תיקוני הזוהר שיעור 7 – הקדמה -עמודים ו-ז
המשכילים יזהירו שעור מס 7 המשך אות ט – י
הרקיע, אותיות העיקר נקרא כך מפני שיש הסתר ברקיע על השגחת הבורא, ורק בלימוד אֳמוּנִי ולא שכלי, מגלים שהבורא משפיע, טוב ומטיב. מלמד הרבי מלובביץ על נוסח התפילה: חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, מהי יתרה ? ועונה ההסתר הוא חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה שמביא את האדם לעבוד בבחינת אמונה מעל טעם ודעת.
אמר הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו. כלומר רק מצד ההסתר, רק מצד זה שע"י הרקיע ניתן לדחות את האור, ניתן לקבל.
על הצדיק יסוד עולם מתקיים עולם המכוסה. ועל צדיק התחתון מתקיים עולם המגולה. ישנו צדיק עליון, יסוד המגלה עולמות עליונים, עולם הנסתר, וישנו צדיק תחתון עליו מתקיים העולם המגולה, היינו מצדיקי הרבים מאותו צדיק יסוד עולם תלויים הרבים ושואל מי הם הרבים. ומשיב, אלו שנאמר עליהם הלכה כרבים. שהם מבחינת האבות.
אין ההלכה כיחיד, כקו אחד, אלא ע"י ג קווים. כפי שעולם אצילות בנוי על ג קווים, לאחר צמצום ב שהעלה מלכות לבינה נגרם שיש רצון להשפיע ורצון לקבל, ומשני קווים אלו יש לבנות ולפעול בקו אמצעי.
וכך מתבלבלים המון העם שחושבים שאהבה זו רק נתינה, השפעה, היינו קו אחד. אהבה היא קו אמצעי שצריכה לאפשר לצד השני גם לתת לי, היכולת לקבל ליחד משותף.
לגויים נדמה שהרצון להשפיע הוא גורם לאהבה, כפי שחשב הגוי ששמאי יגייר אותו בעומדו על רגל אחת.
באצילות התחלקה כל מדרגה לשנים. יש צדיק מצד שמוותר לגמרי על הרצון העצמי, ויש צדיק שדווקא מגלה את הרצון לתחתונים. היות ובאצילות יש רק ג כלים, כתר חכמה ובינה, ומצד האורות יש בינה ז"א ומלכות. כל כלי מחולק לשנים.
ז"א ונוקבא מתחלקים, בחינת יעקב ולאה – יראה, ומתחת לחזה חסדים מגולים יעקב ורחל – אהבה.
היראה נקנית במקום הנסתר, שם קונים את האמונה, לכן בתורת הנסתר קונים את האמונה, שם הסודות מעל המדע והגשמיות. מחזה ולמטה זה כבר היישום המעשי של האמונה, הלכות וכדומה.
הצדיק בגלוי פועל רק על סמך הצדיק העליון הנסתר.
הכל מתחיל באמונה בשלוש האבות הקדושים. אמונה באברהם אבינו פירושה שיש להשתחרר לגמרי מהתפיסה הגשמית, לשבור את הפסלים ולבוא למציאות בבחינת חסד, שאני מאמין במשהו הגדול ממני מכל תפיסה אפשרית שלי.
הלכה כרבים, היא השכינה. ומשם ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. כולם מצד המלכות, לעולם, אומר שבמצב העלם ירשו את הרצון. ואם יבואו אומות העולם ויאמר ליסטים אתם, כבשתם רצון שאינו שלכם, נאמר להם שהרצון שייך לקב"ה, שכתוב לי כל הארץ. הצדיקים יורשים את הרצון, ליבם בידם.
אי אפשר להשיג את תורה הנגלית בלי תורת הנסתר. אומר הלובן העליון ליעקב, במקומנו באצילות, אי אפשר לקחת קודם את הבת האהובה, מפני שאין שם חכמה, ויש לקבל את לאה קודם. יעקב אוהב את רחל אבל עליו לבחור קודם בנסתר.
אדם שלא יבחר קודם ביראה, זה נובע מכך שאין בו ענווה, הוא חושב שמגיע לו. לכן כתוב עקב ענווה יראת השם.
רחל יורשת את לאה אחרי שלאה עושה עבודה על היראה על הנסתר, ואז כשבאים למקום הגלוי עם הכח של הנסתר, אז הגילוי הוא פעולה נכונה. המלכות תוכל לקבל רק בבחינת אמונה. כאשר ז"א שהוא בחינת יעקב יהפוך להיות ישראל, אז יכולה להיות כניסה לארץ ישראל. במעבר יב"ק עליו לקנות את השליטה על החיצוניות, על שם אלקים. שם הויה הוא הפנימיות אותו יש להשליט על התפיסה של שם אלקים.
כאשר נסתר שולט על הגלוי אז יש מקום להיכנס לישראל. לכן במעבר יבק התגבר יעקב על שרו של עשיו, וקיבל את השם ישראל.
קודם רכש את הנסתר, שאמר עם לבן גרתי, רכשתי אמונה בלובן העליון. שם פעלתי את בחינת אברהם ויצחק, שם התגברתי על עבודה זרה, על הרצון לקבל.
בעזרת השם במהרה שנזכה לגילוי משיח, נזכה לרחל היושבת בבית לחם ( ג' פעמים הויה ) יש לחזור על פחים קטנים, מצוות שאדם דש בעקביו, מצוות האמונה. לוקח את הדין, שם אלוקים ועובד אתו באמונה, בהדרגה, כמו שאמר יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.
המשכילים יזהירו שעור מס 7 המשך אות ט – י
הרקיע, אותיות העיקר שנקרא כך מפני שיש הסתר ברקיע על השגחת הבורא, ורק בלימוד אֳמוּנִי ולא שכלי, מגלים שהבורא משפיע, טוב ומטיב. מלמד הרבי מלובביץ על נוסח התפילה: חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, מהי יתרה ? ועונה ההסתר שמביא את האדם לעבוד בבחינת אמונה מעל טעם ודעת.
כמו שהפתילה משמשת לאור להאחז בה, כך האור חוזר הנובע מהרקיע, יכול האור להאחז. על זה אמר הקב"ה וראית את אחורי ופני לא יראו. כלומר רק מצד ההסתר, רק מצד זה שע"י הרקיע ניתן לדחות את האור, ניתן לקבל.
ט) ועליה אתמר וצדיק וכו': ועליו על הרקיע שהוא בפה דאריך אנפין נאמר וצדיק יסוד עולם. על צדיק העליון מתקיים עולם המכוסה. ועל צדיק התחתון מתקיים עולם המגולה ישנו צדיק עליון, יסוד המגלה עולמות עליונים, עולם הנסתר, וישנו צדיק תחתון עליו מתקיים העולם המגולה. והיינו מצדיקי הרבים מאותו צדיק יסוד עולם תלויים הרבים ושואל מי הם הרבים. ומשיב, אלו שנאמר עליהם הלכה כרבים. שהם מבחינת האבות.
אין ההלכה כיחיד, כקו אחד, אלא ע"י ג קווים. כפי שעולם אצילות בנוי על ג קווים, לאחר צמצום ב שהעלה מלכות לבינה נגרם שיש רצון להשפיע ורצון לקבל, ולשני קווים אלו יש ללכת בקו אמצעי.
וכך מתבלבלים המון העם שחושבים שאהבה זו רק נתינה, השפעה, היינו קו אחד. אהבה היא קו אמצעי שצריכה לאפשר לצד השני גם לתת לי, היכולת לקבל ליחד משותף.
לגויים נדמה שהרצון להשפיע הוא גורם לאהבה, כפי שחשב הגוי ששמאי יגייר אותו בעומדו על רגל אחת.
שאין רבים פחות מג׳. פירוש, כי ב׳ עולמות יש, אשר מחזה ולמעלה נבחן לעולם העליון והוא בחסדים מכוסים אמונה שלמה בלי רצון עצמי לקבל ועומד על הרקיע העליון שבפה דא״א. ועל הרקיע האמצעי שבחזה עומד העולם המגולה כי ברוחניות עומד היסוד למעלה מן הבנין. (ועיין בזהר ויצא דף קל״ב במאמר תרין רקיעין שירותא וסיומא) וזהו פרושו ומצדיקי הרבים כי אין רבים פחות מג׳ והם האבות שהם חג״ת הנקראים רבים והם תלויים על הרקיע העליון שהוא ממעל להמרכבה העליונה כנ״ל.
באצלילות התחלקה כל מדרגה לשנים. יש צדיק מצד שמוותר לגמרי על הרצון העצמי, ויש צדיק שדווקא מגלה את הרצון לתחתונים. היות ובאצילות יש רק ג כלים, כתר חכמה ובינה, ומצד האורות יש בינה ז"א ומלכות. כל כלי מחולק לשנים.
מצד בינה הם מחולקים לעתיק, וא"א ושניהם כתר. מחזה ולמעלה חסדים מכוסים עתיקה קדישא, ומחזה ולמטה חסדים מגולים מבחינת א"א.
אצל או"א שלמעלה מחזה חסדים מכוסים, וישסו"ת שתחת לחזה חסדים מגולים, היינו שיש כבר רצון לחכמה.
