תיקוני הזוהר שיעור 59 – הקדמה -עמוד עד-עה

תיקוני הזוהר שיעור 59 – הקדמה -עמוד עד-עה

דרגה עשירית ביראת ה'  שעור 59

על האדם להיזהר לא להחזיק רק ביראת מהפחד שעלול הוא לא לקבל את האור לפרטיות.

העמידו רבותינו ולא עם הארץ חסיד ואין בור ירא חטא.

הזוהר מחשיב לעם הארץ ובור, כל מי שלא זכה להדרים (לפנות לצד דרום שבנפש) כדי לרכוש חסדים, שהרי החסד הוא הכלי לחכמה/שפע.

ואם הוא תלמיד חכם עליו נאמר יודע צדיק נפש בהמתו. הרי תלמיד חכם חייב שיש בו חסד + האות יוד שהיא בחינת חכמה. אז רק בחסד הוא מתחבר לחכמה, לאות יוד, והוא חסיד.

ואין בור ירא חטא. בור הוא קטן (לא בגיל ביולוגי) שאינו מודע ואינו פוחד מסכנה, ולא פוחד להחטיא המטרה שלה נועד.

ולא עם הארץ חסיד כי חסרה לו הי׳ שבתוך חסד שהיא חכמה, נישאר בקטנות ונחשב משום זה לעם הארץ. לעומתו גבור בתורה ירא חטא, שפוחד להחטיא את המטרה, שהיא דבקות בהשם יתברך.

אדם ישר לב יכול לראות את הדינים הקשים שיש לרשעים, לראות את הדין החזק. מכאן עליו ללמוד לנהל סיכונים ולא ליפול במלכודת. כוחו של היצר, כוחה של המלכודת נובע מאי הרצון לוותר על הרגע, לא מוכן לוותר על גאוותו, על הרצון לקבל לעצמו.

אדם מופקר לא מוכן לשמוע על מצוות לא תעשה, הוא פוחד שבכך נלקח ממנו החופש.

 

צריך כל אחד להתעורר, לעזוב את הקטנות ולרצות לרכוש את היכולת הפנימית להיות חסיד וירא חטא. מיישרים בשמחה את הלב על פי חוקי העליון, על פי תורה שמביאה את האדם לידי מעשה.

ומשום זה נאמר, אשה כי תזריע, שפירושו אשר בחינת אשה יש להקדים בכל המצות. בעבודת הנפש יש ליישר את הלב כדי שיקדים וידחה את האור מהרצון לקבל לעצמו.

קודם תזריע (תקבור באדמה) את הרצון האגואיסטי, וכך תוכל למתק ולכלול את הרצון של יצר לב האדם רע מנעוריו, ולחברו למידת ההשפעה, בינה, ואם הבנים שמחה.

הטוב שהוא מצא, זו אישה, רצון פנימי שמוכן לוותר על האור, מפני שכך מדריכה אותנו תורת הקבלה.

שנאמר בה אשה יראת ה׳ היא תתהלל.

אדם לא יוכל לקבל מילוי על רצונו מהשם, לפני שיבוא ביראה נכונה, בביטול, ויתור על האור. אז מתחיל מלמטה ובשם אדני שפתי תפתח.

כוונה שהיא מחשבה צריכים להקדים למצוה. תפקיד המחשבה לייצר תודעה המאפשרת חיבור עם השם, כלומר חיבור בין השתוקקות לאידיה, שזה נק אור חוזר המלביש. ומשום זה סדרו רבותינו לכוון בברכה ראשונה של התפילה, כי כך העמידו אם לא כוון בברכה ראשונה חוזר לראש. בברכה ראשונה יש לכוון לחסד דאברהם, אחרת אין טעם בהמשך התפילה.

כוח החיבור האמיתי בין צד הבריאה לבורא מתאפשר כאשר התחתון מוותר על האגו שלו. אישה שהיא צד המלכות, תזריע תחילה, כלומר תעשה אור חוזר אז אפשר יהיה לקבל את האור


דרגה עשירית ביראת ה' ​​ שעור 59

על האדם להיזהר לא להחזיק רק ביראת הפחד, שהיא יראה לא נכונה. ביראה זו הוא דואג שעלול לא לקבל את האור לפרטיות.

