הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – צד-צו (למתקדמים)

הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – צד-צו (למתקדמים)

שיעור שמע:

MP3  הורד

שאלות חזרה זהר ויצא צד-צו
1. מה הכוונה שישראל לא ידעו ולא השיגו בדברים של מעלה עד שאכלו לחם העליון?
2. מהיכן אנו לומדים שההתחלה שהתחילו ישראל לדעת היה לחם?
3. כיצד ידעה לאה שיעקב בא? ומה אנו לומדים מזה מבחינת עבודה?
4. מדוע אמרה לאה בדודאי בני? ולכאורה די היה לומר בדודאים.
5. מדוע הכפילות של שכור שכרתיך?
6. אילו ב' מדרגות משיג מי שפעולתו היא עסק התורה?
7. הסבר את הפסוק בהקשר לימודינו כאן "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך".

 

מאמר זוהר- וימצא דודאים בשדה

רכו) ישראל לא ידעו ולא השיגו במדרגות יותר עליונות, עד שאכלו לחם העליון, הנמשך מז"א, מהשמים. ומטרם שאכלו לחם העליון, ידעו והשיגו רק במקום בנוקבא. ורצה הקב"ה שידעו ישראל יותר, מדרגות יותר עליונות, המאירות מז"א לנוקבא. ולא יכלו עד שטעמו לחם ממקום העליון, מהשמים, ז"א, שכתוב, הנני ממטיר לכם לחם מִן השמים. ואז ידעו והסתכלו במקום ההוא העליון.

רכז) ההתחלה שהתחילו ישראל לדעת, היה לחם עוני. אלא אין לנו דבר בעולם שלא יהיה בו זכר ונקבה. וכל מה שיש בארץ, יש ג"כ בים.

רכח) ויבוא יעקב, ותצא לאה לקראתו. מאין ידעה שהוא בא? שחמורו געה, וידעה לאה ויצאה לקראתו. וגרם החמור שיצא יששכר מלאה. כמ"ש, יששכר חמור גָּרֶם, שהחמור גרם ביאתו לעולם. אמרה לאה, יודעת אני ודאי, שאם יבוא יעקב באוהל של רחל, אין לי להוציאו משם, לכן אחכה לו כאן ויבוא לאוהל שלי.

רכט) כי שָכור שְׂכַרְתִּיךָ בדודאי בני. למה אמרה בדודאי בני, היה מספיק שתאמר בדודאים? כדי שיהיה ליעקב נחת ממה שהם עוזרים להוליד בנים. אבל יעקב היה יודע, שהדבר אינו תלוי בדודאים, אלא למעלה במזל. כי דודאי בני, הם דודאים המולידים בנים. והזכירה זה ליעקב, כדי שיהיה לו נחת מהסגולה שניתנה לרחל להוליד בנים.

רל) כתוב, מושיבי עקרת הבית אֵם הבנים שְׂמחה הללויה. מושיבי עקרת הבית, עולם התחתון, הנוקבא דז"א, רחל. אֵם הבנים שְׂמחה, עולם העליון, בינה, לאה. ומשום זה הללויה, הוא אותיות הללו-יה, כי עולם העליון נברא באות י', ועולם התחתון נברא באות ה'.

רלא) כל אלו השבטים הם תיקונים שלמטה, של הנוקבא, וכולם נתקנו כעין שלמעלה, בינה. כמ"ש, כי שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ, לקחת ממנו גוף. הגוף הוא תורה. שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ, את גופך ממש. שָכור שְׂכַרְתִּיךָ, להוליד צורתך.

לאה בינה, והזיווג היה עם חכמה, שע"כ נאמר, וישכב עימה בלילה הוא, ולא נאמר יעקב. ואליי תבוא, הפירוש לעלות למ"ן. כמ"ש כי שָכור שְׂכַרְתִּיךָ, שְׂכירויוֹת הרבֵה:

א. לקחת מחכמה גוף, תורה. יששכר, שהוא מרכבה לתורה יותר מכל השבטים, ונופל השכירות על הזיווג עם החכמה בסיבתו.

