תיקוני הזוהר שיעור 55 – הקדמה -עמוד סח-סט

תיקוני הזוהר שיעור 55 – הקדמה -עמוד סח-סט

דרגה שישית ביראת ה'  שעור 55

מלמד בעל הסולם בהקדמת ספר הזוהר, שכאשר אדם רוצה ללכת בדרך השם, צריך הוא להיות בחינת השם אחד. ואם חלילה מפריד את אלופו של עולם, מפריד בין האות ג לאות ד ע"י כך שלוקח מהקוץ שבאות ד הופך אותה לאות ר. ואז במקום אחד יוצא לו אחר.

כל זה מפני שלא עשה את עבודת המלכות בנפשו. כלומר לא פועל ביראה, לא מוכן לוותר על הקבלת שפע לפרטיות. לא ויתר על רצונו.

כל שיראתו קודמת לחכמתו, חוכמתו מתקיימת.

 

יראת ה׳ היא אוצרו. אם יש יראת ה׳ אין (כן), וזוכה לאור תורה שהוא השראת הקב״ה. ואם לא: שלא מקדים ללמוד ביראת ה׳ לא, אין בידו כלום. ללמוד ביראת השם אומר כקטן המתבטל בפני גדול. אם לא זוכה ללמוד את פנימיות התורה, שהיא זו שנותנת את יראת השם, אז כיצד יוכל להגיע למציאות אמיתית של אותה משנה.

הרי משנה היא אותיות נשמה, אם לא לומד את שישה סדרי משנה ולא עושה זאת בשביל השם, וחושב שבאו הסדרים רק ללמד על העולם הגשמי הזה, איך להתנהג ואיך לעשות חברה מתוקנת יותר, זה לא קושר אותו להשם.

אם אינו לומד את פנימיות סדר המשנה, הקב"ה לא שורה בו.

 

אמונת: שהיא סדר זרעים היא אמא עליונה, היינו מבחינת החסד, אשר בה קריאת שמע היינו קבלת עול מלכות שמים שהיא אמונה. והיא בספירת החסד כמ״ש וליחדך באהבה, ק"ש היא האמצעי לאימון, אמונה כדי להגיע לאהבה ודיני ק״ש הם בסדר זרעים.

עתך: מבחינת הגבורה היינו קו השמאל, שבו נאמר ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו', מפני שישנם זמנים מותר ויש זמנים שאסור היינו, שלא ימשיך גם ג׳ ראשונות דשמאל כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש.

סדר זרעים הוא החסד, שצריך לבוא בביטול לוותר על עצמו, וליחד עצמו לקשר עם השם באהבה.

העת הוא בחינת הגבורה. סדר מועד.

חסן: הוא מבחינת עמוד האמצע תפארת. ת"ת סדר נשים, אלא שמלכות עולה לת"ת וכאן מתחיל התיקון.

ישועות נקראת מבחינת הנצח, כי לנוקבא יש ה  גבורות בסוד חמש עלין תקיפין ואותם ה גבורות דוחים את החכמה, כשמגיע אור תפקידם כמו להוות מסך שלא יתקבל אור לפרטיות ממעלה למטה כי המשכת החכמה למטה מפרסא גרם לנזיקין ושבירת הכלים.

ובגדלות כשיש עליהן זווג וה׳ החסדים שבאור ישר מתלבשים בתוך ה הגבורות אז הן נקראות ישועות. ומלכות נקראת כוס ישועות או כוס של ברכה. כוס גימטרייה אלקים ומתפשטים ממעלה למטה בבחינת נצח שהוא קו ימין המאיר ממעלה למטה. ואז נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם והוא סדר נזיקין. הכח המאפשר לפעול ממטה למעלה כדי לאפשר קבלת אור מלמעלה

חכמת: היא סדר קדשים שהיא הוד. היינו חכמה שבשמאל המאירה בקדושה ממטה למעלה כטבע ההוד.

חלילה קבלה בהוד ממעלה למטה עלול להביא חורבן. הוד = גאוה.

באים לתקן את הנוקבא, היא ליבו של האדם, ולומדים התיקון מסדר זה. הנצח הוא איידיה מאד גבוהה. כשאדם מחזיק באידיאה גבוהה צריך לשמור שבשם האידאלים הוא לא ייפול בסדר שאינו ראוי. נצח ישר-אל הוא אידאל נכון, הרצון לקשר. באידיאל אחר הוא עלול לקבל ממעלה למטה.