 

קכד) ובגין דא אוקמוהו וכו': ומשום זה העמידו רבותינו ולא עם הארץ חסיד ואין בור ירא חטא. משום כי תורה שהיא בחשבון תרי״א, משתי מדרגות ניתנה: מחסד וגבורה. שמשם שתי מצות, אהבת חסד, ופחד הגבורה, שהיא יראה. אשר בהן היינו בב' המצות אהבה ויראה שה״ס אנכי ולא יהיה לך, נשלמות לתרי״ג מצות. ומשום דכל התורה ומצותיה משני הקצוות ניתנה, העמידו רבותינו ולא עם הארץ חסיד ואין בור ירא חטא.
פירוש.
במצב הרגיל בקביעות שלו באצילות ז"א נק חג"ת נה"י, כלומר בלי ראש. כאשר עולה לגדלות חסד וגבורה עולים לחכמה ובינה. כל מי שלא זכה לקבל את המוחין של ג״ר דז״א בסוד חסד שעלה לחכמה וגבורה לבינה, מחשבהו הזהר לעם הארץ ולבור, ועיין בזהר צו (אות קמ״ה) וז״ל ואם הוא תלמיד חכם עליה אתמר יודע צדיק נפש בהמתו דלית חכם כמו כהנא. כמה דאוקמוה הרוצה להחכים ידרים אם רוצה חוכמה, עליו לפנות לדרום לקבל חסדים, שניתן לקבל חכמה רק במסגרת חסדים, ואם ת״ח הוא, צריך שיהא ביה חסד, ועם י׳ דאיהו חכמה, חסיד. ומאן דלית ביה חכמה לאו איהו חסיד ובג״ד אוקמוה ולא עם הארץ חסיד. ואי אית ביה ה' חמשה חומשי תורה, דאתייהיבו משמאלא אתקרי גבור בתורה וירא חטא. ואים הוא בור, אתמר ביה ואין בור ירא חטא עכ״ל כמו קטן שאינו מודע ואינו פוחד מסכנה, לא פוחד להחטיא המטרה שלה נועד. והיינו כי מקודם יזכה לבחינת ו"ק מקו ימין שקומתו היא קומת חסד, כלומר בקטנות ועם י׳ שהיא חכמה חסיד היינו שיזכה אח״כ גם לג״ר אשר החסד מתעלה להיות חכמה ונמצא שיש לו חסד וגם חכמה שה״ס הי' שבתוך חסד, ואז הוא חסיד. חג"ת עלו לחב"ד חסד עלה בקו ימין לחכמה. חסד ועוד האות יוד של חכמה נק חסיד, ואם לא, אז ולא עם הארץ חסיד כי חסרה לו הי׳ שבתוך חסד שהיא חכמה נישאר בקטנות ונחשב משום זה לעם הארץ. וכן מבחינת קו שמאל אתקרי גבור בתורה וירא חטא שפוחד להחטיא את המטרה כי בהשגת מוחין של ו״ק אשר קומתם היא קומת גבורה הוא נקרא גבור בתורה ואם זכה אח״כ אל הג״ר שבקו שמאל אשר מדת הגבורה שלו מתעלה להיות בינה ה׳ ראשונה מן הוי״ה שה״ס הארת החכמה הנמשכת מקו שמאל שבבינה המתגלית עם דינים הקשים על הרשעים שהמשיכו החכמה ממעלה למטה והוא כדי להטיל יראה ופחד על אלה הרוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה, ונמצא האדם שזכה להארת חכמה שבשמאל הוא ירא חטא שמתירא להמשיך החכמה ממעלה למטה שזה שורש האיסור של כל שס״ה לאוין. וכל עוד שלא זכה לג״ר שבקו שמאל המתגלה ביחד עם דינים קשים על רשעים החוטאים אינו ירא לחטוא כי אין יראת חטא באה אלא מהסתכלות בדינים המתגלים על החוטאים בעת גילוי הארת החכמה.

