזהר את הכתוב הזה בתחילתו. והולך ומבאר עשרה מיני זהר, שהם עשר הספירות דאצילות ומתחיל מעתיק דאצילות להיותו אמצעי בין א״ק לאצילות וכלול בו המלכות שלא נמתקה בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה ונגנזה ברישא דלא אתידע (עי׳ בע״ח שער א״א פ״ב בסופו) אמנם מלכות זו היא שורש למלכות הממותקת והיא מדלקת את אורות הבינה אחר שכבו. וזה אמרו, דאיהו כליל כל גוון אפילו גוון המלכות הבלתי ממותקת.