תיקוני הזוהר שיעור 58 – הקדמה -עמוד עג-עד

תיקוני הזוהר שיעור 58 – הקדמה -עמוד עג-עד

דרגה עשירית ביראת ה'  שעור 58

יש יראה ויש יראה. אין כל הפנים שוות. ביראת הפחד האדם יראה מהקב״ה, שלא יכה אותו ברצועה. יראה זו היא ארץ שממה וריקה היא שפחה ודומה יראת הפחד הפסולה, כמו ארבע אבות נזיקין זהו הבור. כמו הבור דיוסף.

יש קליפת הזכר נק בור, וקליפת הנקבה בורה. והוא ריק שאין בו מים – תורה. בור הוא הרצון, הנוקבא בורה.

האבות הקדושים קיבלו את שלהם בבאר. כי הבאר הוא נוקבא.

ובור שהוא עם הארץ, העמידו עליו חז"ל אין בור ירא חטא. יש בו יראה מזויפת.

רואים בעולם יראת חטא מזויפת שמביאה להתקפי חרדה, אשר באים על הפחד העצמי, על הבור הנפשי שריק מאמונה.

אלו שדואגים רק לעצמם במקום לכלל, הם אינם מקיימים יראת ה׳ מטעם מצות המלך, אלא מטעם יראת העונש, נלכדים בקליפות המכונים תהו בהו חשך ורוח,  ארבע עונשים של בית דין.

לא מספיק שאדם ירא/פוחד. אם הוא פוחד שלא יקבל עונש, זו יראה רעה. היראה הנכונה היא יראה בזכות ההסכמה שהוא יתברך, רב ושליט.

יראת הרוממות ראויה, הביטול וההפנמה שאין עוד כח מלבדו, ותפקידנו לבוא ביראת הרוממות, כדי להתקשר באהבה

הגאוותן שפוחד רק על הגשמיות, לא יכול להגיע לאהבת השם. דומה הדבר לאדם שמשלם פרמיה גבוהה לחברת ביטוח, מפני שהוא פוחד להינזק. וברור שאינו מגיע לקשר של אהבה עם חברת הביטוח.

מי שהוא ירא ה׳ מתוך תורה, שהיא תפארת, שממנו יוצאת, יראת ה׳ היא מלכותו, הכלולה מכל מצות התורה. ולכן נקראת יראת ה', משום שהיא יראה היוצאת מתוך תורה שהוא עמוד האמצע, שהוא הוי״ה. ולפי שהיראה באה מתוך התורה שנקראת הוי״ה לכן נקראת יראת ה׳.

יש לרכוש יראה ראויה הנובעת תפארת התורה.

 

כי בשבילה, העמידו בעלי המשנה, גדולה תורה שהיא יראת השם,  שמביאה לאדם לידי מעשה. שאם האדם לא יודע תורה ושכר מצות שלה, ועונשין שלה למי שעובר על המצות . ואם לא יודע מי הוא שברא את התורה, ומי הוא הנותן לה לישראל. איך ירא אותו ושומר מצותיו.

התורה באה כדי לחבר את האדם שיהיה דבוק בהשם, ויראת הפחד יראה גופנית מרחיקה אותו. לכן גם אהבה גופנית אינה מחזיקה, שהרי הכלי המחזיק אהבה, היא יראת השם.

 

ומשום זה אמר דוד לשלמה בנו, דע את אלקי אביך ועבדהו. כי אם האדם לא יודע אותו שנתן לו התורה, ופקדהו לשמור אותה, איך ירא אותו ועושה מצותיו.

חייב האדם לדעת את השם, להתחבר בקשר אמוני, ועליו להיות זהיר כשבא לכבד את הגדול ממנו, ליזהר לא למרות פיו .

