תיקוני הזוהר -הקדמה | עמוד פ"ז |שיעור 69

תיקוני הזוהר -הקדמה | עמוד פ"ז |שיעור 69

סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 69

 

השגה פירושה התלבשות אור בכלי.

בהתפתחות האדם יש לראות במראות יחזקאל את סוד האות א. כאשר באים לבנות כלי חדש לקבלת האור, הכלי הקודם משמש כחומר הגלם לבניית כלי חדש ע"י מסך.

הכלים החדשים נקראים בחכמה כלי השפעה, או יתר דבקות, כלי של אור חוזר, כלי של אהבה.

אהרה מתקבלת רק בכלי שמוקדש ליחד, לאהבת השם יתברך.

הכלים הללו הם תחילת ההשגה, חיבור לתודעה גבוהה.

צורת אות א מלמדת, שבעבודת הנפש אפשר לקבל אור רק בעבודה במסגרת ג' קווים.

הגם שהאות יוד שמעל קו האלכסון באות א, היא רק נקודה, כלומר עוד לא השלימה גדילתה,  היא השורש לבניית כלי השפעה כראוי.

שלב זה נקרא מידת הדין, שכאן בונה ומגדיל האדם את הרצון לקבל, שלב הכרחי וגם מסוכן.

בעולם התיקון, באצילות א היא זעיר אנפין, שם הויה במילוי אלפין, יוד הא ואו הא גימטרייה אדם.

חיזוק הפרסה באצילות מאפשר את המשך התפתחות הכלים. כלים אלו נועדו לבסס את ההשגה, שהיא התפשטות אור בכלי הגוף, אור המתפשט ללב.

מראות יחזקאל הם עניין של השגה, מכאן שכל אחד מאתנו צריך להגיע להשגה זו בהתפתחות. כאשר מוכן האדם לבוא מצד עצמו בצורה חדשה, הוא עובר ממידת הדין, לשיתוף ברחמים.

מלמעלה נתנו לנו רצון לקבל, שזהו דין.

תפקידנו לפעול בעל מנת להשפיע, ועליך לראות שההתפשטות ברחמים, ואז בונים את האלכסון של אות א וכאן לנהל ולבחור עת ראויה לפעולה בדין או ברחמים.

תפקיד הפרסא, וו אלכסוני באות א, לאפשר בחירה בין דחיית האור, לבין שיתוף עם העליון.

 

סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 69

 

השגה פירושה התלבשות אור בכלי. אשר לכלים אלו כלים של קו, כלומר עיגול, מסך ואור. הכלי לעיגולים מפסיק להיות כלי, ומשמש כחומר הגלם לבניית כלי חדש ע"י מסך.

הכלים החדשים נקראים בחכמה כלי השפעה, או יתר דבקות, כלי של אור חוזר, כלי של אהבה.

אהרה מתקבלת רק בכלי שמוקדש ליחד, לאהבת השם יתברך.

הכלים הללו הם תחילת ההשגה, חיבור לתודעה גבוהה.

 

צורת אות א מלמדת, שבעבודת הנפש אפשר לקבל אור רק בעבודה במסגרת ג' קווים.

הגם שהאות יוד שמעל קו האלכסון באות א, היא רק נקודה, כלומר עוד לא השלימה גדילתה, ​​ היא השורש לבניית כלי השפעה כראוי.

שלב זה נקרא מידת הדין, שכאן בונה ומגדיל האדם את הרצון לקבל, שלב הכרחי וגם מסוכן.

אות א שמלמד כאן תחילתה בנקודות דס"ג, וכאשר מלכות עולה לבינה, מתגלה האות א. בעולם התיקון היא ז"א, שם הויה במילוי אלפין, יוד הא ואו הא גימטרייה אדם.

 

א מבטאת את צמצום ב' ועליית מלכות לבינה. זוהי האות יוד שתחת האלכסון בצורת האות א, היא סוד התפשטות הרחמים.

 

א זו היא בג"ר דנקודים, ולא בז"ת ולכן הייתה שבירה.

חיזוק הפרסה באצילות מאפשר את המשך התפתחות הכלים. כלים אלו נועדו לבסס את ההשגה, שהיא התפשטות אור בכלי הגוף, אור המתפשט ללב.

 

קנג) המשך

ואין במלכות שלהם שום הארה ממדת הרחמים. ובשורש השתוף הזה ישנן ב׳ בחינות א' כשמדת הדין היא למעלה ושולטת על מדת הרחמים בסוד...של א אשר י׳ רומזת לדין בסוד נקודה שחורה דלית בה לבנונותא כלל, והדין שולט, כי כך היתה התחלת השיתוף אשר נה״י דס״ג דא״ק נקודות דס"ג שהם מדת הרחמים נתלבשו בתוך מ״ה ב״ן שבא״ק שהם תחת טבור דא"ק, הם מדת הדין, והרחמים היו בפנימיות והדין בחיצוניות וכל חיצוני הוא השולט. ואח״כ יצאו ג"ר של עולם הנקודים לחוץ ממ״ה ב"ן בסוד...של א אשר הרחמים שה״ס הפרסא שולטים והנקודה דמדת הדין בגניזה. וגם כאן בג״ר דנקודים יש חלוק בין כתר לחו"ב כמ״ש בפנים מסבירות ענף י״ז. ואח"כ יצאו ז״ת של עולם הנקודים בסוד החירק ודא מלכות והארץ הדום רגלי איהו תחות ו"ה, ונשברו כי רק בג"ר דנקודים היה תקון קוים ובז״ת עדיין לא היו תקון קוים ולכן ז״ס התחתונות נשברו עד שנתקן הפרסא שה״ס הקו האלכסון שבתוך א וחיבר ב׳ הנקודות כראוי, כמבואר באות קמ״ו.
ואח״כ (באות קמ״ז) 
מראה תניינא מבאר סדר תקון האצילות בסוד שם מ״ה כליל תשע נקודין בסוד פנימיות האצילות וג״ר דאצילות שהם עתיק וא״א ואו״א, כי הנקודות ה״ס חכמה בסוד טנת״א טעמים, נקודות, תגים ואותיות אשר טעמים הם כתר, ונקודות חכמה. ועולם אצילות ה״ס חכמה של כללות העולמות.

א"ק כתר העולמות, ועולם אצילות הוא הנקודות של העולמות.
אח״כ (באות קמ״ט) מבאר סדר יציאת זו״ן דאצילות מבינה שבאצילות אחר המתקת המלכות בבינה ושניהן
בינה ומלכות נקראות בית בסוד בית כנסת שלמעלה ובית תפלה

ומתחלה יוצאים זו״ן בקטנות ו״ק בלי ג"ר שהם המוחין שה״ס נפש רוח, ואח״כ מקבלים מוחין דנשמה מבינה ויש להם נה״י דכלים וג"ר דאורות מבחינת נשמה, המבואר באות קנ״ב. בתחילת התפתחות זו"ן דאצילות הם יוצאים בקטנות.
ובאות קנ״ג, מראה התשיעית, מבאר איך שזו"ן מקבלים מוחין דחיה שהוא חכמה. ואח״כ במראה העשירית מבאר סוד מוחין של יחידה, וכאן צריכים לדעת שיש ערך הפוך בין כלים לאורות, כי בכלים הסדר הוא שעליונים גדלים תחלה בפרצוף
קודם צריך להרגיש את הרצון, שמתחלה בא הכתר ואח״כ חכמה ואח״כ בינה וכו', וע״כ נקראים הכלים כח״ב תו״מ דהיינו ממעלה למטה. ובאורות הוא ההיפך שתחתונים נכנסים בתחלה, שמתחלה בא אור הנפש ואח״כ רוח ואח״כ נשמה ואח״כ אור החיה ואח״כ אור היחידה שלכן נקראים נרנח״י, היינו ממטה למעלה, כי כך סדר ביאתם אל המדרגה, ונמצא לפי זה שבעת שאין במדרגה רק כלי אחד שהוא כלי כתר שהוא העליון הגדל בתחלה, הרי אינו נכנס אז האור הגדול המיוחס אל הכתר שהוא אור היחידה, אלא האור הקטן שהוא אור הנפש בא ומתלבש בכלי הכתר, וכן כשגדלו ב׳ כלים יש לו כתר חכמה של הכלים ונפש רוח של האורות, וכשיש לו חמשה כלים כלומר שכל הכלים נגדלו יש לו כל חמשת האורות.

התפתחות האדם היא כזו שהוא יוכל
ובזה מתבאר היטב מה שכתוב במראה הראשונה שהסתכל בכתר, הוא התחלה של תקון הכלים, והכלי הראשון הוא כתר, אבל האור הנכנס בתוך כלי הכתר הוא אור נפש, ובמראה העשירית הגיע עד למלכות דמלכות מצד הכלים שאז השיג את יחידה דיחידה דאורות, שאי אפשר לקבלה בשלמותה לפני גמר התקון ולכן כתוב ואראה ואפל על פני.

מראות יחזקאל הם עניין של השגה, מכאן שכל אחד מאתנו צריך להגיע להשגה זו בהתפתחות. כאשר מוכן האדם לבוא מצד עצמו בצורה חדשה, הוא עובר ממידת הדין, לשיתוף ברחמים.

מלמעלה נתנו לנו רצון לקבל, שזהו דין.

תפקידנו לפעול בעל מנת להשפיע, ועליך לראות שההתפשטות ברחמים, ואז בונים את האלכסון של אות א וכאן לנהל ולבחור עת ראויה לפעולה בדין או ברחמים.

תפקיד הפרסא, וו אלכסוני באות א, לאפשר בחירה בין דחיית האור, לבין שיתוף עם העליון.

 

אין תגובות

להגיב