025- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – עג-עה (למתקדמים)
שיעור שמע:
שאלות חזרה ויחי עג-עה
1. מי היא חבצלת ומדוע נקראת גם שרון?
2. כיצד השרון שהוא שרב יכול להפוך לאגם?
3. מהו לשון חבצלת ומדוע הוא תיקון גדול וחשוב לבחינת שרון?
4. כיצד עוברים מחבצלת לשושנה?
5. מדוע עמקים בלשון רבים ולא עומק בלשון יחיד?
6. כיצד קשור התיקון של חבצלת לחטא אדה"ר?
7. מדוע לאחר התיקון צריכה השושנה להיות מורכבת מאגם ולבן דין ורחמים טוב ורע?
8. מה היה הדרך היסודית בגן עדן של אדה"ר שאליה צריך לחזור בכל אחד מהמצבים של האדם? הבא 3 דוגמאות מחייך.
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
וַיְחִי עג-עה
חֲבַצֶּלֶת בשׁוֹשַׁנַּה
היכן אתה מחפש את התשובה, בסיפוק אישי או באמונה?
כאשר מרגיש אדם מחסור, ייבחן האם מרגיש הוא בגאווה שמגיע לו, או שיבוא בענווה שממילא לא מגיע לו כלום, כדעת אורח ולא בעל הבית.
אומר שלמה המלך: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת-הָאִשָּׁה, אם אתה מוצא את האני, האשה, הלב שבך, הרצון לסיפוק אישי – אז מר ממוות.
שירה (גימטרייה תפלה), וכן לשון שרון. כאשר השירה באה מצד שמאל של הרצון לקבל, היא נחשבת לשבח גדול להשם, בתנאי שתבוא בקדושה. בחצות לילה היא החבצלת (חבוי מצל, שאין לה צל, הממשיך חסדים, דהיינו חכמה בלי חסדים) שַּרה, ורוכשת בכך אמונה. כאשר אדם מודע לכך שבחינתו הוא חבצלת, היינו שהצל, האמונה מוסתר ממנו – אזי ימעיט עצמו ויבקש אמונה וחסדים, ולא יבקש למשוך אור לפרטיותו.
ביקש הקב"ה מאדם הראשון להישמר מעץ הדעת, בו יש גם רצון לקבל שמחבר לרע, ולשמור על עץ החיים באמונה. לאדם יש מסגרת אמונית בתוכה עליו להתנהל, ואל לו לעשות חשבונות, שאז יגיע מייד לתירוצים וכפירה, וקושר חבל מחנק לגרונו. זהו בדיוק עצם החטא, להיות מדענים בשכלם במקום דבקות אמונית.
רבי שמעון פתח: אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן, שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים, כמה חביבה כנסת ישראל לפני הקב"ה שמשבח לה והיא משבחת לקב"ה תמיד. וכמה משוררים ומזמרים היא מזמנת לו תמיד, אשרי חלקם שאחוזים בגורל החלק הקדוש כמ"ש: כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
אני חבצלת השרון, זהו כנסת ישראל העומדת בפאר היופי בגן עדן ונק' שרון משום שמשוררת ומשבחת למלך העליון.
אני חבצלת השרון שצריכה להשקות משקוי של הנחל העמוק, מקור הנחלים, דהינו בינה כמו שכתוב: והיה השרב לאגם, וע"כ נק' הנוקבא השרון מלשון שרב, שהיא צמאה לשתות מי הבינה. שושנת העמקים משום שנמצאת בתכלית העומק כמו שאומר ממעמקים קראתיך ה'. חבצלת היא ממקום ששיקוי הנחלים יוצאים ואינם פוסקים לעולם. (עומק בחינת אור ע"ב ס"ג הנותן גדלות למדרגה)
בני אדם אינם מסתכלים ואינם יודעים ואינם משגיחים שבשעה שהקב"ה ברא את האדם והוקיר אותו ביקר העליון, דהיינו מוחין עליונים, בקש ממנו שיתדבק בו, כדי שיהיה יחיד ויהיה לו לב אחד בדבקות אמונית שאינה משתנה, בז"א, שנאמר בו, אני הויה לא שָניתי, ואינו מתהפך לעולם, בקשר ייחוד הכל נקשר בו, כמ"ש, ועץ החיים, ז"א, בתוך הגן.