אדם המסוגל לראות את הדינים הקשים שיש לרשעים, לראות את הדין החזק, מכאן עליו ללמוד לנהל את הסיכונים ולא ליפול במלכודת. כל זה נובע מאי הרצון לוותר על הרגע, על הרצון לקבל לעצמם. אדם מופקר לא מוכן לשמוע על מצוות לא תעשה, הוא פוחד שבכך נלקח ממנו החופש.

 

קכה) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי חסד וגבורה, אשר משם מלכות היא מאירה באהבה ויראה, איך העמידו רבותינו גדולה תורה שמביאה האדם לידי מעשה, הלא מכאן משמע דכל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת.
פירוש מקשה מכאן משמע אשר כל זמן שלא זוכים למוחין דג״ר אשר אז המלכות מאירה בב׳ המצות אהבה ויראה אין חכמתו מתקיימת ונקרא עם הארץ ובור. כנ״ל באות הקודם. ומזה שאמרו גדולה תורה שמביאה האדם לידי מעשה כנ״ל אות קכ״ב מפורש שע״י התורה זוכים ליראה שהיא בחינת מעשה, ונמצא תורה שהיא תפארת קודמת ליראה.

מה מתאר את המדרגה הגבוהה יותר באדם, היכולת להיות חסיד וירא חטא, האם מלכות, או תפארת שהיא התורה שמביאה את האדם לידי מעשה. לכן התורה קודמת, ולא יראת ההשם תביא את האדם לידי מעשה.

 

קכו) אלא כלא קשוט וכו': ומשיב אלא הכל אמת תפארת נקרא אדם. כעין זה הוא נקרא אדם אות ה"א שלמטה. היינו מלכות אשר העמידו עליו חז״ל, שהיה ראשון למחשבה. ואחרון למעשה. ומשום זה העמידו רבותינו ישראל עלה במחשבה להבראות, שנאמר עליהם אדם אתם.

 

קכז) אוף הכי תפארת וכו': אף כך תפארת היינו ז״א, שהוא הוי״ה, הוא ראשון למחשבה, שהיא מתחיל באות י' חכמה עליונה. ואחרון למעשה שהיא י׳ מן אדני חכמה תחתונה, יראת ה׳ מלכות שלו.

בשם השלם ישנם שני הצדדים. הזיווג באותיות הויה עם השם אדני מביא ליראה ולאהבה.

 

קכח) ובגין דא אתמר וכו': ומשום זה נאמר, אשה כי תזריע, שפירושו אשר בחינת אשה יש להקדים בכל המצות מלכות שדוחה את האור ממטה למעלה עם כח הבינה, שנאמר בה אשה יראת ה׳ היא תתהלל. ומשום זה נאמר מצא אשה מצא את הכוח שיכול לדחות את האור ממטה למעלה בתחילה אשה תזריע מצא טוב. שנאמר בו טוב ה׳ לכל. ואם הקדים אותה בתפילה כמו שהעמידו אדני שפתי תפתח, מיד ויפק רצון מה׳. מתחיל עם המלכות לפני שבא לשם הויה. לא יוכל לקבל רצונו מהשם, לפני שיבוא ביראה נכונה, בביטול, ויתור על האור. אז מתחיל מלמטה ובשם אדני שפתי תפתח

 

קכט) ובגין דא כונה וכו': ומשום זה, כוונה שהיא מחשבה צריכים להקדים למצוה. תפקיד המחשבה לייצר תודעה המאפשרת חיבור עם השם, כלומר חיבור בין השתוקקות לאידיה, שזה נק אור חוזר המלביש. ומשום זה סדרו רבותינו לכוון בברכה ראשונה של התפילה, כי כך העמידו אם לא כוון בברכה ראשונה חוזר לראש. בברכה ראשונה יש לכוון לחסד דאברהם, אחרת אין טעם בהמשך התפילה, מפני שכוונה תחילה וחזרה לשורש, תאפשר להגיע בתפילה קרוב יותר לשורש.

כוח החיבור האמיתי בין צד הבריאה לבורא מתאפשר כאשר התחתון מוותר על האגו שלו. אישה שהיא צד המלכות, תזריע תחילה, כלומר תעשה אור חוזר אז אפשר יהיה לקבל את האור לאחר מכן ולהפיק את רצון השם.

 

אין תגובות

להגיב