בחסדים מכוסים לא משתמשים כלל ברצון לקבל, שזה מקום אוויר.
ז"א ונוקבא מתחלקים, בחינת יעקב ולאה – יראה, ומתחת לחזה חסדים מגולים יעקב ורחל – אהבה.
היראה במקום הנסתר, שם קונים את האמונה, לכן בתורת הנסתר קונים את האמונה, שם הסודות מעל המדע והגשמיות. מחזה ולמטה זה כבר היישום המעשי של האמונה, הלכות וכדומה.
הצדיק בגלוי פועל רק על סמך הצדיק העליון הנסתר.
הכל מתחיל באמונה בשלוש האבות הקדושים. אמונה באברהם אבינו פירושה שיש להשתחרר לגמרי מהתפיסה הגשמית, לשבור את הפסלים ולבוא למציאות בבחינת חסד, שאני מאמין במשהו הגדול ממני מכל תפיסה אפשרית שלי.
י) הלכה כרבים דא וכו': הלכה כרבים, היא השכינה. ומשם ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ כולם מצד המלכות, לעולם אומר שבמצב העלם ירשו את הרצון. ואם יבואו אומות העולם ויאמר ליסטים אתם, כבשתם רצון שאינו שלכם, נאמר להם שהרצון שייך לקב"ה, שכתוב לי כל הארץ. הצדיקים יורשים את הרצון, ליבם בידם. אותה שנאמר בה והארץ הדום רגלי. זוהי השכינה שהיא כלולה מעשר ספירות, ומשם נקראים ישראל: מלכים. צדיקים. חוזים. נביאים. בעלי תורה. גבורים. חסידים נבונים. חכמים ראשי אלפי ישראל.
פירוש, הלכה היא מלכות אותיות הכלה ויש ב׳ בחי׳ מלכות אחת היא לאה המלבשת מחזה ולמעלה דז״א אי אפשר להשיג את תורה הנגלה בלי תורת הנסתר. אומר הלובן העליון ליעקב, במקומנו באצילות אי אפשר לקחת קודם את הבת האהובה, מפני שאין שם חכמה, ויש לקבל את לאה קודם. יעקב אוהב את רחל אבל עליו לבחור קודם בנסתר, שאם לא יבחר קודם ביראה, זה נובע מכך שאין בו ענווה, הואר חושב שמגיע לו. לכן כתוב עקב ענווה יראת השם. ואחת היא רחל המלבשת מחזה ולמטה דז״א, ובעת הארת מוחין השלמים בהארת החכמה אז נעשו ב׳ הנוקבין דז״א רחל ולאה פרצוף אחד אשר לאה היא בפנימיות ורחל בחיצוניות. ואז הלכה כרבים, שהם חג״ת ואז ומתמן ועמך כולם צדיקים וגו׳ כי השכינה הק׳ מקבלת אז מכל קומת ז״א וחג״ת דז״א נעשו לחב״ד ונשלם בג״ר ויש לו עשר ספירות שלימות והשכינה מקבלת מכל ע״ס דז״א לזה אומר דא שכינתא. דאיהי כלילא מעשר ספירן ואז היא משפיעה להתחתונים, מכל עשר הספירות. זה אומרו ומתמן אתקריאו ישראל וכו' אשר השכינה מעטרת לישראל מכל קומת עשר הספירות שלה, ונקראים מלכים צדיקים וכו'.
רחל יורשת את לאה אחרי שלאה עושה עבודה על היראה על הנסתר, ואז כשבאים למקום הגלוי עם הכח של הנסתר, אז הגילוי הוא פעולה נכונה. המלכות תוכל לקבל רק בבחינת אמונה. כאשר ז"א שהוא בחינת יעקב יהפוך להיות ישראל, אז יכולה להיות כניסה לארץ ישראל. במעבר יבק עליו לקנות את השליטה על החיצוניות, על שם אלקים. שם הויה הוא הפנימיות אותו יש להשליט על התפיסה של שם אלקים. נסתר שולט על הגלוי אז יש מקום להיכנס לישראל. לכן במעבר יבק התגבר על שרו של עשיו, וקיבל את השם ישראל.
קודם רכש את הנסתר, שאמר עם לבן גרתי, רכשתי אמונה בלובן העליון. שם פעלתי את בחינת אברהם ויצחק, שם התגברתי על עבודה זרה, על הרצון לקבל.
בעזרת השם במהרה שנזכה לגילוי משיח, נזכה לרחל היושבת בבית לחם ( ג' פעמים הויה ) יש לחזור על פחים קטנים, מצוות שאדם דש בעקביו, מצוות האמונה. לוקח את הדין, שם אלוקים ועובד אתו באמונה, בהדרגה, כמו שאמר יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה.
