039- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קטו-קיז למתקדמים

039- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קטו-קיז למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

וַיְחִי קטו-קיז

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף

 

לאדם יש בחירה להגיע לתכלית בדרך תורה, או דרך ייסורים.

כל פעם מאתגר לחשוב על נושא הבחירה חופשית. אם המצבים ממילא קורים, כפי שהשם מראה מראש לצדיקים, אז היכן הבחירה? התשובה שהמקרים לא חייבים היו להיות בצורה כפי שאנו רואים אותם. להתקיים הם כן חייבים להתממש במסגרת התוכנית האלוקית. כלומר על האדם לפגוש את המקרה המיועד לו, אך הבחירה שלו כיצד יתמודד.

גם לצדיק מראים בצורה סלקטיבית, וכך אפילו יעקב התאבל, מפני שלא ראה שיוסף נמכר למצרים.

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה. אמר רבי יצחק מקרא זה קשה, מצד אחד כתוב: וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת. אם לא יוכל לראות, מהו, וירא ישראל? ומשיב ראה ברוח הקודש בני יוסף, שהם ירבעם וחבריו, שירבעם עשה שני עגלי זהב, ואמר: אלה אלקיך ישראל. משום זה שאל יעקב, מי אלה? מי הוא העתיד לומר, אלה אלקיך, לעבודה זרה? וע"ז כתוב: וירא ישראל את בני יוסף.

מכאן נשמע שצדיקים רואים דברים מטרם שבאו לעולם, כי הקב"ה מעטר אותם, בעטרה שלו. הקב"ה רואה למרחוק כמ"ש: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד, כי הקב"ה רואה את כל המעשים מטרם שנעשו, וכולם עוברים לפניו.  כי הקב"ה רואה את כל המעשים מטרם שנעשו, וכולם עוברים לפניו. יעקב ראה ברוח הקודש, וכך הצדיקים.

 

כעין זה כל דורות העולם, מסוף העולם עד סוף העולם, כולם ניצבים ועומדים לפניו, מטרם שבאו לעולם. כל הנשמות היורדות לעולם, מטרם שיורדות, כולן עומדות לפני הקב"ה בצורה שנמצאות בעוה"ז, ונקראות בשמותיהן כמ"ש: לכולם בשם יקרא.

אף הצדיקים כן, הקב"ה מראה לצדיקים כל דורות העולם, מטרם שבאים ונמצאים בעולם. הקב"ה הראה לאדה"ר כל הדורות מטרם שבאו, כמ"ש: זה ספר תולדות אדם. שהראה לו כל הדורות העתידים לבוא לעולם. וכן למשה, ויַראֵהוּ ה' את כל הארץ. שהקב"ה הראה לו כל דורות העולם, וכל מנהיגי העולם, וכל הנביאים, מטרם שבאו לעולם.

אף כאן, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף, שראה למרחוק, איך שעתידים לעבוד עבודה זרה. ונזדעזע, ואמר, מי אלה? זה משלים הן על ירבעם, שאמר אלה אלקיך ישראל, והן ע"ז ששאל על מנשה ואפרים. וע"ז השיב יוסף ואמר: בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן-לִי אֱלֹהִים בָּזֶה, דהיינו שהם כשרים, אבל לא ענה לו על ירבעם וחבריו. והקב"ה הראה על ירבעם וחבריו כי כמ"ש: וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת-זַרְעֶךָ. המילה גם, בא להרבות את אלו הדורות שיצאו ממנו

וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף

וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף, וַיֹּאמַר:  הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה. ולא מצאנו כאן ברכה, שיעקב יברך את יוסף, אלא לבניו. ואם לבניו, היה לו לומר ויברכם.

אמר רבי יוסי אלא, אֶת יוסף, רומז על המלכות, ברכת בניו, כי בניו מנשה ואפרים, הם מלכות, הנקראת אֶת. וכשמתברכים בניו, הוא מתברך תחילה, ע"כ כתוב ג"כ יוסף, כי בניו של אדם ברכתו הוא. כל אור שעובר מלמעלה מתקבל גם בעליונים.

רבי אלעזר לא בא לתרץ קושיא זו, אלא הוא מאמר בפני עצמו. ויברך את יוסף. את רומז על מלכות, שבירך לאות ברית, ששמר יוסף, המלכות. ובשביל זה הצדיק, שהוא יוסף, נקרא את, שנאמר את יוסף, משום שיוסף כולל הברית, מלכות הנמצאת עם יוסף.

ואמר יעקב הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו, אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. האלקים זה ברית קודש, מלכות הנקראת ברית קודש. אֲבֹתַי לְפָנָיו, משום שאבותיי הם ראשונים ועליונים מלפני המלכות. כי אבותי, אברהם ויצחק, חו"ג דז"א, לפני המלכות ועליונים אליה, כי מהם ניזונה ויונקת המקום, המלכות.

הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי. מה הטעם שאמר אלקים פעם שנייה, שבירך כאן למקום, למלכות, אלקים חיים, בינה, מקור החיים, שממנו נמשכים הברכות. ומשום זה הזכיר את עצמו במקום זה, שאמר, האלקים הרועה אותי, משום שכל הברכות, הנמשכות ממקור החיים, שהיא בינה, מקבל אותם יעקב, קו אמצעי, שזולתו אין ב' הקווים דבינה יכולים להאיר. וכיוון שמקבל אותם, מקבל מקום זה, המלכות, הברכות ממנו, והכל תלוי בזכר, יעקב. וע"כ כתוב: ויברך את יוסף, אשר את היא המלכות, שקיבלה הברכות מיעקב ז"א.

משום זה בכל מקום שצריכים לברך ברכות, צריך הקב"ה, המלכות, להתברך מתחילה. ואם הקב"ה אינו מתברך תחילה, הברכות אינם מתקיימים.

שאלות חזקה קטו-קיז
1. כיצד מתיישבת הסתירה שמחד כתוב "וירא ישראל את בני יוסף", ומאידך כתוב "ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות, האם ראה או לא ראה?
2. איזה תכונה יורשים הצדיקים מהבורא ית', הדגם, גם מפסוקים.
3. כתוב "וירא ישראל את בני יוסף", מה ראה? ומה פליאתנו בדרכי ההשגחה בעניין זה והדומים לו?
4. כתוב "ויברך את יוסף", והרי בירך את בניו ולא את יוסף, אם כך – כיצד ניתן ליישב סתירה זו, הבא גם לפי רבי יוסי וגם לפי רבי אלעזר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams