תיקוני הזוהר שיעור 52 – הקדמה -עמוד סג-סד

תורת של בריאה ותורת אצילות שעור 52

מי שזוכה לנשמה דאצילות, מובטח לא שלא ישוב לכסלו עוד. יש לו גילוי פנים.

כתוב כבוד חכמים ינחלו. והעמידו חכמי המשנה אין כבוד אלא תורה. ויש כבוד נברא. ויש כבוד נאצל. מצד תורה שבבריאה נאמר בישראל כי לי בני ישראל עבדים. ומצד תורה שבאצילות נאמר בנים אתם לה׳ חיים כולכם היום. עבד זו בחינה של עובד השם שעדיין לא הגיע למטרה, לכן צריך לעבוד. תורת אצילות היא בחינת בנים אתם להשם.

באצילות, אשר כל התורה שמותיו של הקב״ה וכולה טוב בלי רע כלל, והשם נקרא ככתיבתו.

ישנם אנשים הרוצים לחיות כאילו הכל טוב, כאשר עדיין הם בדרך ויש להם תיקונים לעשות. יש הפרש בין שמי לזכרי, לומר ישנם דברים לא טובים שאסור לעשותם.

בעולם בריאה יש טוב ורע. תורת הבריאה מחלקת אותנו בין מותר ואסור, ובתורת אצילות לא שייך בכלל רע.

בזמן התיקון אדם לא יכול כבר לחיות כמו באצילות, אך ישנם פעולות וכוונות מעולם אצילות, המהווים מודל אמיתי לתיקון בזמן הדרך, ויש ליישם אותם.

מלמדים אותך להניח תפילין כמו זעיר אנפין דאצילות, למרות שאתה עדיין לא במדרגה הרוחנית הזו.

כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וזה הוא אהבה בסוף, וכל מי שלא מקיים לה מעושר, יקיימה מעוני. מקיים בעוני אומר שמקיים את אהבת השם גם כשלא מקבל שכר. ואילו אם חושב בטעות שכוחי ועוצם ידי עשה לי את העושר הזה, לבסוף יקיימה מעוני.

זה שאמרו שהקדים מידת הרחמים לדין. הדין הוא שאדם רוצה לקבל, בא ואמר התיקון הוא שכל מה שאני בא לקבל, הוא מסיבת האמונה, לעשות נחת רוח ליוצרו, אשר רוצה להיטיב.

פועלים את השמאל, את הרצון לקבל בגלל האמונה, ולא בגלל הרצון הפרטי

 יש כאן מהלך. כאשר אתה פוגש בנפש השתוקקות גדולה, תיזום בעצמך לבוא לבחינת עוני, תדחה את האור.

זוהי נקודה רגישה להבנה. אתה לא שש לקבל את האור כי זה כיף, אלא מפני שזה רצון הבורא הטוב והמטיב. אמנם יש הנאה בלעשות רצונו יתברך, אך לא הנאה זו היא הסיבה לפעולה, אלא עשה רצונו כרצונך.