תיקוני הזוהר שיעור 53 – הקדמה -עמוד סה-סו

דרגא חמשית ביראת ה' שעור 53

מדרגה חמישית ביראת ה׳ העמידו בעלי המשנה כל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקימת. יראה זה הוויתור על האגו. זו פעולה בזכות החזקת ערך נפשי עליון, וחוק הוא שקטן מתבטל בפני גדול. יראת הרוממות. וכל הקודם חכמתו ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת. כי כל הקודם חכמתו ליראתו למה הוא דומה למי שמסרו לו מפתחות הפנימיים, ולא מסרו לו מפתחות החיצוניים, במה יכנס.

היראה היא הכלי לחכמה. יראת חטא אומר חשש לאבד את החכמה/האור. ללא יראה היה יכול לחשוב שעצם קבלת החכמה היא המטרה וזו החטאה. הוא מחטיא את הנקודה שהמטרה היא הקשר לנותן המתנה ולא למתנה.

המפתות הפנימיים זה בחינת הקב"ה, שם הויה. המלכות היא אדני. כדי להגיע לקשר יש קודם לעשות עבודה חיצונית, שהיא ביטול הגאווה כלומר רכישת יראה. לפני זה אין כלי. וכל הקודם חכמתו כלומר קודם רוצה את החכמה/שפע לפרטיות, ובלי כלי היראה אין חכמתו מתקימת.

אי אפשר להחזיק אהבה, אלא בכלי של יראה.

דרגא שתיתאה ביראה ה'

ומשום זה הקדימו בתפילה לומר אדנ״י שפתי תפתח, וחותמים אחר כך את הברכה בשם הוי״ה בא״י מגן אברהם. מתחילים עם שם אדני שתפקידו יראה.

מצוות לא תעשה קודמות למצוות עשה, קודם סור מרע ואחר עשה טוב. אין לבוא לקודש בטומאה, והגאווה היא הטומאה של האדם.

בתחילה האור ישר מגיע מלמעלה ע"י כך שאדם זוכה לקשר עם הנשמה, הכרה עליונה של האידיאה, הבחירה ביתר דבקות.

כפי שהקדים מידת הדין למידת הרחמים, כך צריך האדם להקדים, לרכוש את היראה, שזו לא מטרה, כלומר לא האור הוא הסיבה לפעולה, אלא היראה היא הסיבה.

המחלוקת הפנימית היא האם האדם מוכן להסתכל באופן ישר על המציאות הנפשית שלו ולומר: אם אני לא מוותר על עצמי, אם אני בא לעשות לביתי (ללב) במקום לעשות למען הכלל.

הוא מקדים את הרצון הפרטי שלו וקודם מוותר עליו לגמרי, בכך מתחיל בניית הכלי. להשיגו בחינת כי תשיג ידו, כלומר יוכל להשיג את זה בליבו באהבה.

לגאוותן הלא אין לו כלי, וכלל הוא שאין לנו שום תפיסה באור בלי כלי. קדושה אומר לייחד את הכלי ולהקדיש אותו לקשר. אדם לא יכול לפעול את אהבת השם אם לא מקדיש אותה לאהבת השם. מוכן הוא לקבל תענוג רק מהסיבה שזה רצון הבורא להטיב לנבראיו.  הוא שמח בחלקו, לא במה שהוא מקבל חלק, אלא שמח בחלק שעליו לתקן למען הכלל, מפני שזה רצון הבורא יתברך.

דחייה של המחשבה, שאת האור/תענוג ניתן לקבל בחיצוניות, היא הפועלת לבניית כלי חדש. ללא דחיית הרצון לקבל לפרטיות, הוא מלא באור מזיק בעצת הנחש, ואין בו מקום לרצון הנשמה. הוא גאוותן, אצלו גואות הרצונות הפרטיים. גאוותן לא יכול לבנות כלי.