תיקוני הזוהר שיעור 33 – הקדמה -עמוד מ-מא
ארבעה בגדי לבן וארבעה בגדי זהב שיעור 33
כדי להתגבר על חטא גילוי עריות צריכים את בגדי הלבן, חסדים שבא להתגבר על התאווה, וכדי להתגבר על עבודה זרה צריכים ארבעה בגדי זהב.
עובדי ע״ז משליטים את השפחה היא תפיסת העולם הזה במקום הגבירה תפיסת העולם הבא.
פירוש. גילוי עריות ברוחניות הוא ניסיון לקבל את אור העליון אל נקודת הפרטיות שבה אסור לקבל אור.
נקודה של מדת הדין נגנזה ואינה מתגלית, כך בקדושה. ואם היא מתגלית תכף מסתלק ממנה אור העליון מפני שהאור לא יכול להתקבל במקום זה של מדן הדין. זהו החוק שלא ניתן לקבל את האור לרצון לקבל, לאחר שכבר באין סוף הייתה בחירה של הנשמות ביתר דבקות של רצון להשפיע. ואם אדם חוטא בגילוי עריות גורם בחטאו לגלות נקודה דמדת הדין, ומיד כל האורות פורחות מן השכינה והדינים נאחזים בה. וכשהאדם מתקן את חטאו הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם ולחזור לכסותה. התשובה היא כיסוי פגם העריות וע״י הכיסוי היא חוזרת לקבל את אורות דרחמים וחסדים בסוד ד׳ בגדי לבן. ואז נמחל עונו.
אדם שחי רק את התאווה הפרטית שלו הוא חוטא בגילוי עריות למרות שאי אפשר לקבל בו אור. גילוי עריות זה לגלות את המלכות דמדת הדין ורצון לקבל או אור. לכן התיקון הוא לכסות את התאווה, את מידת הדין, ע"י מידת הרחמים, ע"י הלבן. ההתבטלות בפני האמת.
וחטאו של ע״ז הוא, אם ממשיכים את הג״ר דחכמה מקו השמאל ממעלה למטה, ולא משתמשים עם הלבושים של הנערות רק בכדי לשמש אל המלכה בסוד קישוטי כלה, אלא משליטים את הנערות שהם בחינת אחוריים על הגבירה המאירה באורות דחסדים של פב״פ, אשר אז היא מלאה דינים והיא אז בבחינת אש שורף. הנערות הם האמצעי, העולם הזה, התפיסה החיצונית ומשליטים רק את מה שרואים על עולם האמת. והתקון לזה הוא דחייה, למעט את קו השמאל ולא לקבל אלא רק ו״ק דחכמה ולהלביש את החכמה בחסדים, בהשפעה.
בגדי לבן הם בחינת קו אמצעי של קטנות. במקום שאדם יקבל את האור במלכות, הוא דוחה ומעלה לבינה כדי לקבל את מידת ההשפעה. המשפיע המוכן לוותר על הרצון לקבל, מתגבר על גילוי עריות. ליהנות רק מהקדושה, זה בגדי זהב.
אשרי הוא מי שמתקן לה לשכינה כסא בתפילה שלו ובמצות שלו. מאחר שהכסא פגום מחמתם, כמ״ש כי יד על כס י״ה, ומסתלק שם הוי״ה משם כי הוא לא שורה במקום פגום, זהו שנאמר כל איש אשר בו מום לא יקרב, כמו כן אינו שורה בנשמה פגומה. ולכן אשרי הוא מי שהשלים את נשמתו להשרות בה שם הוי״ה ועשה אותה לכסא אליו.
ואשרי הוא הפה אשר בו מתחבר הקב״ה עם שכינתו, שזוהי תורת ה'. על האדם להסכים להיות חלק מהמרכבה של השכינה הקדושה, שאז הוא יכול לזכות להתחבר ולקבל את כוח החיבור של הקב"ה עם השכינה. בנוסף על תורה ומצוות צריך שגם שפתיו ידברו דברי תורה. כל העבודה היא לייצר לבושים כדי לגלות את עולם אצילות גם בעולם שלנו, גם אם במידה חלקית.
