תיקוני הזוהר – עמוד קיז-קיח | שיעור 101

תיקוני הזוהר – עמוד קיז-קיח | שיעור 101

י"ב צירופי הויה שיעור 101

ישנם 24 צירופים לארבע אותיות הויה, כאן מלמד על י"ב. ובצרוף שם הוי״ה לי״ב הויו״ת נודעים כל אלה הצרופים, ומביא פסוק מהמקורות אשר ראשי התיבות מופיעים בסדר מתחלף של אותיות שם הויה.

י"ב הצירופים נקראים גם י"ב גבולי האלכסון, שפירושו שאפשר לשלב חסדים וחכמה. אלכסון מבטא שילוב בין קו אנכי שהוא חכמה, למאוזן שהם חסדים. אין הסולם עומד ישר זקוף, מפני שהחיבור כלפי מעלה צריך להיות עם שילוב של חסדים שהם קווים לרוחב.

כאשר רוצים לדבר על ההויות מבחינה שורשית, כל פעם שהסדר משתנה, לומדים על התנועה בעולמות, ובהתאם על האדם לפעול, כלומר לפי החוקים העליונים.

את המציאות אפשר ללמוד לכאורה דרך החושים, בלימוד המציאות הרוחנית משתמשים בשפה אחרת, היינו בשפה של אותיות שם הויה, המהווים את עשר הספירות ותיאור העולמות העליונים.

פשט התורה מספר על העולמות במסגרת החושים. למשל הצירוף הראשון של אותיות י"ה ו"ה מופיע בסיפור היוצא מן הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ. כאן יש אותיות שמלמדות על הספירות. הסיפור מרמז על חכמת הקבלה, בה ניתן להעמיק ולראות את המובן הנפשי של הסיפור החיצוני.

כך ידוע בחכמה ששם יה"וה הוא שם המשפיע, שהשם הוא טוב ומטיב, זה מתאים למשמעות הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ

י"ב צירופי הויה שיעור 101

 

רה) ובצרוף די״ב הוויין וכו': ישנם 24 צירופים לארבע אותיות הויה, כאן מלמד על י"ב. ובצרוף שם הוי״ה לי״ב הויו״ת נודעים כל אלה הצרופים, ואלה הם: י״ה ו״ה, יהה״ו, יוה״ה דהיינו ג׳ צרופים המתחילים בי'. הרמוזים בשם יו״ד ה״י וי׳׳ו ה״י, דהיינו שם ע״ב שהוא הוי״ה במלוי יודין, שם זה הוא המקור של האותיות, כי כל אות מתחילים לכתוב בנקודה שהיא י', ומקורם של הצרופים הוא בפסוקים, ובנקודות שלהם, ומפרש צרוף הראשון י״ה ו״ה יוצא מן פסוק ישמחו השמים ותגל הארץ. המקור והנקוד מן הצרוף יהה״ו הוא הפסוק יתהלל המתהלל השכל וידוע המקור מן הצרוף יוה״ה הוא ידותיו ולצלע המשכן השנית. שלש ווי״ן ישנן בשם זה יו״ד ה״י וי״ו ה״י רומזות לג' צרופים: והי״ה, והה״י, ויה״ה, שכלם מתחילים באות ו' ומקורם והניקוד שלהם הוא צרוף א' יוצא מפסוק ויראו אותה שרי פרעה שסוף התיבות הוא והי״ה. צירוף שני והה״י, יוצא מן ודבש היום הזה י״ה ו״ה. הצרוף השלישי ויה״ה יוצא מן וירא יושב הארץ הכנעני. וישנם ששה צרופים שמתחילים בה׳ ג׳ צרופים בכל ה' מב׳ ההין שבשם, והם: הוה״י, היו״ה, ההי״ו, הם ג' צרופים שמתחילים בה' ראשונה, וג׳ צרופי ה׳ תחתונה הם היה״ו הוי״ה ההו״י. וג' צרופים מבינה שהם: הוה״י, היו״ה, ההי״ו המקור שלהם הוא, הוה״י יוצא מן סופי תיבות וכל זה איננו שוה לי. היו״ה יוצא מן המר ימירנו והיה הוא. ההי״ו יוצא מן סופי תיבות עירה ולשרקה בני אתונו. היה״ו, הוי״ה, ההו״י. צרוף היה״ו יוצא מן לה׳ אתי ונרוממה שמו. צרוף הוי״ה ה״ס הנה יד ה׳ הויה צרוף ההו״י הוא מסופי תיבות וצדקה תהיה לנו כי.
פירוש. הנה תחלה עולה ז״א לישסו"ת
שיש בה מחלוקת ומכריע בין ב׳ הקוים של ישסו״ת ומוציא שם ג׳ קוים ומלכות המקבלת אותם, ומתוך זה שגרם יציאת ג׳ קוים ומלכות בישסו״ת זוכה גם הוא באותם ג' קוים ומלכות, כי כל שיעור אור שתחתון גורם בעליון זוכה בו גם התחתון, וז״א נקרא הוי״ה ונקרא עולם וד׳ אותיות הוי״ה ה״ס ד׳ רוחות העולם הנקראים חו"ב תו"מ או חו״ג תו״מ, שהשיג ע״י עלייתו והכרעתו בין ימין ושמאל של ישסו״ת, ולהיות שכל אחד מן ארבע הרוחות כלול מכולם לכן יש בו י״ב צרופים של שם הוי״ה ג׳ לכל רוח, וד׳ פעמים ג׳ הם י״ב. אשר לכאורה היה צריך להיות ט״ז צרופים, ד׳ לכל רוח שהם ד׳ ספירות חו"ב תו״מ נכללות זו מזו, ובכל אחת יש חו״ב תו״מ, אלא מתוך שמלכות ובינה נכללו יחד הרי שב׳ רוחות מערב וצפון נעדרו ממקומם ונתחברו ונעשה מהן אלכסון בסוד י״ב גבולי אלכסון מלכות נגנזה ברדלא ולכן לא סופרים אותה מצד העצם אלא מהתכללות ואין בכל אחד מאלו ארבע רוחות רק ג׳ בכל אחד, וז״ס י״ב צרופי הוי״ה הנאמרים כאן, ג׳ צרופים המתחילים בי׳: היינו י״ה ו״ה. יהה״ו, יוה״ה. וג' צרופים המתחילים בה׳ ראשונה שהם: הוה״י היו״ה ההי״ו ​​ . וג׳ צרופים המתחילים בו', והם והי״ה והה״י ויה״ה. וג׳ צרופים המתחילים בה׳ תחתונה והם: היה״ו הוי״ה ההו"י. מצד המערב אין למלכות עצם אלא רק התכללות. לכן אין היא יכולה לתת התכללות למישהו אחר.

