020- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – סז-סט למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות חזרה זהר שמות סז-סט
1. מה ההבדל בין באר שעמד עליה יעקב לבאר שעמד עליה משה, שיעקב היה צריך לגול את האבן מעל פי הבאר ואילו בנות יתרו אינן צריכות כן?
2. מדוע אדם אינו יכול למשול על רוח העולם הזה?
3. מהם ד' רוחות של הכסא וכיצד הם קשורים לד' היסודות אש, מים, רוח ועפר?
4. ספר בקצרה את סיפור היהודי שסיפר ר"א לחבריו.
5. ספר את הנשמל של סיפור היהודי.
6. מדוע הכתבים שנתן היהודי לר"א – הצרור פרח מידיו?
שְׁמוֹת סז-סט
וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר
עַל הָאָדָם לְסַדֵּר אֶת תְּפִיסַת עוֹלָמוֹ הָרוּחָנִי כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה.
מלמד כאן סוד שגם העולם הרוחני מורכב מ-ד' בחינות שאינם מתגלים, ויש בו חלוקה, סדר וחוקים. כאן עושים את העבודה כדי שבעולם הרוחני אליו נגיע, שֵם הויה יהיה בצירוף נכון, ומי שלא בא לכאן מוכן, יחזור בגלגול.
הבאר היא נקודת החיוּת הנצרכת לאדם, כאשר התורה היא המקשרת בין המקור העליון לעולם הזה. חיות אמיתית ניתן לקחת מהתורה למי שתיקן עצמו בביטול הגאווה, וקבלת עול מלכות שמים אשר מאפשרת הסרת האבן הגלולה על פי הבאר.
תפיסה הרוחנית לא ניתן לכבול בדבר הגשמי, ולכן ניתנה לנו תורת הסוד, היא החוכמה הנמצאת מעבר לאותיות, מעבר לחומר. לכן על האדם לפרש כל דבר במציאות מעבר לגדרים של זמן ומקום, זו ההכנה לעולם הרוחני בו אין נוהגים גדרים אלו. עולם הרוח אינו מיסטיקה נזילה ומתנדנדת, אלא מסגרת ברורה המורכבת נכון על פי חוקים עליונים.
וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת הָרְהָטִים, לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן. שאל רבי יהודה: אם באר הזו היא באר של יעקב? הרי כתוב ביעקב, וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר. וכאן, בנות יתרו לא נצרכו לזה, אלא וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה בלי טרחה אחרת, לגול את האבן מעל פי הבאר. על הבאר של יעקב הייתה אבן וכאן לא. היינו מצפים שזו תהיה אותה באר/מלכות שמשה הוא פנימיות יעקב.
אמר רבי חייא: יעקב הסיר את האבן מן הבאר. כי כתוב, כשנאספו שם העדרים, והשיבו את האבן על פי הבאר. אבל ביעקב לא כתוב, ויָשֵב את האבן. כי לאחר (תיקון יעקב את יראת הרוממות, את צורת המלכות שהייתה בעל מנת לקבל, ועתה כבר יכולה הבאר לתת חוכמה והמים עולים מעליהם. עד תיקון יראת הרוממות, הייתה אבן סותמת את הבאר, כי יש קודם לקבל חסדים מכוסים) מכאן לא היו צריכים עוד אל האבן, כי מתחילה המים לא היו עולים. כיוון שבא יעקב, עלו לקראתו המים, כי נתרבו המים. וע"כ אבן ההוא לא היה על פי הבאר, שלא היו צריכים לשמירה. וע"כ נאמר בבנות יתרו, ותבאנה ותדלנה. בלי טרחה לגול את האבן. מכאן מוכיח שזו אותה באר, אלא כאן הבאר, מלכות, רחל שמחזה ולמטה – לפני התיקון וכאן לאחריו, ומעתה נק' ציפורה שבה אפשר לקבל חוכמה.
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ
רבי אלעזר ורבי אבא (שהיו במדרגת חוכמה) היו הולכים מטבריה (טבורה של עיר – מקום יעקב) לציפורי (ציפורה של משה, מדרגת ג"ר. דהיינו ממדרגת יראה למדרגת חוכמה). בעוד שהיו הולכים פגש בהם יהודי אחד והתחבר עימהם. אמר רבי אלעזר: וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנָּבֵא אֶל הָרוּחַ; הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ אֶל הָרוּחַ. ממקרא הזה ידוע המקום שהרוח יוצא ממנו. כי איך היה יכול יחזקאל לנבא על הרוח? והרי כתוב: אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ, לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ. אלא, אדם אינו יכול למשול על הרוח , אבל הקב"ה הוא שולט על הכל. ועל פיו היה מתנבא יחזקאל. כי הרוח כבר היה בגוף בעולם הזה, כי מתים היו שם במערה, שהחיה אותם. וע"כ התנבא עליו, מארבע רוחות בואי הרוח, ממקום ההוא שנגבל בעמודיו בארבע רוחות העולם, כיסא התחתון, מלכות, כיסא לז"א. ויש לה ד' עמודים בסוד ד' רוחות העולם, חו"ג תו"מ. ששם עומד הרוח, מטרם שחוזר אל הגוף בעולם הזה. אדם אינו יכול לשלוט ברוח. הרוח הוא בחינת הצורה, מקום ההרגשה מקום הלב, שנשלט למעלה. כיצד יוכל לשלוט, הרי הרוח זה דבר נפשי.