ארבעה בגדי לבן וארבעה בגדי זהב שיעור 33
סד) ארבעה בגדי לבן וכו': ארבעה בגדי לבן כולם, הם מאירים ברחמים בשם של הוי״ה, היינו ז״א. ואין מי שמוחל בהם החטא דגילוי עריות אלא הוא כדי להתגבר על חטא גילוי עריות צריכים את בגדי הלבן, חסדים שבא להתגבר על התאווה. ארבעה בגדי זהב כולם רומזים על דין מבחינת השם אדנ״י, היינו מלכות. ואין מי אשר מוחל על חטא של ע״ז אלא היא. כי העובדי ע״ז משליטים את השפחה היא תפיסת העולם הזה במקום הגבירה תפיסת העולם הבא.
פירוש. גילוי עריות ברוחניות הוא, כי ב׳ נקודות נתקנו במלכות, א׳ נקודתה עצמה דמדת הדין אשר לא נמתקה בבינה שמבחינה זו כח הצמצום והמסך עליה שלא תוכל לקבל את אור העליון זו נקודת הפרטיות שבה אסור לקבל אור. ב׳ היא נקודה הממותקת במדת הרחמים. אשר מבחינה זו היא ראויה לקבל כל האורות ואז היא משפעת לבי״ע ולישראל לנשמות הצדיקים מאורותיה הגדולים. ולכן המלכות משמשת רק בנקודה ב' דמדת הרחמים, ונקודה זו מגולה בה, אבל נקודה דמדת הדין נגנזה בה ואינה מתגלית, כך בקדושה. ואם היא מתגלית תכף מסתלק ממנה אור העליון מפני שהאור לא יכול להתקבל במקום זה של מדן הדין. זהו החוק שלא ניתן לקבל את האור לרצון לקבל, לאחר שכבר באין סוף הייתה בחירה של רצון להשפיע. ואם אדם חוטא בגילוי עריות גורם בחטאו לגלות נקודה דמדת הדין, ומיד כל האורות פורחות מן השכינה והדינים נאחזים בה. וכשהאדם מתקן את חטאו הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם ולחזור לכסותה, התשובה היא כיסוי פגם העריות וע״י הכיסוי היא חוזרת לקבל את אורות דרחמים וחסדים בסוד ד׳ בגדי לבן. ואז נמחל עונו, וזה אמרו ואין מי שמוחל בהון עריין אלא בגדי הלבן כי אז הנוקבא נכללת בז״א, והחסדים שלו שולטים ומאירים. אדם שחי רק את התאווה הפרטית שלו הוא חוטא בגילוי עריות למרות שאי אפשר לקבל בו אור. גילוי עריות זה לגלות את המלכות דמדת הדין ורצון לקבל או אור. לכן התיקון הוא לכסות את התאווה, את מידת הדין, ע"י מידת הרחמים, ע"י הלבן. ההתבטלות בפני האמת, בפני ההשפעה תביא לניצחון להתגבר על ע.ז
וחטאו של ע״ז הוא, אם ממשיכים את הג״ר דחכמה מקו השמאל ממעלה למטה, ולא משתמשים עם הלבושים של הנערות רק בכדי לשמש אל המלכה בסוד קישוטי כלה, אלא משליטים את הנערות שהם בחינת אחוריים על הגבירה המאירה באורות דחסדים של פב״פ, אשר אז היא מלאה דינים והיא אז בבחינת אש שורף הנערות הם האמצעי, העולם הזה, התפיסה החיצונית ומשליטים רק את מה שרואים על עולם האמת. והתקון לזה הוא למעט את קו השמאל ולא לקבל רק ו״ק דחכמה ולהלביש את החכמה בחסדים ככל התקונים של קו האמצע, והארת החכמה תאיר בסוד ד׳ בגדי זהב. וזה אמרו ארבע בגדי זהב כלהו דינא מסטרא דאדנ״י כי דינא בהפוך אתוון נעשו לשם קדוש אדנ״י (כמ"ש לעיל אות
ס').
