001- דף היומי בזוהר הסולם – וארא – א-ג השקפה
שיעור שמע:
וָאֵרָא א – ג
וָאֵרָא בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם
לֶגָּאַוותָּן אֵין בִּיטָּחוֹן עַצְמִי !
ישנם כאלו המחפשים לקבל ביטחון עצמי, וכאן מלמד שכל הביטחון צריך להיות בהשם. יכולת הביטחון היא ביחס ישר להתמודדות בקשר עם השם יתברך, עם הוודאי הראשוני הנצחי, ואז זוכה להיות כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם. ואילו הגאוותן נשען על קבלת אישור מהסביבה החיצונית, ובמקום להיסמך על דבר פנימי קבוע, ואז הוא כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
הביטוי להצלחת הקשר הוא בכל פעם שמקבלים תענוג/שכר – תולים זאת בהשם ולא בגאווה של כישרון עצמי. הביטחון בהשם צריך לה%T7יל גם בינה וגם מלכות, גם השפעה וגם קבלה – רק הקו האמצעי מקשר לקב"ה.
שלב ראשון ברכישת הבטחון, הוא ביטול עצמי וקבלת עול מלכות שמים. ההרגשה העצמית והמחשבה שלבד יכול אדם להחליט מה נכון שגויה, אלא רק פעולה מעל הדעת. המפגש הראשון הוא עם שם אדנות, דהיינו בכפיה. אמנם אין כפיה ברוחניות אך בבהמה בגוף וודאי יש כפיה.
אין בחירה במעשה, אלא בנפש. השתוקקות הפרטית יש דין שמחייב לפעול את המעשה הנכון, ויש כפייה במעשה הגשמי. בחירה יש בכוונה הפנימית.
קודם על האדם לעבור דרך שם האדנות, דרך הדין ותפיסת העולם הזה, ולאחר שבא להרגש עצמי חזק, יכול לבוא לקשר עם שם הויה ולהקדיש את הפרטיות וההשתוקקות הזו לקשר.
מי שמרגיש שעושים לו עוול, אל לו להילחם בבני העוולה, אלא יחפש את הבעיה בריחוק שלו מהשם. הפתרונות אינם בחוץ, אלא אתגר פנימי לתיקון ופירוש נכון של המציאות, שאין עוד צייר מלבדו, כִּי בְּיָהּ יְהוָה, צוּר עוֹלָמִים.