י"ב הצירופים נקראים גם י"ב גבולי האלכסון, שפירושו שאפשר לשלב חסדים וחכמה. אלכסון מבטא שילוב בין קו אנכי שהוא חכמה, למאוזן שהם חסדים. אין הסולם עומד ישר זקוף, מפני שהחיבור כלפי מעלה צריך להיות עם שילוב של חסדים שהם קווים לרוחב.
וביאורם נמצא בעץ חיים שער מ״ד שער השמות מ״ב. וז״ל מצאתי בכת״י של מורי זלה״ה 
י״ה ו״ה כסדרן בזווג חו"ב תו״מ. יהה״ו כשעולה מלכות לאבא ומתחברת ה׳ עם י׳ ונשארו ה״ו כסדרן בינה על גבי תפארת. יוה״ה כשעולה תפארת לגבי אבא ונתחבר ו׳ עם י׳ ונשארה בינה על מלכות. יש את הסדר הרגיל של אותיות הויה, יש את הסדר שמלכות עולה לבינה אז ה מצטרפת עם אות ה עליונה. היו״ה כשיורד חכמה אל תפארת נשארה בינה למעלה מהי' (נ״א כשיורד חכמה בבינה ונעלם בה להשפיע בו״ה תו״מ). הוי״ה כשחכמה נעלם בתפארת להשפיע בו נמצא שהי' תחת הו' ובתוכו (נ״א כשנעלם במלכות נמצא י׳ על ה'. נ״א כשנעלם בתפארת להשפיע ביסוד למלכות אז הי' תחת הו'). הוה״י כשחכמה נעלמת עם בתה או להשפיע בה' או בתחתונים. ההי״ו כשמלכות עולה לבינה וחכמה יורד לתפארת. היה״ו כשחכמה יורד לבינה ומלכות עולה שם ועולה ומתחברת עמו (נ״א כשחכמה יורד בתפארת ומתחברת עם המלכות שם בתפארת). ההו״י כשמלכות עולה לבינה וחכמה יורד בתפארת ונעלם בו להשפיע בו או בתחתונים ממנו. והי״ה כשמתחברים חו״ב ויורדין למלכות בה' תתאה שהם תחתיה. ויה״ה כשחכמה יורד בתפארת ונעלם בו והבינה יורדת למטה ונעלמת בה. והה״י כשיורד חכמה להשפיע בתחתונים ויורדת בינה בתפארת ונעלמת בו. (נ״א כשיורד בינה ג״כ במלכות והחכמה תחת הבינה להשפיע לתחתונים). ועיין בתקונים ל״א ותמצא כי צירוף יוה״ה בחכמה, כי י' עם ו׳ ב׳ זכרים לימין, ה' ה׳ אמא וברתא לשמאלא. וצירוף יהה״ו בבינה כי להיותו שמאלי לכן אבא וברתא ואמא עם ברא. מזה תבין סוד תפילין דעלמא דאתי עטרת צדיקים שהם הויות להדדי. (ע״כ מצאתי בכת״י מורי ז״ל) ועיין בלקוטי תורה פרשת תצוה.

כאשר רוצים לדבר על ההויות מבחינה שורשית, כל פעם שהסדר משתנה, לומדים על התנועה בעולמות, ובהתאם על האדם לפעול, כלומר לפי החוקים העליונים.

את המציאות אפשר ללמוד לכאורה דרך החושים, בלימוד המציאות הרוחנית משתמשים בשפה אחרת, היינו בשפה של אותיות שם הויה, המהווים את עשר הספירות ותיאור העולמות העליונים.

פשט התורה מספר על העולמות במסגרת החושים. למשל הצירוף הראשון של אותיות י"ה ו"ה מופיע בסיפור היוצא מן הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ. כאן יש אותיות שמלמדות על הספירות. הסיפור מרמז על חכמת הקבלה, בה ניתן להעמיק ולראות את המובן הנפשי של הסיפור החיצוני.

כך ידוע בחכמה ששם יה"וה הוא שם המשפיע, שהשם הוא טוב ומטיב, זה מתאים למשמעות הפסוק ישמחו השמים ותגל הארץ.

 

אין תגובות

להגיב