צריך לפעול בחכמה שאותה רגל שמאל שבהוד, שרגליה יורדות מוות, לא תופעל ע"י הגאווה שלא להפוך הוד לדוה.

החיבור הוא רק דרך היסוד שמחובר לדעת עליון, שדעת עדיף מחכמה.

דרגה שישית ביראת ה' ​​ שעור 55

 

קב) דרגא שתיתאה ביראת וכו': מדרגה ששית ביראת ה'. כתוב והיה אמונת עתך כו'. אמונת: סדר זרעים. שעל אמונת האדם סומך להפריש מעשרותיו כראוי (רש״י) עתך: סדר מועד. חסן: סדר נשים. לשון יורשין ועל ידי אשה נולדו יורשין (רש״י) ישועות: סדר נזיקין. מושיען מזהיר לפרוש מהיזק ומהתחייב ממון (רש״י). חכמת: סדר קדשים. כי כל קודש בחכמה הוא. ודעת: סדר טהרות. דעת עדיף מחכמה (רש״י שבת לא.) ואפ"ה למרות כל זה, יראת ה׳ היא אוצרו: שפירושו, אם יש יראת ה' אין יואם לא, לא. וסימנם: זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות.

 

קג) ואלין שית סדרי וכו': ואלה ששה סדרי משנה בדרך סוד, הם מעמוד האמצע, היינו תפארת הכולל כל הו"ק, הכולל ששת סדרי המשנה. ומי שרוצה לקחת אותו, לתפארת, בלא השכינה שלו היינו מלכות שהיא יראת ה׳ עליו נאמר, ונרגן מפריד אלוף, כאלו עשה קצוץ ופרוד בין הקב״ה ושכינתו.

לימד בעל הסולם בהקדמת ספר הזוהר, שכאשר אדם רוצה ללכת בדרך השם, צריך הוא להיות בחינת השם אחד. ואם חלילה מפריד את אלופו של עולם, מפריד בין האות ג לאות ד ע"י כך שלוקח מהקוץ שבאות ד הופך אותה לאות ר. ואז במקום אחד יוצא לו אחר.

כל זה מפני שלא עשה את עבודת המלכות בנפשו. כלומר לא פועל ביראה, לא מוכן לוותר על הקבלת שפע לפרטיות. לא ויתר על רצונו.

כל שיראתו קודמת לחכמתו, חוכמתו מתקיימת.

 

קד) ובגין דלא יעבדון וכו' ובכדי שלא יעשו פירוד בין הקב״ה והשכינה, לכן אע״ג שאדם למד ששה סדרי משנה בלי להקדים לו יראת ה׳ שהיא השכינה, הקב״ה לא שורה אצלו. ומשום זה נאמר יראת ה׳ היא אוצרו, אם יש יראת ה׳ אין (כן), וזוכה לאור תורה שהוא השראת הקב״ה. ואם לא: שלא מקדים ללמוד ביראת ה׳ לא, אין בידו כלום. ללמוד ביראת השם אומר בגין דהיו רב ושליט. אם לא זוכה ללמוד את פנימיות התורה, שהיא זו שנותנת את יראת השם, אז כיצד יוכל להגיע למציאות אמיתית של אותה משנה.

הרי משנה היא אותיות נשמה, אם לא לומד את שישה סדרי משנה ולא עושה את בשביל השם, וחושב שבאו הסדרים רק ללמד על העולם הגשמי הזה, איך להתנהג ואיך לעשות חברה מתוקנת יותר, זה לא קושר אותו להשם אם אינו לומד את פנימיות סדר המשנה, הקב"ה לא שורה בו.

 

קה) אמונת איהי עלאה וכו': ומפרש איך חג״ת נה״י דז״א הם ששה סדרי משנה ומרומזים בפסוק הנ״ל, ממעלה למטה מחסד עד יסוד. ואומר אמונת: שהיא סדר זרעים היא אמא עליונה, היינו מבחינת החסד, אשר בה קריאת שמע היינו קבלת עול מלכות שמים שהיא אמונה. והיא בספירת החסד כמ״ש וליחדך באהבה, ק"ש היא האמצעי לאימון, אמונה כדי להגיע לאהבה ודיני ק״ש הם בסדר זרעים. עתך: מבחינת הגבורה היינו קו השמאל, שבו נאמר ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו', מפני שישנם זמנים מותר ויש זמנים שאסור היינו, שלא ימשיך גם ג׳ ראשונות דשמאל כי אם בזאת יבוא אהרן אל הקודש, שפירושו ממטה למעלה שזו השכינה שהוא ו״ק דשמאל ולא כל העת. והוא סדר מועד צריך לכוון ולעשות בזמן הנכון את עבודת השם.

