תיקוני הזוהר שיעור 54 – הקדמה -עמוד סז-סח

תיקוני הזוהר שיעור 54 – הקדמה -עמוד סז-סח

 

דרגה חמישית ביראה ה'  שעור 54

השאיפה היא לקשר עם נותן המתנה ולא כדי לקבל אור.

ללא יראה אין קשר לנותן המתנה.

לא ניתן להיכנס למקום פנימי ללא המפתחות לחצר החיצונית. ללא יראה לא ניתן להגיע לאור החכמה.

בעולם התיקון, באצילות שהוא העולם שצריך להוות מודל לתבנית תיקון האדם, רואים שהיראה קודמת לאהבה.

או"א בחינת יראה, ישסו"ת אהבה, וכל האהבה היא רק ממטה למעלה, ו"ק דחכמה. אהבה שלמה היא ממעלה למטה היא שלמה, ולא אפשרית

שני תיקונים באצילות, על פיהם יש לעשות את התיקונים ברצון.

א מתאר את הצורך בהתנגדות לקבלה, למרות שהמטרה היא לקבל בעל מנת להשפיע. ההתנגדות היא מפני שעד גמר תיקון, לא ניתן לקבל את האור על מנת להשפיע. כאשר היה ניסיון כזה לקבלה הייתה שבירה.

כדי שלא תהיה שוב שבירה, התיקון באצילות הוא קודם מצוות לא תעשה. יראה.

שתי הצורות של מצוות עשה, ושל ל"ת, מלמדים על המקום הנפשי בו ניתן לקבל את האור, והמקום בו לא ניתן.

במצוות לא תעשה נוצר חשק גדול מפני שהן באות ממקור גבוה.

היות ואי אפשר לקבל אור זה בעל מנת להשפיע, לכן הדרך היא דווקא לפעול באמונה. לכן אור האמונה הוא הכח במצוות לא תעשה, אור זה בא מהיראה ולכן היא קודמת לקבלת אור חכמה שזו אהבה.

רואים לעיתים שההשתוקקות למצוות ל"ת גדולה מאד. כאן אפשר לקבל אור מקיף, והוא הגורם להשתוקקות, אבל אסור לקבל.

כאן המלחמה הפנימית באדם, דווקא על מצוות לא תעשה בהם רצון לקבל גדול. במלחמה זו על האדם לפעול כעבד ולא כבן שהשלים תיקונו.

אדם שלא מוכן לשים עצמו בגבולות הנכונים, לא זו בלבד שאינו יכול למלא תאוותו, אלא גם את המעט שהיה אמור לקבל על ההכרח לצורך קיום, גם את זה לוקחים לו.


 

דרגה חמישית ביראה ה' ​​ שעור 54

 

קא המשך

השאיפה היא לקשר עם נותן המתנה ולא כדי לקבל אור.

ללא יראה אין קשר לנותן המתנה.

לא ניתן להיכנס למקום פנימי ללא המפתחות לחצר החיצונית. ללא יראה לא ניתן להגיע לאור החכמה.

בעולם התיקון, באצילות רואים שהיראה קודמת לאהבה. יש תיקון מיוחד לכל הפרצופים מחזה ולמעלה, תיקון של יראה, ורק לאחר מכן אהבה. מלכות נגנזה ברדל"א וגניזו באו"א. מתיקון זה לא ניתן לקבל מדרגת יחידה, ולא ג"ר דחיה. כאן ניתן לקבל חסדים מכוסים, ולא את מדרגת החכמה.


ומכח ב׳ תיקונים אלו חוזרים ומתבררים כל האחוריים דגדלות ז״ת דנקודים שיצאו מטרם שבירת הכלים.

בגלל ב' תיקונים אלו, בעתיד יתאפשר בעליית עולמות לתקן גם את הז"ת בגדלות והם מקבלים שוב אורות של אצילות ומתקיימים ואינם נשברים מפני כי עתה הם יוצאים באצילות עצמה למעלה מפרסא. מחמת השמירה של ב׳ התיקונים הנ״ל. מה שיוצא זה אח"פ דעליה. כלומר מקבלים בחינת אח"פ אך לא במקומם, אלא רק במצב גדלות.
ועיין בהקדמת ספר הזהר אות פ״ב בסו"ה 
ומקדשי תיראו שה״ס התיקון הנ״ל, אשר המלכות משמשת בג״ר כי היא נתקנה למלכות דאו״א עלאין בסוד אוירא דלא אתידע.
וזה אמרו 
וגם כך אקדים ניקוד שבא שמורה על קומת המלכות לפני הזיווג. שבא מורה על כתר וחכמה שהם נקודה אחת מניקוד שבא, והאח"פ ת"ת ומלכות הן הנקודה השניה בניקוד שבא. דאיהי יראה בשם הוי״ה והיא תחת הי׳ הרומזת לאו״א עלאין, לאהבה שה״ס ישסו״ת דאיהי קמץ רחמי וכו' המאירים בבחינת ו״ק דחיה שהם אורות מגולים בבחינת גילוי חסדים של נה״י שהם רק ממטה למעלה בגין דמעלין בקודש שה״ס אור החיה ולא מורידין בבחינת ממעלה למטה כמו שהיה בנקודים.

