38- הדף היומי בזוהר הסולם – וירא קיב-קיד שיעור השקפה
סיכום הדף היומי בזהר הקדוש
פרשת וירא קיב'-קיד'📜
🔹 מצוות עגלה ערופה.
עגלה ערופה זהו תיקון מיוחד המכיל ב' תיקונים סביב התיקון של האני של האדם.
התיקון נעשה ב' דרכים
א. ביטול הרצון -זוהי דרך הגויים ב-שימוש ברצון, זוהי דרך דרכו של היהודי.
דרך התיקון מתוך כוונה לתקנו ע"י עוררות הרצון ומשיכת אור גדול.
או על ידי השתוקקות גדולה לדבר.
אותה השתוקקות גדולה צריכה להוות חומר גלם.
אם אין לאדם רצון האדם אנו קיים .
"אני רוצה משמע אני קיים!"
קיום האדם הוא בחינת הרצון. אחרי שמעוררים את ההשתוקקות הגדולה מייצרים ממנה כלי לקבלת האור.
🔹 מה שמתקבל מהעליון הוא תמיד מבחינת ו"ק ולא שלם.
מה שמתקבל מתראה לתחתון באופן של חומר גלם.
אופן זה מאפשר לנו שותפות עם הבורא.
התפיסה הרגילה היא שהבורא נותן דברים שלמים אך הם מגיעים אלינו כחומרי גלם לעבודה ואפשרות ליצירת קשר ושותפות.
מה שהאדם מפיק מחומרי הגלם הללו זה מה שחשוב.
🔹 תיקון עגלה ערופה הוא כנגד המלכות כשמורידים אותה לנחל איתן מושכים דרך זה ג"ר דחוכמה דהיינו מושכים את חומר הגלם.
תיקון הב': עריפת הפרה.
🔹 מלכות לא יכולה להיתקן עד גמר תיקון על כן כל שנה ושנה צריך לתקן בעוד חלק.
יב' חודשי השנה הם האמצעי לתיקון המלכות.
מתקנים בכל שנה עוד חלק.
שנה מלשון שונה חוזר על עצמו.
כל שנה מחדש עושים שוב את התיקון ע"י חידוש הרצון – משיכת הג"ר.
השטן רוצה את הג"ר כך הוא יכול להיות מוזן.
🔹בראש השנה מושכים את הג"ר ואז תוקעים בשופר זה מבלבל את השטן.
ע"י תקיעה בשופר מעורבים אש מים ורוח.
כח זה מעורר את כל הבינה למעלה כדיי שגם בעולמות העליונים יהיה כח שבא לבלבל את השטן.
🔹מבלבלים את השטן ע"י שעושים מסך דחריק מושכים את הג"ר ועושים ו"ק.
ובכך מייצרים את האפשרות לתת לכלל.
זאת כיוון שמגיע רצון גדול וזו הדרך להשתמש בו.
🔹 כשמגיע ראש השנה "העיר שושן (המלכות) נבוכה"
לא יודעים עם מי הצדק.
עם המן שהוא הרצון הגדול (חומר גלם) או עם מרדכי שהוא בחינת השפעה.
ביום הכיפורים ניתן לתת תשובה הלבנה מקטרגת על כך שאין לה מה לעשות עם חומרי הגלם. אומר לה "לכי מעטי עצמך" ע"י שחיטת הפרה -הג"ר , אז יהיה ניתן לתקן.
🔹הורדת העגלה לנחל איתן = הג"ר כמו בראש השנה.
עריפת הראש= כמו השופר -מיתוק.
ביום הכיפורים נותנים לשטן שעיר לעזאזל על מנת לפייסו.
🔹האני של האדם הוא רצון .
על האדם לעורר השתוקקיות ואז לתקנם .
"אמרי נא אחותי את"
הרצונות הגדולים באים לא בכדיי להרגיז את האדם אלא בכדיי שניתן יהיה לתקנם לקדושה.
ההתייחסות של האדם היא המאפשרת את התיקון.