זעיר אנפין נקרא התורה שבכתב, ומאיר בחסדים מכוסים. ומלכות, תורה שבעל פה, לב האדם נקראת יראה, ומאירה בחסדים מגולים בחכמה כי יראה היא אותיות ראיה שה״ס חכמה. ויש להם ב׳ מצבים, אשר במצב הא׳ היא גדולה הראויה לזיווג. אז שניהם בסוד שני המאורות הגדולים ומקבלת חכמה מאמא, כמו ז״א המקבל חסדים מאמא. אבל אינה יכולה להאיר מחמת חסרון חסדים, כי חכמה בלי חסדים אינה יכולה להאיר וע״כ לא יכלה להיות במצב זה, עד שקטרגה שאין ב מלכים יכולים לשלוט בכתר אחד עד שנאמר לה לכי ומעטי את עצמך, אשר אז המלכות נתמעטה, ובאה הלבנה תחת חסות השמש, שהם סימנים חיצוניים, המורים על כניעת הלב, שבירת האגו, כדי לתת לעליון להוביל.

למרות שקבלה לפני המיעוט, אחריו אינה יכולה להשתמש בחכמה.

ממצב הקטנות, לאחר שעברה תיקונים והופכת להיות גדולה הראויה לזיווג.

כדי להתחיל להגיע לגדלות, נדרשת עבודה נפשית, רכישת היראה האמיתית שבאה מצד התורה, שבה יש גילוי מיהו הבורא. אי אפשר להסתתר מהבורא, כל שצריך זה להסכים על קיומו, ולהגיע דרך היראה הראויה לקשר של אהבה.

דרגה עשירית ביראת ה' ​​ שעור 58

​​ 

קכ) דרגא עשירית ביראת י״י. יש יראה ויש יראה. אין כל הפנים שוות. אית יראה אשר האדם יראה מהקב״ה, בגין דלא ילקה ליה ברצועה, דאתמר בה והארץ היתה תהו ובהו, מבחינת העץ דטוב ורע, יראה זו היא ארץ שממה וריקה שפחה ראה כמו ארבע אבות נזיקין דאיהו הבור. כמו הבור דיוסף, דאוקמוהו עליה, והבור רק וכו'. הברה: נוקבא בישא. בור: יש קליפת הזכר נק בור, וקליפת הנקבה בורה. והוא ריק שאין בו מים - תורה. בור הוא הרצון, הנוקבא בורה מצד הנקבות קיבלו האבות את הנקבות שלהם בבאר. כי הבאר הוא נוקבא. ובור שהוא עם הארץ העמידו עליו חז"ל אין בור ירא חטא. יש בו יראה מזויפת בתר דלית ביה יראת י״י.

רואים בעולם יראת חטא מזויפת שמביאה להתקפי חרדה, אשר באים על הפחד העצמי, על הבור שריק מאמונה.

פירוש. כי אותם שאינם מקיימים יראת ה׳ מטעם מצות המלך, אלא מטעם יראת העונש, נלכדים בקליפות המכונים תהו בהו חשך ורוח, ​​ ארבע עונשים של בית דין כמבואר בהקדמת ספר הזהר (אות קצ״ה ובאות קצ״ג) וז״ל מאן דדחיל בגין עונש דמלקיותא וכו' לא שריא עליה ההוא יראת ה׳ דאקרי יראת ה׳ לחיים. אלא מאן שריא עליה ההוא יראה רעה וכו' ולא יראת ה׳.

לא מספיק שאדם ירא/פוחד. אם הוא פוחד שלא יקבל עונש, זו יראה רעה. רק יראה בגין דהיו רב ושליט, יראת הרוממות ראויה.

קכא) מאן דאיהו דחיל וכו' מי שהוא ירא ה׳ מתוך תורה, שהיא תפארת, שממנו יוצאת, כמ״ש להלן כעין זה היא שקולה אצלו. ומשום זה אין כל יראה שוה, כי הרי יראת ה׳ היא מלכותו, הכלולה מכל מצות התורה. ולכן נקראת יראת ה', משום שהיא יראה היוצאת מתוך תורה שהוא עמוד האמצע, שהוא הוי״ה. ולפי שהיראה באה מתוך התורה שנקראת הוי״ה לכן נקראת יראת ה׳. יש יראה פסולה הבאה מהפחד, מהרצון לקבל לעצמו, ויש יראה ראויה מתפארת.