התיקון של התאווה הוא קו ימין, ושל ע.ז הוא קו אמצעי של גדלות
ולית מאן דמחיל על ע״ז אלא איהי כי החטא הוא דשלטאן דשפחה באתר דגבירתא, אבל אחר שעשה תשובה ותיקן חטאו לא להמשיך ג"ר ממעלה למטה אלא כשבא אור לדחות אותו ומלביש את הו"ק דחכמה בחסדים אז נמחל עונו.
בגדי לבן הם בחינת קו אמצעי של קטנות. במקום שאדם יקבל את האור במלכות, הוא דוחה ומעלה לבינה כדי לקבל את מידת ההשפעה. המשפיע המוכן לוותר על הרצון לקבל, מתגבר על גילוי עריות. ליהנות רק מהקדושה, זה בגדי זהב.
סה) כשמיה כן כרסייה וכו': כלומר כמו שמאיר היחוד דקב״ה ושכינתיה באצילות הנקרא שם. כן הוא מאיר בעולם הבריאה הנקרא כסא וכסא רחמים מתיחד עם כסא דין. וכן מאיר היחוד בלבושים, בסוד ד׳ בגדי לבן וד' בגדי זהב של כהן גדול בבית המקדש. ובאותם הלבושים לא לבש עד כעת מיום חורבן בית המקדש. כי הרי כתוב אלביש שמים היינו ז״א הנקרא שמים קדרות. והשכינה היינו מלכות נאמר בה אל תראוני שאני שחרחורת. משום שהיא בגלות. והכסא עולם הבריאה שלה אשר משם נשמות ישראל, פגום מחמת עונותיהם של ישראל כלומר יש לתקן את הכסא ע"י תורה ומצוות כדי ששם הויה יוכל לשרות בנשמתו.
כמו באצילות כך בבי"ע בכולם היה תיקון.
סו) ובגין דא זכאה וכו': ומשום זה אשרי הוא מי שמתקן לה לשכינה כסא בתפילה שלו ובמצות שלו. מאחר שהכסא פגום מחמתם, כמ״ש כי יד על כס י״ה, ומסתלק שם הוי״ה משם כי הוא לא שורה במקום פגום, זהו שנאמר כל איש אשר בו מום לא יקרב, כמו כן אינו שורה בנשמה פגומה. ולכן אשרי הוא מי שהשלים את נשמתו להשרות בה שם הוי״ה ועשה אותה לכסא אליו.
סז) וזכאה פומא דמתחבר וכו': ואשרי הוא הפה אשר בו מתחבר הקב״ה עם שכינתו, שזוהי תורת ה'. ואשרי הוא מי שמלביש את המלך והמלכה שהם זו״ן דאצילות, בעשר ספירות שבבריאה הכלולות בשם יאהדונה״י. כשמו כן מלבושיו. ואשרי מי שתיקן את עצמו להיות סוס במרכבת השכינה, אשר היא השכינה מרכבה שלו היינו לז״א שנאמר בה לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. (עיין בזהר חדש דף קנ״ח במאמר לסוסתי ברכבי פרעה).
על האדם להסכים להיות חלק מהמרכבה של השכינה הקדושה, שאז הוא יכול לזכות להתחבר ולקבל את כוח החיבור של הקב"ה עם השכינה. בנוסף על תורה ומצוות צריך שגם שפתיו ידברו דברי תורה. כל העבודה היא לייצר לבושים כדי לגלות את עולם אצילות גם בעולם שלנו, גם אם במידה חלקית.
