062- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קפד-קפו למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות חזרה עמ' קפד-קפו
1. מהי ההוראה שכתוב השתחוו ולא וישתחוו עם "ו"? ומה אנו לומדים שיהיה בגמר תיקון היות בבחינת מלך המשיח כתוב עם "ו" וישתחוו?
2. מהו שכתוב גור אריה, האם הוא גור או אריה?
3. מהו שכתוב מטרף בני עלית, מהו הטרף? ומדוע עליה זו משולה לרביצת אריה?
4. למי משויכת השכינה הקדושה ומה הפירוש נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל?
5. מה הוראת הכתוב שילה עם אותיות "י" , "ה" ומה עם הם חסרים?
וַיְחִי קפד-קפו
יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ
נָפְלָה לֹא תוֹסִיף – קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.
מלאך המוות הנק' טֶּרֶף מתגבר על אדם שנמצא בגלות נפשית ומחפש תענוג ברצונות גויים שבנפשו, במקום לחפש את אהבת השם במקום הקדושה. מצב הגלות אינו קבוע ובא בכדי לבוא לגאולה לאחר מכן. הנותן את ליבו לקשר עם ה' – יהפוך כל משבר למנוף לעליה.
מִבֶּטֶן מִי, יָצָא הַקָּרַח. "מי" אינה שאלה אלא מדרגת בינה, עולם הבא, היא תקים את העם בכוח שיכול להקפיא עצמו מלקבל חוכמה ללא חסדים. צד הקדושה יודע למנוע קבלת האור ללא חסדים, בכדי לקבלו כראוי, בדרך של חסדים.
יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ כתוב: ולא וישתחוו, שאם היה כתוב עם האות וו, היה בא לרבות שאר העמים, שכל אוה"ע ישתחוו לו. אלא כשיבוא מלך המשיח, כתוב: שרים וישתחוו. ישתחוו לך, בא להראות, שכל ישראל בלבד ישתעבדו לראש הגולה שבבבל, ולא עמים אחרים. מכאן מלמד שבגמר תיקון, לא רק ישראל, אלא כל העמים ישתחוו למלך המשיח, שכתוב: יוֹדוּךָ, עַמִּים כֻּלָּם.
גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מתחילה היה גור (כמו ז"א דאצילות), ואח"כ אריה. כפל. כשז"א במוחין דקטנות נקרא נער, ואחר כך במוחין דגדלות נקרא איש כמ"ש: ה' איש מלחמה. ואף יהודה במוחין דקטנות נקרא גור, ובמוחין דגדלות נקרא אריה. מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. מטֶרף, כולל את מלאך המוות, שעומד על טֶרף להכרית את בני העולם, ואין מציל כמ"ש: וטָרַף ואין מציל. ומטֶרף ההוא נסתלקה השכינה. ועליו נאמר, מטֶרף בני עלית, שיהודה ניצל ממלאך המוות, השטן, יצה"ר. ולא נכשל בו. יהודה לא נכשל במלאך המוות לפגום ביוסף, ולעתיד הוא מייצג את נצח ישראל שלא ישקר, דהיינו למרות שיהיה בגלות לא יבגוד בתורת ישראל למרות לחץ אומות העולם.
כָּרע, נאמר על גלות בבל. רָבץ, בגלות אדום. כאריה, שהוא גיבור. וכלביא, שהוא יותר חזק מאריה. כך ישראל גיבורים הם, שבני העולם, עובדי עכו"ם, מפתים ולוחצים אותם, והם עומדים בדתם ובמנהגיהם כאריה וכלביא. כמו אריה שלכאורה רובץ סתם, אך זו ירידה לצורך עליה.
אף השכינה כך, אע"פ שכתוב: נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. היא חזקה כאריה וכלביא בנפילה זה. כמו שאריה ולביא אינם נופלים, אלא בשביל לטרוף טֶרף ולמשול, כי מרחוק מריח טרפו. ומשעה שמריח נופל, שרובץ לארץ כדי לדלג בכוח על טרפו, ואינו קם עד שמדלג על טרפו ואוכלו. כך השכינה אינה נופלת אלא כאריה וכלביא, כדי לנקום מעמים עכו"ם, ולדלג עליהם כמ"ש: צועֶה בּרוֹב כּוֹחו.
כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. הוא לא יקום לנקום מהם נקמה קטנה, אלא מי יקימנו. מי, פירושו כמ"ש: מי ירפָּא לָך, עולם העליון, בינה, הנקראת מי, שבו הממשלה להתקיף את הכל. וכתוב: מִבֶּטֶן מִי, יָצָא הַקָּרַח, שע"י דין הזה, שנקרא קרח, הוא מכניע לכל הקליפות.
לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. שילׂה כתוב: עם ה , ובשאר מקומות כתוב: שילו עם ו', להורות שם הקדוש י"ה. כי במקום אחר כתוב: שילו, בלא ה, ובמקום אחר, שִלׂה, בלי י'. וכאן כתוב: שילׂה, בי' וה', שהוא שם הקדוש העליון, ושהשכינה תקום מנפילתה בגלות, בשם הזה י"ה, שהוא מ"י. כי י"ה שם הבינה, הנקראת גם מ"י.