סדר זרעים הוא החסד, שצריך לבוא בביטול לוותר על עצמו, וליחד עצמו לקשר עם השם באהבה.

העת הוא בחינת הגבורה. סדר מועד.

חסן: הוא מבחינת עמוד האמצע תפארת כי מת״ת מתחיל תקון הנוקבא הנפרדת שמלכות עולה לבינה (כמ״ש באד״ר אות ש״ו) אתפשט האי תפארת מטבורא דלבא ונקיב ואתעבר בגיסא אחרא ותקין פרצופא דנוקבא. והוא סדר נשים. ת"ת סדר נשים, אלא שמלכות עולה לת"ת וכאן מתחיל התיקון. זו המלכות של ז"א מחזה ולמעלה, בחינת לאה. וזה סדר נשים. הם בינה דגופא ומלכות דגופא, הן ב הנשים בשם הויה.

 

קו) ישועות אתקריאת מסטרא וכו׳: ישועות נקראת מבחינת הנצח, כי לנוקבא יש ה ​​ גבורות בסוד חמש עלין תקיפין שהם כחות הדין שבמסך המעכב את אור העליון מלהתלבש מהמסך ולמטה. אותם ה גבורות דוחים את החכמה, כשמגיע אור תפקידם כמו מסכים שלא יתקבל ממעלה למטה כי המשכת החכמה למטה מפרסא גרם לנזיקין ושבירת הכלים. ובגדלות ובגדלות כשיש עליהן זווג וה׳ החסדים שבאור ישר מתלבשים בתוך ה הגבורות אז הן נקראות ישועות. ומלכות נקראת כוס ישועות או כוס של ברכה. כוס גימטרייה אלקים ומתפשטים ממעלה למטה בבחינת נצח שהוא קו ימין המאיר ממעלה למטה. ואז נאמר וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם והוא סדר נזיקין. הכח המאפשר לפעול ממטה למעלה כדי לאפשר קבלת אור מלמעלה

חכמת: היא סדר קדשים שהיא הוד. היינו חכמה שבשמאל המאירה בקדושה ממטה למעלה כטבע ההוד.

חלילה קבלה בהוד ממעלה למטה עלול להביא חורבן. הוד = גאוה.

ודעת: היא יסוד קו האמצע המכריע בין נצח הוד. שהיא סדר טהרות. המטהר קו השמאל להאיר ממטה למעלה, ולא לרדת למטה מפרסא. ולזה דעת עדיף מחכמה כפי רש״י הנז״ל. היסוד שעולה לבחינת דעת.

באים לתקן את הנוקבא, היא ליבו של האדם, ולומדים התיקון מסדר זה. הנצח הוא אידיה מאד גבוהה. כשאדם מחזיק באידיאה גבוהה צריך לשמור שבשם האידאלים הוא לא ייפול בסדר שאינו ראוי. נצח ישר-כל הוא אידאל נכון, הרצון לקשר. באידיאל אחר הוא עלול לקבל ממעלה למטה.

צריך לפעול בחכמה שאותה רגל שמאל שבהוד, שרגליה יורדות מוות, לא תופעל ע"י הגאווה שלא להפוך הוד לדוה.

החיבור הוא רק דרך היסוד שמחובר לדעת עליון, שדעת עדיף מחכמה. ​​ 

 

קז) ואית דיימא בהפוכא וכו': ויש לומר בהיפוך, היינו לבאר ששת המלים שבפסוק: אמונת, עתך, חסן, ישועות, חכמת ודעת. ממטה למעלה מיסוד לחסד. כי שכינה התחתונה שהיא מלכות היא אמונה, מבחינת הצדיק שהוא יסוד, אשר המלכות כלולה בו, כי בו ביסוד כלולים שני שמות, העולים בגימטרייה אמן, והן יאהדונה״י. ובצדיק היינו ביסוד נאמר עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ היינו מלכות. ומשום זה נקרא אמונת כאן מפרש אמונת יסוד, סדר זרעים.

 

אין תגובות

להגיב