או"א בחינת יראה, ישסו"ת אהבה, וכל האהבה היא רק ממטה למעלה, ו"ק דחכמה. אהבה שלמה היא ממעלה למטה היא שלמה, ולא אפשרית


וזה אמרו 
ובגין דא אקדימו שס״ה לא תעשה וכו'. כי המלכות נקראת מראה, כי בה מקום גילוי חכמה הנקראת ראיה. ויש ב׳ בחינות במראה, א׳ כשהיא בזווג עם ז״א, והחסדים שולטים במלכות כמו בז״א, ואז הגם שהארת חכמה כלולה בחסדים אלו שבמלכות מ״מ נמשכת ממעלה למטה משום שעיקרם הוא חסדים ולא חכמה, וע״כ מכונה המראה הזו בשם המראה המאירה, כי היא מאירה ממעלה למטה, והיא בחינת ז״א להיותה עמו בזווג ונכללת בו. ומראה זו נבחנת לבחינת ו״ה של הוי״ה הנמשכים מישסו״ת שהם הבחינה אשר כנגדם במוחין. והם בחינת ו״ק כי חסדים הם ו״ק שה״ס ו״ה.
ובחינה ב׳ היא כשחכמה שה״ס 
י״ה מתגלה במלכות. ואע״פ שגם כאן היא בזווג עם ז״א אמנם החכמה שבמלכות שולטת ולא החסדים של ז״א. והנה החכמה נתקנה שלא תאיר ממעלה למטה וע״כ נבחנת למראה שאינה מאירה למטה. ואז כתוב עליה זה שמי לעלם שכתוב לעלם חסר ו׳ שפרושו להעלים, כי צריכים להעלימה ולא להמשיכה ממעלה למטה. וזה שורש כל שס״ה לא תעשה שבתורה, והרמז על זה הוא, שמי עם י״ה הוא בגימטריא שס״ה כי י״ה שה״ס חכמה וג״ר הם בסוד זה שמי לעלם שצריכים להעלים. אבל בחינת המראה המאירה שה״ס הארת חסדים בהארת חכמה היא מצוה להמשיך ממעלה למטה, וזה שורש כל רמ״ח מצוות עשה וע״כ כתוב וזה זכרי לדר דר ומרומז ו״ה עם זכרי גימטריא רמ״ח כי אורות החסדים ה״ס ו״ה והם רמ״ח אורות כנגד רמ״ח מצוות עשה הממשיכות את אלו רמ״ח האורות.
וצריכים להקדים את תיקון המלכות בסוד שמי עם י״ה לעלם, שבגימטריא שס״ה, שה״ס תיקון היראה כנ״ל, ואז זוכים לאורות המגולים בסוד זכרי עם ו״ה רמ״ח.

שני תיקונים באצילות.

א מתאר את הצורך בהתנגדות לקבלה, למרות שהמטרה היא לקבל בעל מנת להשפיע. ההתנגדות היא מפני שעד גמר תיקון, לא ניתן לקבל את האור על מנת להשפיע. כאשר היה נסיון כזה לקבלה, צמצום א הייתה שבירה.

כדי שלא תהיה שוב שבירה, התיקון באצילות הן מצוות לא תעשה.

באצילות התחלקו כל הפרצופים כנגד החלוקה בעתיק וא"א.

המוחין לזו"ן ניתנים מבינה. המוחין מתחלקים לאו"א ולישסו"ת מראים את שתי הצורות של מצוות עשה, ושל ל"ת, מלמדים על המקום הנפשי בו ניתן לקבל את האור, והמקום בו לא ניתן.

במצוות לא תעשה נוצר חשק גדול מפני שהן באות ממקור גבוה, ממקום צמצום א, ​​ אור שבא על ג"ר דחכמה שאסור לקבל. באים מ – י"ה.

שמו=רצון. שמי הוא הרצון האלוקי וביחד עם או"א, אותיות י"ה = יחד עולים שס"ה.

היות ואי אפשר לקבל אור זה בעל מנת להשפיע, לכן הדרך היא דווקא לפעול באמונה. לכן אור האמונה הוא הכח במצוות לא תעשה, אור זה בא מהיראה ולכן היא קודמת לקבלת אור חכמה שזו אהבה.

רואים לעיתים שההשתוקקות למצוות ל"ת גדולה מאד. כאן אפשר לקבל אור מקיף, והוא הגורם להשתוקקות, אבל אסור לקבל.

כאן המלחמה הפנימית באדם, דווקא על מצוות לא תעשה בהם רצון לקבל גדול. במלחמה זו על האדם לפעול כעבד ולא כבן שהשלים תיקונו.

אדם שלא מוכן לשים עצמו בגבולות הנכונים, לא זו בלבד שאינו יכול למלא תאוותו, אלא גם את המעט שהיה אמור לקבל על ההכרח לצורך קיום, גם את זה לוקחים לו.

 

אין תגובות

להגיב