ב. שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ, לך לגופך ממש. שהשכירות הוא על גופו של יעקב, שיעלה למ"ן לזיווג חכמה ובינה.

ג. שָכור שְׂכַרְתִּיךָ, להוליד צורתך. שהשכירות על לידת הצורה, להוליד בן.

וכל אלו ג' שכירות נכללות בכפל המילות, שָׂכור שְׂכַרְתִּיךָ.

רלב) מכאן נשמע, שמי שעוסק בתורה, יורש עוה"ב, המוחין דבינה, ויורש נחלת יעקב, המוחין דאו"א עילאין. שכתוב, יששכר, אותיות יש שכר, לפעולתך, עסק התורה. והשכר הוא כמ"ש, להנחיל אוהביי, יש, שהוא בינה שחזרה לחכמה. ואוצרותיהם אמלא, המוחין דאו"א עילאין, נחלת יעקב, שנחל מהם נחלה בלי מֵצָרִים, אלו ב' מוחין הם שְׂכָרוֹ של העוסק בתורה.

רלג) ותאמר לאה, כי ילדתי לו שישה בנים. מעלה ומטה, נו"ה, וארבע רוחות העולם, חסד גבורה ת"ת יסוד. למי שמאריך באחד, באחד דקריאת שמע, צריך להמליך את הקב"ה למעלה ומטה ולארבע רוחות העולם, וזהו אחד, שאחדותו מתגלה בו"ק הללו.

רלד) הרי בְּשָׂמִים, שישה בנים של לאה, כוללים שישה אחרים, יוסף ובנימין, ובני השְפחות, והם שנים עשר, והם שישה. אפשר לומר שהם שנים עשר, ואפשר לומר שהם שישה, משום שכל אחד כלול בחברו. שישה העיקרים הם שש, ועם הנכללים בהם, הם שנים עשר. ולאה עומדת עליהם, אז י"ג. לקיים הכתוב, אֵם הבנים שְׂמחה הללויה.

רלה) וע"כ כתוב, לא תיקח האֵם על הבנים, משום שהיא עולם הנסתר ולא נתגלה, שאין לתחתונים השגה בה. וע"כ כתוב, שַלֵח תְשַלַח את האֵם, ואת הבנים תיקח לָך, משום שהאם היא עולם הנסתר ואינה מתגלה כלל. תיקח לָך, שתמשיך בהם הארת חכמה ותגלה אותם, והוא חיוב, משום שהאם, לאה, נסתרת, בלי השגה. לכן תשיג את הבנים.

רלו) ואת הבנים תיקח לָך. כתוב, כי שאל נא לימים ראשונים, ולמקצה השמים, חסד, קצה הראשון דז"א, שמים, ועד קצה השמים, יסוד, קצה האחרון דז"א. שישה קצוות, חג"ת נה"י דז"א, המכונים שישה בני לאה. ומשמיענו הכתוב, שבהם נוהג שאלה, העלאת מ"ן להמשכת חכמה. וכל אלו נקראים הָרֵי בְשָׂמים.

מכאן ולמטה, אחר המלכות דאצילות, נקראים הָרֵי בָתֶר, כמ"ש, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, שהם הרי פירוד. עד המלכות דאצילות הוא עולם היחוד, שישראל אורייתא והקב"ה אחד, ולמטה ממנו הם ג' עולמות הפירוד, בי"ע.

רלז) בני השְפחות קשרו קשרים, ארבעה הקשרים שצריכים לתיקון. משום זה אלו הקשרים יוצאים ובולטים לחוץ מן הגוף, אע"פ שכולם אחד. כלומר אע"פ שכבר נתקנו, כמ"ש, וכל אחוריהם בָּיְתָה, מ"מ נשארו בולטים מחוץ לגוף, להיותם מתחילה מטרם היחוד, ריקניים בלי אור כלל. ומכאן ולהלאה, שאר הקשרים, הם כולם אחד בדרך מישור, שאינם בולטים מגוף. וע"כ כל השבטים עולים בעדוּת של מעלה, שהם המוחין דבינה, כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. וע"כ כתוב, ששם עלו שבטים שבטי יה עדוּת לישראל להודות לשם ה'.