קפץ לפניו אותו יהודי שנתחבר עמהם, אמר לו רבי אלעזר: מה ראית? אמר לו: הרוח של בני אדם, אם התלבש בגן עדן בלבוש צורת הגוף שבעולם הזה ונמצא שם, היה לו לכתוב, כה אמר ה' מגן עדן בואי הרוח. מהו מארבע רוחות? בגן עדן יש רוח אחד, אז למה אומר ארבע רוחות? כאשר אדם פועל בכמה צורות, אלו צורות המתראות אליו כנפרדות, למרות שהמקור אחד.
אמר לו: הרוח אינו יורד לעולם הזה, עד שעולה מגן עדן הארץ אל הכיסא, המלכות, העומד על ארבעה עמודים חו"ג תו"מ. כיוון שהרוח עלה שם, שואב לתוכו מתוך כיסא ההוא של המלך, ויורד לעולם הזה. הגוף לוקח מארבע רוחות העולם, שהם ד' יסודות אש רוח מים עפר. הרוח לוקח (בהתכללות) גם כן מארבע רוחות של הכיסא, שהם חו"ג תו"מ, שהוא מתתקן עליהם.
אמר לו האיש ההוא: יום אחד הייתי הולך במדבר, וראיתי אילן אחד נחמד למראה, ומערה אחת תחתיו. קרבתי אליו, וראיתי מערה ההיא שהיא מעלה ריחות מכל מיני ריחות שבעולם. התחזקתי ונכנסתי באותה המערה, וירדתי במדרגות ידועות במקום אחד, שהיו בו הרבה אילנות וריחות ובשמים, שלא יכולתי לסבול.
ושם ראיתי איש אחד ושרביט בידו, והיה עומד בפתח אחד. כיוון שראה אותי, תמה, ועמד אצלי. אמר לי: מה אתה עושה כאן, ומי אתה? אני פחדתי מאד. אמרתי לו, מורי, מן החברים אני, כך וכך ראיתי במדבר, ונכנסתי במערה הזו, וירדתי כאן.
אמר לי: מאחר שאתה מן החברים, קבל צרור הזה של כתבים, ותן אותו לחברים, לאותם שיודעים הסודות של רוחות הצדיקים. היכה אותי באותו השרביט שבידו, ונרדמתי. בתוך זה, ראיתי בשנתי, הרבה צבאות ומחנות שהיו באים בדרך למקום ההוא, ואותו האיש היכה בשרביט ואמר להם, בדרך האילנות לכו. בעוד שהיו הולכים, פרחו באוויר ועלו, ולא ידעתי לאיזה מקום. ושמעתי קולות של מחנות רבות, ולא ידעתי מי המה. הקיצותי ולא ראיתי כלום. ופחדתי במקום ההוא.
בינתיים ראיתי לאותו האיש, אמר לי, ראית משהו. אמרתי לו, ראיתי בשנתי כך וכך. אמר, בדרך ההוא הולכים רוחות הצדיקים אל גן העדן, להיכנס שם. ומה ששמעת מהם הקולות של מחנות רבות, הוא להיותם עומדים בגן בצורות שלהם מעולם הזה, והם שמחים ברוחות הצדיקים הבאים שם.
וכמו שהגוף נבנה בעולם הזה מקשר של ארבעה יסודות, אש רוח מים עפר, ומצטייר מהם בעולם הזה, כך הרוח מצטייר בגן העדן, מד' רוחות העומדים בגן, שהם חו"ג תו"מ. והרוח מתלבש שם ומצטייר מהם בצורת דמות הגוף שנצטייר בעולם הזה. ואלמלא ד' רוחות אלו, שהם אווירים שבגן, חו"ג תו"מ מאור החסדים שנקרא אוויר, לא היו מצטיירים בציור כלל, ולא התלבש שם הרוח. דווקא בעולם הזה הגוף וכל דבר גשמי נראה בעיוות של זמן ומקום. בלי פרטים לא ניתן לזהות ציור/כלל. דווקא בעולם הזה הגוף וכל דבר גשמי נראה בעיוות של זמן ומקום.
אלו ד' הרוחות קשורות זו בזו יחד. והרוח הצטייר והתלבש בהן, כמו שהגוף הצטייר בקשר של ד' יסודות העולם: ארמ"ע. ומשום זה אמר יחזקאל, מד' רוחות בואי הרוח, מאלו ד' רוחות שבגן עדן, שהתלבש והצטייר בהם. ועתה קבל צרור זה של כתבים, ולך לדרכך ותן אותו לחברים.
בא רבי אלעזר והחברים ונשקו אותו בראשו, אמר רבי אלעזר: ברוך הרחמן ששלחך כאן. זה הוא ודאי בירור של הדבר, והקב"ה הזמין לְפִי את מקרא הזה, מארבע רוחות, כדי שתגלה סודו. נתן האיש להם צרור הכתבים. כיוון שלְקָחו רבי אלעזר ופתח אותו (הביא אותו לתפיסת העולם הזה), יצא בית של אש וסבב אותו. ראה בצרור הכתבים מה שראה, והצרור פרח מידיו.נבכה רבי אלעזר ואמר: מי יכול לעמוד בסודות המלך כמ"ש, ה', מי יגור באוהלך, ישכון בהר קודשך. אשרי הדרך הזה, ואותה השעה שפגשנו בך. ומיום ההוא היה רבי אלעזר שמח, ולא אמר כלום לחברים. מה שראה בצרור הכתבים. בעוד שהיו הולכים, פגעו בבאר אחת של מים (תורה), עמדו עליו, ושתו מן המים.
