תיקוני הזוהר שיעור 32 – הקדמה -עמוד לט-מ
ארבעה בגדי לבן וארבעה בגדי זהב שיעור 32
קול דממה דקה זה השקט שבתפילת שמונה עשרה שזו בחינת אות י משם הויה דרכה מתחברים לבורא
סג) קום אליהו תקין וכו': רע״מ אמר לאליהו קום תקן לבושי המלך והמלכה, היינו לז״א ונוקבא. כי אתה כהן, תקן לו להקב״ה ז"א ארבעה בגדי לבן. וארבעה בגדי זהב אל המלכה. שנאמר בה, כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה. מכאן למד שהיא לבושה בארבע לבושי זהב
פירוש.לבושי מלכא ומטרוניתא הוא. כי כבר ידעת ענין צמצום הב' אשר המלכות עלתה לבינה ונעשה צמצום חיסרון בבינה ולא נעשתה לראש, אשר נקראת בשם אלקים, ע״ש חמשת האורות שיש בה נרנח״י. וע״י עלית המלכות לבינה נסתיימה המדרגה תחת החכמה ולא נשאר בה אלא ב׳ כלים כתר חכמה, ובינה ותו״מ נפלו אל המדרגה שמתחתיה, בסוד מי ברא אלה מי בסוד גלגלתא ועיניים ואלה בסוד האח"פ, אשר ב׳ אותיות מי נשארו, וג' אותיות אלה נפלו למטה, ונפלו בינה ותו״מ דבינה לזו״ן, ובינה ותו״מ דזו״ן לבי״ע היינו לנר״ן של הצדיקים שהם בבי״ע. אמנם אמא עשתה זאת בכוונה ונקראת נושא עוון, לשון עיוות שהרי מבחינתה היא דבר שלם, אך מוכנה לקבל העיוות ולרדת לבית האסורים להציל את המלכות. כי על ידי עליית מ"ן מתורה ומע״ט של התחתונים מחזרת אמא אח״כ את אותיות אל'ה שלה ונשתלם בה השם אלקים וכן הזו״ן שהלבישו את הבינה ותו״מ דבינה עולים עמהם. וכן הזו״ן עצמם מחזירים אותיות אל״ה שלהם אשר עליהם מלבישים נר"ן של בני אדם נשמות הצדיקים שיחד נקראים אחים בכורים. אדם יכול לראות את ה' והשכינה כגדולים כאשר הוא מעלה ביקוש, לעלות את נשמתו, ומעצם הרצון לראות את העליון כגדול, מביאו לביטול שקטן מתבטל בפני גדול. נמצא כי התורה ומע״ט אשר האדם עוסק בהם מעלה אותיות אלה של הזו״ן מבי״ע לאצילות ונעשו לבוש אליהם. ונודע שיש ב׳ מצבים בזו״ן א׳ כשהם בבחינות ב׳ המאורות הגדולים אשר הנוקבא הנפרדת קומתה שוה לז״א וגדולה כמוהו כמו ביום השני לבריאה כי שניהם משתמשים בכתר א׳ למרות שמלכות רוצה חכמה וז"א חסדים, שניהם גדולים ששניהם מקבלים מאותו מקור, בינה שהוא בינה אשר ז״א לקח האורות מן הימין דבינה שהם חסדים, והנוקבא לקחה האורות משמאל דבינה שהם חכמה. חסד צבעו לבן, והנוקבא לקחה אור משמאל שאורו חכמה שזו בחינת זהב ולהיות שקבלה את החכמה דשמאל בלי חסדים ונודע שאין החכמה יכולה להאיר בז״ת בלי חסדים וע״כ נקפאה בה החכמה והיא נעשית לחשך ולא אור למרות שנותנים לה אור, אינה יכולה להשתמש וזו בחינת ימא דקפא, חושך, הקפאת הרגש כדי לבנות את הצלם, לקנות הגיון של אורח שעל זה קטרגה הלבנה שהיא מלכות ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר א'. אי אפשר שני מלכים בכתר אחד, שהיא לא יכולה להשתמש באור והוא לא יעזור שיהיה לו רק חסדים, שזו לא מטרת הבריאה
ובכדי שתוכל להאיר לתחתונים נאמר לה לכי ומעטי את עצמך דהיינו שתמעט את עצמה מן המדרגה הגדולה ההיא להיות שוה עם מדרגת הז״א ולקבל מן בינה, אלא שתרד למטה מיסוד דז״א שתוותר על התפיסה שהרגש יכול להחליט כמו שהיא משורשה באו״י למטה מכל מדרגת ז״א. ולקבל כל אורותיה מז״א, וכיון שמקבלת אורותיה מז״א שה״ס קו האמצע נמצאת החכמה שנותן לה כלולה בחסדים והיא יכולה להאיר זהו מצב ב׳ של הנוקבא הנפרדת. ומה שהיא קבלה במצב א׳ נבחנים לנר״ן דאחור אשר אינם מאירים. ומה שהיא מקבלת במצב ב׳ נבחנים לנר״ן דפנים המאירים בכל שלימותם.
וישנן מעלות במצב א׳ אשר אז המדרגה העליונה של המלכות היא בינה ויכולה לקבל ממנה חכמה ואינה צריכה לקבל מז״א, אלא שאינה יכולה להאיר אל התחתונים, מחמת חסרון חסדים. משא״כ במצב הב' אחר שנתמעטה מתחת המסך דיסוד דז״א, כבר אינה ראויה לקבל חכמה, כי מסך דיסוד דז״א מעכב עליה, ומוכרחה אז לקבל חכמה בכלים דאחוריים, שנשארו בה ממצב הא' אבל אינם יכולים להתתקן בגופה עצמה להיותם כלים דאחוריים ולא פנים, לכן נפרדים ממנה ומתלבשים בשבע הנערות הראויות לתת לה למלכות. ובשעה שמלכות רוצה לקבל חכמה משמשת בכלים דאחוריים שלה המלובשים בז' הנערות שלה בסו״ה בתולות אחריה רעותיה מובאות לך.
נמצא שיש לזו״ן ב׳ מיני לבושים, א׳ כשהם מאירים בחסדים, והנוקבא נכללת לגמרי בז״א והם ד׳ בגדי לבן וחשבון ד׳ רומז על מדרגה שלימה של חו״ב תו״מ. ב׳ כשהנוקבא מאירה בהארת חכמה בהתלבשות בחסדים ומשתמשת בכלים דאחוריים המקבלת מן הנערות שלה בסוד קשוטי כלה והם ד׳ בגדי זהב.