אח"כ סרו מדרך האמונה, ועזבו את אילן היחיד העליון לכל האילנות, ובאו להתדבק במקום המשתנה ומתהפך מצבע לצבע, מטוב לרע וזהו שכתוב: אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.
אז ודאי נהפך לבם בצד ההוא ממש, כי קבלו גם הם שינויים רבים, פעם לטוב ופעם לרע. בדבר ההוא שנתדבקו לשמאל ודאי בקשו חשבונות רבים, דהיינו שינויים רבים ונתדבקו בהם
אמר לו הקב"ה: אדם, עזבת את החיים ונתדבקת במות. חיים הוא שכתוב: ועץ החיים (עץ האמונה) בתוך הגן, דהיינו ז"א כי מי שאחוז בו אינו טועם מות לעולם. והתדבקת באילן אחר, בנוקבא בשעה שאינה בזיווג עם ז"א, הנה ודאי המות כנגדך, שכתוב: ורגליה יורדות מות וכתוב: וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת-הָאִשָּׁה, אם אתה מוצא את האני, האשה, הלב שבך, הרצון לסיפוק אישי – אז מר ממוות. שה"ס הנוקבא בשעה שאינה בזיווג עם ז"א.
אם הוא חטא, כל העולם מה חטאו, ולמה נגזר המות על כל העולם? אם אמר שכל העולם אכלו מעץ הזה, וע"ה הוטל המות על כולם, הלא אינו כן. ומשיב אלא בשעה שנברא האדם וקם על רגליו, ראו אותו כל הבריות ויראו מלפניו (יראת הרוממות, שעקבו האיר יותר מגלגל חמה), והיו נמשכים אחריו כעבדים אחר המלך. והוא אמר להם, אני ואתם: בֹּאוּ, נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה, לִפְנֵי-יְהוָה עֹשֵׂנוּ – כיוון שראו את האדם שמשתחוה למקום הזה (לעץ הדעת), לצד שמאל ונתדבק בו, כולם נמשכו אחריו, ועל כן גרם מות לכל העולם.
ואז נשתנה האדם לכמה אופנים, פעם דין ופעם רחמים, פעם מות ופעם חיים, ולא עמד בקיום קבוע באחד מהם. כי אותו מקום גרם לו, ועל כן נק' להט החרב המתהפכת מצד זה לצד זה, משלום למלחמה, ומתהפכת בדרך כלל מטוב לרע, שכתוב: ועץ הדעת טוב ורע. עץ הדעת הוא טוב מאחר והקב"ה ברא אותו, אך על האדם להיזהר מחלקו החיצוני שמשרת את הרצון לקבל. אל תלך לכיוון של המחשבות שלך, פעל רק בתוך המסגרת האמונית.
ומלך העליון לאהבתו על מעשיו, הוכיח אותו ואמר לו: וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, והוא לא קבל ממנו ונמשך אחר אשתו, ונגרש מגן עדן לעולמים, כי האשה עולה למקום הזה, למקום התהפוכות החיים והמות ולא יותר, וע"כ האשה גרמה מות לכל. מתי ידע לשמוע בקול אשתו – היינו ליבו, למקום הגאווה האישית? רק כאשר הלב מוכן ללכת בדרך השם.
לעולם הבא כתוב: כי כימי העץ ימי עמי, היינו זה הנודע שהוא עץ החיים. בו בעת כתוב: בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל-פָּנִים; וְחֶרְפַּת עַמּוֹ, יָסִיר מֵעַל כָּל-הָאָרֶץ–כִּי יְהוָה, דִּבֵּר, כי בעץ החיים אין שינוים ואין בו מות.
