030- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – פח-צ (למתקדמים)
שיעור שמע:
שאלות חזרה ויחי פח-צ
1. מיהו הנקרא מט"ט ומה תפקידו בעולם הבריאה?
2. מדוע באופן רגיל לא ניתן לקבל חכמה בעולמות בי"ע?
3. כיצד ניתן לקבל חכמה בבי"ע למרות הפרסה?
4. מה הם ב' הבחינות באחוריים דמלכות שיורדים לבי"ע?
5. מה תפקיד המנעולא הן מצד החיוב והן מצד השלילה ומי הוא שלא ניצל ממנה?
וַיְחִי פח-צ
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה
חנוך לנער על פי דרכו: חופש לאדם בתוך גבולות ומסגרת תורנית ברורה.
מלמד כאן מהו התפקוד בעולם התחתון לאנשים רגילים שלא הגיעו להשגות גבוהות, וכיצד לתפקד במסגרת ההגבלות.
התפיסה של האדם הפשוט היא דרך הגוף, ויכול הוא לתפוס ממדרגת הצדיק רק את בחינת האחוריים, הסתרה, דהיינו הצד הפחות חשוב, צד המעשה – שהרי את צד המחשבה שלו אין ביכולתנו לתפוס. תפיסה זו יכולה להתקבל בשתי צורות: דין או רחמים.
מאחר ואדם עדיין לא גמר את תיקונו, ועדיין צריך הוא לקבל אור לקיום ולשכלול, אור זה חייב לבוא עם הגבלות ואיסורים מה לא לקחת, כדוגמת מצוות לא תעשה.
כאן נבחן האדם. אם מצדיק הוא את הדין, ומסכים בשמחה גם למה שאסור לו לקבל – יצליח להגיע לדרך הטוב, לפעול "מנעולא" שחוסמת את האדם מלעשות שטויות. צדיק מצדיק את ההגבלות המוטלות עליו. והרי הקב"ה רק טוב ומטיב, מכאן שההגבלות הן לטובת האדם בין אם הוא מבין או לא.
עצם כפיית הצד השמאלי, הרצון לקבל בתוך המנעולא, תאפשר לאחר מכן קבלה מבוקרת ומועילה כפי הנצרך.
חוצפה באה מגאווה, כשאדם לא מוכן לקבל שהגבולות באים לטובתו, ומחפש הפקרות.
מלאך הוא כוח באדם, ותפקיד הכוח הנק' מט"ט שבנפש, להבריח את החיצונים, שלא יתאחזו באור המוגבל שניתן לקבל. אור זה מכיל חיוּת אותה הוא מעביר לתחתונים, ומכיל גם דינים, בהם הוא נלחם בחיצוניים שלא יחמסו את השפע.
הפרסא אינה מאפשרת לתענוג לרדת לבי"ע, אך לדין כן מאפשרת. הדין כולל גם רשימות ממה שצריך לקבל אך אסור במדרגה התחתונה. את כוח שלילת החוכמה מותר להוריד, ובשלילה זו יש קצת מהאור, אותו יכולים לקבל מדרגות הקדושה. כך למשל שאוסרים על האדם לאכול חזיר, משמע שיש שם משהו שערב לחך, אך הוא אסור. או איסור מהתורה לגבר ללבוש בגדי אישה, מלמד הדבר על הפרעה מסוימת שיש בנפש, שנותנת סוג של תענוג לעשות כך.
נער אחד, שאורכו מראש העולם עד סופו, מלאך מט"ט (האחראי על עולמות בי"ע), שקומתו כולל מראש הבריאה עד סוף העשייה. יוצא בין רגליים, מנה"י דנוקבא, בשישים הכאות של אש הוא מתלבש, שמבריח על ידיהם את החיצוניים, שלא ייאחזו ברגלי הנוקבא. באופן זה הוא נתמנה על התחתונים, מארבע הצדדים. זה הוא, נער, שאוחז תרי"ג (613) מפתחות עליונים מצד אימא. וכל מפתחות העליונים, בלהט החרב החגור במותניו, תלויים.
וכתוב, שבשישים הכאות של אש הוא מתלבש, כי כוחות הדין מאחוריים דנוקבא שבחג"ת נה"י שלה, שכל אחת כלול מעשר, הם שישים. באופן זה הוא נתמנה על התחתונים, מארבע הצדדים, שמשפיע לתחתונים המוחין מד' רוחות הנוקבא, חו"ג תו"מ. וכתוב, זה הוא, נער, שאוחז תרי"ג מפתחות עליונים מצד אמא. נער מט"ט. ויש לו ו"ק מצד אמא, שספירותיה מאות, והן שש מאות. ומבחינת המוחין יש לו י"ג, י"ב בוקר שבבריאה ואחד כולל, ביחד הן תרי"ג. כלומר רק מוחין מאימא, כי אי אפשר שיאירו מוחין דאבא בבריאה, מפני המסך שמתחת האצילות המעכב על אור אבא. ושכתוב, כל מפתחות העליונים, לפתוח הארת החכמה, בלהט החרב החגור במותניו, תלויים. נשמר בזה, שאין הארת החכמה יכולה לעבור מפרסא דאצילות ולמטה. ואיך אוחזים אלו תרי"ג מפתחות בבי"ע, שהם המשכות מחכמה? אלא כל המפתחות הללו תלויים בלהט החרב, באחוריים דנוקבא דאצילות, דינים קשים, והפרסא אינה מעכבת עליהם, ויכולים להתפשט לבי"ע, והם ממשיכים עימהם הארת החכמה מהנוקבא.