 

קכב) דבגינה אוקמוהו מארי וכו': כי בשבילה, העמידו בעלי המשנה, גדולה תורה שהיא יראת השם שמביאה לאדם לידי מעשה. שאם האדם לא יודע תורה ושכר מצות שלה, ועונשין שלה למי שעובר על המצות . ואם לא יודע מי הוא שברא את התורה, ומי הוא הנותן לה לישראל. איך ירא אותו ושומר מצותיו. התורה באה כדי לחבר את האדם שיהיה דבוק בהשם, ויראת הפחד יראה גופנית מרחיקה אותו. וכך גם אהבה גופנית אינה מחזיקה.

 

קכג) ובגין דא אמר וכו': ומשום זה אמר דוד לשלמה בנו דע את אלקי אביך ועבדהו. כי אם האדם לא יודע אותו שנתן לו התורה, ופקדהו לשמור אותה, איך ירא אותו ועושה מצותיו. חייב האדם לדעת את השם, להתחבר בקשר אמוני, עליו להיות זהיר כשבא לכבד את הגדול ממנו, ליזהר לא למרות פיו
פירוש. ז״א נקרא תורה
שבכתב, ומאיר בחסדים מכוסים. ומלכות תורה שבעל פה נקראת יראה, ומאירה בחסדים מגולים בחכמה כי יראה היא אותיות ראיה שה״ס חכמה. ויש להם ב׳ מצבים, אשר במצב הא׳ היא גדולה כמו ז״א בסוד שני המאורות הגדולים ומקבלת חכמה מאמא, כמו ז״א המקבל חסדים מאמא. אבל אינה יכולה להאיר מחמת חסרון חסדים, כי חכמה בלי חסדים אינה יכולה להאיר וע״כ לא יכלה להיות במצב זה, עד שקטרגה שאין ב מלכים יכולים לשלוט בכתר אחד עד שנאמר לה לכי ומעטי את עצמך, אשר אז המלכות נתמעטה, ובאה מתחת מסך החזה של ז״א, שהדינים של מסך החזה שולטים עליה, וממעטים אותה גם מחכמה שאינה ראויה עוד לקבל מאמא כלום למרות שקבלה עד כה, ואינה יכולה להשתמש בחכמה. וכעת שירדה לבחינת נקודה תחתיו, ואז אין לה לא חכמה ולא חסדים, אלא שנתקנה להיות בזווג פב״פ עם ז״א לאחר שעברה שבעה מצבים והופכת להיות גדולה הראויה לזיווג ומקבלת הכול מז״א הן חכמה והן חסדים ולא ישירות מבינה, ובזה היא נשלמה להשפיע אל התחתונים הן חכמה והן חסדים. כל המצב הזה הוא רק בעת עליה ולא במקומה. לאחר גמר תיקון תהיה התפשטות גם תחת לפרסה. בזמן תיקון היא יכולה לבוא לקשר ברמה של אח"פ דעליה ורק מקום עליה, בקדושה.
וזה אמרו 
מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא היינו שזכה לקבל מבחינת הזווג דפב״פ דזו"ן דאיהי תפארת, כי אז ז״א נקרא מפואר ומלכות נקראת תפארת שיוצאת ממנו כי כל אורות המלכות הן חכמה והן חסדים ממנו יוצאים, משום כגון דא היינו במצב הב' איהי שקולה לגביה אישה נק על שם בעלה כאשר נמצאת אתו בזווג כי היא עומדת עמו בזווג ועולה עמו בכל מדרגותיו, בסוד האשה עולה עמו. ובגין דא וכו' הכל מבואר.

היראה האמיתית באה מצד התורה, שבה יש גילוי מיהו הבורא. אי אפשר להסתתר מהבורא, כל שצריך זה להסכים על קיומו, ולהגיע דרך היראה הראויה לקשר של אהבה.

 

אין תגובות

להגיב