נער ההוא קוראים לו בברייתא חנוך בן יֶרֶד. כמ"ש: חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי-יַזְקִין, לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה. משנה וברייתא הם פנימיות וחיצוניות, כי ברייתא חיצוניות המשנה. מבחינת החיצוניות, הו"ק, נקרא מט"ט חנוך בן ירד, כי ירד, מלשון ירידה וחיצוניות. הלוא גם מבחינת פנימיות, נקרא מט"ט חנוך בן ירד? בפנימיות בן ירד נאמר לשבחו, כי הירידה גרם לו למוחין פנימיים.
הן המשנה והן הברייתא מסתכלים בירידה שלו, אלא בברייתא הירידה עוד לא גורם למוחין, אלא לירידה ממש. אבל במשנה, כבר נתקנה הירידה ונעשתה גורם למוחין. תחתיו, כלומר בצילו, יֶחֶסוּ כל חיות השדה, מלאכים שביצירה. כמו שישראל הקדוש העליון, ז"א, נקרא בן לאימו, בינה, כמ"ש, כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אימי. וכתוב, בני בכורי ישראל, שזה סובב על ז"א. כן גם למטה מאצילות, זה, מט"ט, נקרא נער לאימו, הנוקבא, כמ"ש, כי נער ישראל ואוהבהו, שזה סובב על מט"ט.
ובכמה אופנים נקרא בן ירד, פעם לגנאי פעם לשבח, בהפרש בין פנימיות מט"ט לחיצוניות מט"ט. אבל כאן המדובר בבן ירד ממש, בחיצוניות מט"ט, שירידתו לגנאי, שעוד אינו גורם למוחין, כי עשר ירידות ירדה שכינה לארץ וכולן העמידו החברים, ותחת חיצוניות מט"ט עומדים מלאכים שביצירה, הנקראים חיות השדה.
תחת אלו החיות, נאחזים שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, שהם שבט ממש לדון בהם את העולם, ומתחלקים לבעלי דין, לבעלי משקל, לבעלי דין קשה, ולבעלי חוצפה. וכולם נקראים בעלי שיער. ידיה ורגליה אוחזים בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו. וע"ז כתוב, וטָרַף ואין מציל. כוכבי שבט זה מסך דמלכות דמדה"ד, המכונה מנעולא, שער הסתום, שאינו נפתח עד לגמה"ת. ושכתוב, תחת אלו החיות, נאחזים שערות הלבנה, הנוקבא, הנקראות כוכבי שבט, אלו לא סתם שערות הנוקבא, שהמה ממותקים בבינה, במפתחא, שעליהם כתוב, כמה אלפי מגנים נאחזים בשערותיה, אלא אותן השערות, כוכבי שבט, המלכות דמדה"ד, שנמצאים רק בבי"ע תחת חיות השדה. והזוהר מדייק שהם שבט ממש, שבהם עצם צורת המלכות דמדה"ד, המכונה שבט.
ויש בהם ב' בחינות, בעלי הדין ובעלי המשקל:
א. כשהמסך במקום המלכות, ואז נקראים השערות, בעלי הדין.
ב. כשהמסך עולה בצורתו ומתיישב בבינה, וחוצה שם את המדרגה לב' חצאים: לכו"ח, ולבינה ותו"מ, שבזה הם מתתקנים להיות מאזנים. וע"כ בבחינה זו מכונים השערות, בעלי משקל.
ומהם נמשכים שניים אחרים: א. בעלי הדין הקשה, הנמשכים מבעלי הדין. ב בעלי חוצפה, הנמשכים מבעלי משקל והם עולים במקום בינה, שאין להם שום צדק להיאחז שם, והוא נבחן לחוצפה.
מלכות של צמצום א' גורמת לדין קשה
ב' הקווים ימין ושמאל הם במחלוקת וכל אחד רוצה לבטל הארת חברו, ע"כ אינם יכולים להאיר, עד שיוצא קו אמצעי על מסך דחיריק, המכריע ועושה שלום ביניהם. ומסך זה מחויב להיות תחילה ממדה"ד, מנעולא, שאז נתמעט קו השמאל מג"ר, ונכנע אל הימין, ומתייחד עימו. ושכתוב, ידיה ורגליה אוחזים בזה, כאריה גיבור אוחז בטרפו, ב' הקווים שמחזה ולמעלה מכונים ידיים, וב' הקווים שמחזה ולמטה מכונים רגליים. והם נאחזים להאיר בשלמות, רק ע"י מסך דחיריק, המקובל ממדה"ד שבאלו השערות, המנעולא.
ומשום שע"י מסך מדין הקשה הזה מתמעט קו השמאל מג"ר שלו, ע"כ מכונה זה בשם טרף, כי המסך דחיריק טורף הג"ר דקו שמאל. וע"כ מדמה אותו כאריה גיבור אוחז בטרפו כמ"ש, וטָרף ואין מציל. כי בעת שמסך מדין הקשה עולה למ"ן לקו אמצעי, וטורף את קו השמאל מג"ר שלו, ואין מציל, וע"כ מתייחדים תכף ב' הקווים זה בזה, המכונים ידיים, וכן מתייחדים ב' הקווים, המכונים רגליים, ואז מאירים בכל השלמות האפשרי, שבתוך ששת אלפים שנה.
לכאורה לקבל אהרה בעולם הבריאה, זה מצב בלתי אפשרי בגלל הפרסה שאינה מאפשרת לקבל תחתיה. בכל אופן ודווקא ע"י הקטנות, מצב הגלות כן ניתן לקבל. כלי הנוקבא הם דין, והם יכולים לרדת תחת הפרסה, אך בהם יש גם רשימות של אהרה, דהיינו בדין זה יש פנימיות וחיצוניות.
